כיצד משיגים חתימה מדוד בן גוריון

האמן דודו גבע איש מוכשר ומבריק קריקטוריסט אמן קומיקס עיתונאי ואף הוציא שלל ספרים מאויירים מלאי הומור וביקורת על הממסד והבירוקרטיה המסורבלת. הקו היצירתי שלו בא לידי ביטוי דרך הדמויות שהמציא: יוסף הפקיד, והברווז. דודו גבע הלך לעולמו ב-2005

הסיפור המצורף הוא קטע מתוך מאמר על האמן דודו גבע שכתבה יעל אינגל במדור "הספרנים" של הספרייה הלאומית ב-2023 . לתשומת הלב הרבה שהקדיש גבע להקדשות שהעניק, הייתה כנראה סיבה מיוחדת, שנעוצה בילדותו. גבע עצמו היה אספן נלהב של הקדשות וחתימות של אנשים מפורסמים, והבין את השמחה שאפשר להפיק מקבלת מילים אישיות חמות מאדם נערץ. את התחושה הזו הוא רצה להעביר הלאה, במחווה לילד שהיה. כשלמד בגימנסיה בירושלים שהייתה צמודה למשרד ראש הממשלה, היו הוא ושאר ילדי הגימנסיה "צדים" את חתימותיהם של כל השרים שיצאו מהמשרד אחרי ישיבה עם בן גוריון. כל אחד רצה להשיג כמה שיותר חתימות "שוות", אבל החתימה הנדירה ביותר הייתה זו של ראש הממשלה עצמו. בן גוריון היה סרבן חתימות ידוע, והיה מפנה את הילדים הנלהבים לקבל דף של תמונתו עם חתימתו המודפסת מלשכתו

אבל גבע הילד לא וויתר:
"והנה יום אחד החצפתי פנים ועניתי לראש הממשלה בקולי הדק והתקיף, מול עיני חבריי, כי החתימות שהוא שולח [החתימות המודפסות- י.א] אינן שוות פרוטה בשוק האוטוגרפים… חתימה שלו תהפוך אותי למקובל בכיתה וגם תעלה מאוד את ערך האוסף שלי."
התעוזה שלו השיגה את מטרתה, כפי שסיפר גבע: זיק ניצת בעיניו של הזקן. מאז ומעולם ידע להעריך אנשי חזון בלתי שגרתיים. מתברר שדבריי חדרו לליבו. הוא שאל מה ערכה של חתימתו. עניתי: כמו 5 גולדות או 20 לוי אשכולים. תמיד ידעתי להחמיא לאנשים שהתייחסו אליי בכבוד...
ואז קרה הלא יאמן. דוד בן גוריון, האנדרטה האנושית, רכן מעל פנקס החתימות שלי, שהיה אגב, בצידה השני של מחברת התנ"ך שלי, וחתם ביד בטוחה ונמרצת…

בן גוריון אורגינל הכפיל את ערכו של האוסף שלי אלף מונים".