יוספה בן-יוסף מחיפה – פצצת אנרגיה, מאת: אלה פודה

כשהיה צריך לשלם את החשבון בבית הקפה בו נפגשנו, עשתה זאת בשעון החכם שלה. המלצרית הצעירה הופתעה. היא ידעה שאפשר לשלם בטלפון, אבל בשעון? אבל יוספה ידעה!

כאשר המחותנת שלי שמעה, שאני רוצה לכתוב על מתנדבים יוצאי דופן מחיפה והסביבה, כדי לספר עליהם במידעון של 'ידיד לחינוך', אמרה לי "את חייבת לפגוש את חברתי יוספה. היא כל כך מתלהבת מן ההתנדבות שלה ב'ידיד לחינוך'!" אז קבעתי להיפגש עם יוספה בקפה השכונתי.

הקדמתי בכמה דקות ועמדתי להתקשר אליה ולומר לה, שאני לובשת חולצה כחולה ויושבת בשולחן ליד מחיצה, ואז ראיתי מבעד לקיר הזכוכית, אישה קטנה, צועדת במרץ רב, וחשבתי לעצמי, זאת בטח היא. וזו אכן הייתה יוספה!

יוספה, חיפאית מלידה, גדלה בחיפה וגידלה בה את שלושת ילדיה. במקצועה יוספה הנדסאית כימיה, שעבדה בטכניון במעבדת מיקרואלקטרוניקה. היא כבר עשרים שנה בפנסיה, אך גם כאשר עבדה, השתתפה בחוגים שונים, רקדה, כולל בהתנדבות עם כבדי ראייה ועיוורם, טיילה, רקמה והתנדבה. היא גם מאד צעירה ברוחה, ומשתמשת בכל הטכנולוגיות המודרניות. כשהיה צריך לשלם את החשבון בבית הקפה בו נפגשנו, עשתה זאת בשעון החכם שלה. המלצרית הצעירה הופתעה. היא ידעה שאפשר לשלם בטלפון, אבל בשעון? אבל יוספה ידעה! הרבה לפני שפרשה, הייתה ליוספה הבנה, שכדאי וחשוב להתכונן לפנסיה, לא רק מבחינה כלכלית, אלא בעיקר כדי ליצור לעצמה חיים מלאי תוכן ומשמעות. לכן, היא רכשה אורגן ולמדה לנגן, למדה לשחק ברידג' ועוד.

עם פרישתה, חיפשה אפיקי התנדבות. ליבה נטה להתנדבות עם ילדים. ליוספה חברות וחברים רבים ממעגלי פעילות שונים. חברה קישרה בינה לבין מישהי שעסקה במועדוניות, שכמובן מאד שמחה לקבל אותה כמתנדבת.
המועדונית בהדר הכרמל בה הוצבה, הייתה עבורה אתגר לא פשוט. הילדים היו מרקעים מאד קשים בין אם ממשפחות מפורקות, אלכוהוליזם של אחד ההורים, אבא בבית סוהר וכו'. הסייעות, שתפעלו את המועדונית, היו חסרות ניסיון במקרה הטוב או חסרות הכשרה מתאימה. יוספה עזבה, אך לא הרימה ידיים, ואז הגיעה למועדונית נהדרת בדרך נווה שאנן. רוב מוחלט של הילדים היו יוצאי אתיופיה. המועדונית דאגה לכל צורכיהם: הסעות הלוך וחזור מהבית, חומרי לימוד, אוכל, כולל כריך בסוף היום, שיוכלו לקחת למחרת לביה"ס. שם חשה סיפוק גדול וראתה את ההתקדמות האדירה של הילדים, ההערכה וההוקרה של ההורים. היא אפילו עודדה את ביתה בת ה 15 – 16 להצטרף אליה ולעזור במסגרת המחויבות האישית שלה, ובכך נתנה דוגמא אישית של התנדבות. אך המועדונית הזו נסגרה. ומה הלאה? שוב חברה הפנתה אותה למחלקת הרווחה של עיריית חיפה. שם התוודעה ל'ידיד לחינוך'. היא הופנתה לעבודה בביה"ס הפתוח, אך התברר שלמעשה אין להם צורך בעזרתה.

