כפר הילדים והנוער "נווה יהודה", שבנס ציונה, בפרויקט עתיר מתנדבים - מאת: טלי בשוראי יצקוביץ

עבור רבים מהתלמידים, המתנדבים הופכים לדמויות מרכזיות בחייהם, כאלה שמקשיבים, מכילים ותומכים, בדיוק בזמן שהם הכי זקוקים לכך

אחד הפרויקטים הייחודיים של 'ידיד לחינוך' מתקיים בכפר הילדים והנוער "נווה יהודה", שהוקם בשנת 1977 בנס ציונה.  הכפר מאופיין במודל המשלב פנימייה עם תא משפחתי. המקום השקט והירוק מעניק תחושה ביתית וחמה. מופעלת בו, בין השאר, מועדונית יום לילדים הזקוקים למסגרת חינוכית בשעות אחה"צ במטרה לספק להם בית חם, סיוע בשעורי בית וחינוך לערכים.

במסגרת שיתוף הפעולה עם "ידיד לחינוך", 10 מתנדבים מגיעים בשעות אחר הצהריים למרכז הלמידה שפועל במקום, ומלווים את התלמידים באופן אישי וקבוצתי.

דני שגיא, "מהנדס מערכת", גמלאי של חברת אינדיגו, חובב רכיבה על אופניים ומשחקי טניס, מתנדב בבוקר ומלמד מתמטיקה בבית ספר תיכון, ואחר הצהריים הוא מגיע לכפר פעמיים בשבוע ומסייע לתלמידים. לדני סיפור מרתק על הקשר שנוצר עם תלמידה שהתקשתה מאוד במתמטיקה, "בתחילה, היא התנגדה ללימודים, אך כשהתחלנו לדבר על נושאים שמעניינים אותה כמו המפץ הגדול ואסטרונומיה, היא החלה לראות במתמטיקה כלי להבנת העולם. התלמידה נהנתה וכמובן גם אני. השילוב של למידה ושיח מרתק בנושאים מגוונים, מעודד את המוטיבציה", לדבריו.
דני רואה בהתנדבות דרך לפתוח לתלמידים דלתות לעתיד טוב יותר. "הילדים באמת צריכים עזרה, כדי להגיע רחוק. בסופו של דבר, מדובר בעתיד שלהם, ואנחנו כאן כדי לתת להם את הכלים להצליח, במיוחד במקצועות המתמטיקה והפיזיקה".

המתנדבים מהווים חלק בלתי נפרד מהתהליך החינוכי והאישי של הילדים. הם מביאים עולם שלם של חוויות וניסיון חיים, מה שהופך את הלמידה ליותר ממספרים או מילים אלא למסע של צמיחה. עבור רבים מהתלמידים, המתנדבים הופכים לדמויות מרכזיות בחייהם, כאלה שמקשיבים, מכילים ותומכים, בדיוק בזמן שהם הכי זקוקים לכך. אין ספק שהבולטת בהם היא כרמלה לב, גמלאית המתמחה בהוראת אנגלית. היא עבדה בעבר כדיילת קרקע ב"אל על", וכיום מתנדבת בשעות הבוקר ב- 3 בתי ספר בנס ציונה, שם היא מלמדת שיעורי תעופה, זאת בנוסף לפעילותה בכפר. כרמלה, מכורה לריקוד ומשתתפת בחוגים של ריקודי עם, סלסה, ריקודי בטן וזומבה, אוחזת בוותק של 12 שנות התנדבות ב'ידיד לחינוך'. כרמלה מקשיבה לתלמידותיה ומעודדת אותן להתבטא באנגלית דרך שיחות אישיות על חייהן. "אני רואה איך כל שיעור הופך למרחב של ביטוי אישי עבורן," היא מסבירה. כרמלה הגיעה להתנדב במרכז הלמידה דרך אחת המתנדבות שלימדה בבית הספר בשעות הבוקר. בזכות הקשר שנרקם ביניהן, היא הוסיפה עוד התנדבות. "במפגשים אנחנו משלבות שיחות פרטיות באנגלית כמובן. הן משתפות אותי בנושאים חברתיים ומשפחתיים. הקשר שלנו מבוסס לימודים, אבל הוא גם רגשי וחוויתי". כרמלה מאוד צנועה, ובכל זאת שיתפה בחוויה יוצאת דופן. "עזרתי לאחת הבנות בעבודת השורשים שלה, ונתקלתי בשאלה, "מי הן הדמויות המשמעותיות בחייך". התלמידה בחרה לכתוב אותי. כשראיתי את הכתוב כל כך התרגשתי וחיבקתי אותה חזק. הרגשתי שההתנדבות כל כך תורמת לשתינו. בהמשך אני מתכננת להזמין אותה לארוחת שישי במשפחה שלי. אני כרגע מחכה לאישור".

החיבור הבין-דורי מסייע לילדים ובני הנוער לפתח ביטחון עצמי, מוטיבציה ללמידה ותחושת שייכות, לצד עושר לימודי בתחומים מגוונים. דוגמא בולטת לכך היא ד"ר יהודית מילוא, גנטיקאית, המתמחה בתחום החקלאות. היא החלה את דרכה ההתנדבותית בעמותת 'ידיד לחינוך' במסגרת פרוייקט "ידיד טלפוני" (פרוייקט בו השתתפה העמותה בשיתוף עם משרד החינוך, בתיגבור לימודי השפה העברית בקרב תלמידים ערבים). כשפרשה לגמלאות בשנת 2020, הרחיבה את פעילותה בעמותה, וכיום היא מתנדבת במרכז הלמידה, שם היא מלמדת אנגלית תלמידים בחטיבת הביניים. במסגרת פעילותה, יהודית מגיעה פעם בשבוע למרכז הלמידה אחר הצהריים, שם היא נפגשת עם תלמידים קבועים וגם כאלה שמתחלפים. במהלך השיעורים היא פוגשת מגוון רחב של תלמידים, "יש כאלה שמעריכים מאוד את ההשקעה ורוצים להתקדם, בעוד שאחרים רואים בכך מעין עונש. "זה מאוד מורכב," היא מספרת, "לחלק מהתלמידים יש פער עצום בין הרמה הנדרשת בכיתה לבין הידע האישי שלהם". יהודית מספרת, שהיא מקדישה זמן ללמד את הילדים גם מיומנויות נוספות. "לימדתי שני ילדים לקרוא שעון מחוגים, ואפילו הבאתי לאחד מהם שעון שהיה לי בבית". לגבי הקשר האישי שנוצר עם התלמידים, יהודית מציינת, "זה מאוד תלוי בילד, לא כולם משתפים את הסיפורים האישיים שלהם, ואני לגמרי מבינה את החשיבות של שמירה על איזון בין הלימוד לבין הקשר האישי". למשל, אחד התלמידים הוא צייר מוכשר, ויהודית הביאה לו מחברת מיוחדת לאיור. תלמיד אחר משתף אותה בחוויותיו מחוג איגרוף, מה שמאפשר לה להעשיר את הידע שלה בתחום ובמקביל ליצור אווירה נינוחה שמקדמת את הלמידה.

לדבריה, לא הכל מושלם. "מתנדבים צריכים להצטייד בהרבה סבלנות, שכן לא תמיד הילדים משתפים פעולה, ולעיתים החוויה עשויה להיות מלווה באכזבות. עם זאת, האתגר האמיתי הוא למצוא את הדרך להגיע אליהם וליצור חיבור שמאפשר למידה משמעותית".