בין לבין, למדה יוספה המוכשרת בקורס מקיף ומאד יקר בנושא "יצירה לגיל הרך", ויישמה את אשר למדה במפגשים עם הילדים. במשך שנה-שנתיים, עבדה כמדריכת עבודות יד, תמורת שכר בחוגי ילדים, וראתה עד כמה עבודות יצירה בונות ומעצימות את הילדים.

ואז, הציעו לה מ'ידיד לחינוך' לנסות את מזלה בבי"ס יזרעאליה בחיפה. יוספה מאד התרגשה. זה היה בשבילה סגירת מעגל. ילדיה למדו בביה"ס הזה, והיו לה זיכרונות נהדרים מהמקום, מהמורות ומהמנהלת. בחמש השנים הראשונות סייעה בכיתת חינוך מיוחד: 12 תלמידים ומורה מהאגדות. היא ליוותה שלושה תלמידים בכיתות ד', ה' ו ו'. בכיתת החינוך המיוחד, כשנכנסה לכיתה, המורה הייתה שואלת: "מי הולך היום עם יוספה?" כל הידיים הורמו. כולם רצו לשבת איתה. אחד הילדים, שבמיוחד היה קשור אליה, שאל אותה פעם בת כמה היא. כאשר שמע שהיא בת 70, אמר: "איזה מזל שאת לא מתה!"

בתום חמש שנים עברה לעבוד עם אותה מחנכת בכיתה א' רגילה, בה שולבו גם ילדים מהחינוך המיוחד. כשישבה בכיתה והתבוננה בנעשה, הבחינה בילד שכל הזמן הפריע למהלך השיעור והפך את עבודתה של המורה למשימה בלתי אפשרית. הילד פשוט היה מתהלך בין הספסלים כל הזמן, נוגע בתלמידים ומושך את תשומת ליבם. היא צוותה לעבוד דווקא עם הילד הזה! היא הבינה שתצטרך למצוא אליו דרך לא קונבנציונלית. די מהר היא שמה לב שהוא מתופף על השולחן כל הזמן, ושיש לו חוש קצב נפלא. לכן, לפעמים, במפגשיהם, שרו ותופפו. היו פעמים ששיחקו בכדור. הם לא עבדו על החומר הלימודי. היא עבדה איתו שנה. הוא סיפר לה על משפחתו ועל חבריו, והיא תיעדה הכל במחברת, אותה היא שומרת עד היום. יום אחד הוא פשוט ברח.

יוספה מרגישה שהיא יכולה להעניק ולתת, ואפילו לעוץ עצה למתנדבים טריים. היא מאמינה שהתרומה המשמעותית ביותר לילדים בכיתות א'-ב' ניתנת כשהעבודה היא עם אותם תלמידים ספציפיים, בצמוד לאותה מורה, באופן עקבי כל שבוע במשך שנה. אין ספק שמי שזכה לסיועה, הרוויח בגדול! האישה פשוט פצצת אנרגיה ורצון לתת. לאחרונה עברה לתל-אביב כדי להיות קרובה לבנותיה, וכבר שובצה, דרך 'ידיד לחינוך' לסיוע באחד מבתי הספר בעיר!

במידה מסוימת ההתנדבות של יוספה השפיעה גם על חייה של אחת מבנותיה. הבת מאד מוכשרת וסקרנית, למדה ביולוגיה ומחשבים בטכניון. אח"כ למדה חינוך מיוחד במכללת 'אורנים'. היא החלה לעשות אבחונים ולאחרונה, שילבה בין כל מיומנותיה וניסיונה, ובנתה תוכנה למאבחנות שעוזרת להן לפענח ולסכם את כל ממצאי האבחונים. ההבנה של ההשפעה שלי על חיי ילדים ואפילו על מהלך חיי ילדיי, מעודדת אותי להמשיך ולהתנדב ב'ידיד לחנוך'.

כשאומרים שיש לנו עם נהדר, יוספה היא הוכחה מצוינת לכך!