הזמנה להתנדב

הינך מוזמן/ת להצטרף למשפחת המתנדבים של ידיד לחינוך
להשארת פרטים לחץ כאן

הזמנה לתרום

הינך מוזמן/ת לתרום לעמותת ידיד לחינוך
JGiveעיגול לטובה

החותם שאנו מטביעים בעולם, מאת: רחלי פוקס משקובסקי

נעם, יובל, ארז, שקד והלי - בני נוער מספרים על תחושת המשמעות בחייהם

תחושת משמעות אינה פריווילגיה אלא צורך קיומי, אמר ד"ר שמעון אזולאי, בין השאר, בהרצאה בזום שנתן ב31.12.2024 למתנדבי 'ידיד לחינוך' במסגרת ההשתלמות השנתית – "למידה בכל גיל". ד"ר אזולאי, פילוסוף ואיש חינוך, מרצה וכותב על משמעות, חיפוש משמעות והקשר בין זו לבין תחושת אושר. משמעות, לדבריו, מושגת במאמץ ואפילו בסבל. אין להעלים אותם. האדם יכול לשאת סבל מסויים, אם יש בסופו משמעות. תחושת אושר תגיע רק לאחר שהאדם יחוש משמעות, אמר ד"ר אזולאי. האושר נגזר מהמשמעות. הוא התוצר. משמעות היא החותם שאנו מטביעים בעולם, ואושר זהו הרגע שבו אנו חווים את המשמעות של ההדהוד שלנו בו.
הסבר נוסף שמצאתי לשאלה, מהי משמעות בחיי אדם, אומר, כי מדובר בתחושה של תכלית וחשיבות בחייו של הפרט. תחושה זו יכולה לבוא ממקורות שונים, ביניהם מערכות יחסים, עבודה, צמיחה אישית, רוחניות ומעורבות בקהילה.

שוחחתי עם כמה בני נוער על עיסוקיהם, מה בעיסוקים אלה נותן להם תחושת משמעות, וכיצד היא מושגת. נעם ויובל לוי, שניהם תלמידי כתה ט' מנס ציונה, נועם מנגן על גיטרה חשמלית ויובל משתתף בחוג סיירות של קק"ל. ארז גונן, תלמיד כתה ז' מכפר סבא, משחק כדורגל ב"הפועל" כפר סבא. שקד מלכי והלי אשר, תלמידות כתה י' בגבעתיים, מדריכות בצופים (שבט דור) ולוקחות חלק בצוות המוביל של "תנועת הזהב" המקומית (תנועה המשלבת בני נוער עם מבוגרים, אשר נוסדה לפני 4 שנים).

נעם מנגן על גיטרה חשמלית מזה שנה, מקבל שיעור גיטרה פעם בשבוע ומתאמן כשעה וחצי כל יום. "הנגינה מרגיעה אותי" הוא אומר. ארז משחק כדורגל מכתה א, ומכתה ד שייך לליגה. ארבע פעמים בשבוע יש לו אימון, פעמיים בשבוע אימון כושר, פעמיים בשבוע אימון ריצה (4.5 ק"מ), ופעם בשבוע משחק מול קבוצה אחרת. לקבוצה של יובל לוי בחוג סיירות (מזה שנה וחצי) יש מפגש קבוע פעם בשבוע עם מדריכה, ובנוסף חלק מהחברים בקבוצה נפגש לפחות שלוש פעמים בשבוע "בשביל הכיף". מה עושים במפגש? "לדוגמא", הוא אומר, "הסתובבנו בעיר, קטפנו פירות במקומות ציבוריים שמצאנו, והכנו מהם ריבה". בנוסף, מתקיימים מפעם לפעם טיולים, בהם ישנים תחת כיפת השמיים וסוחבים את כל הציוד על הגב. בחנוכה הם טיילו באזור אילת חמישה ימים.
שקד והלי חניכות בצופים מכתה ג'. כיום הן מדריכות פעמיים בשבוע, ובנוסף הן לוקחות חלק בתכנון ובביצוע של טיולים, מחנה קיץ, ואירועים נוספים.

מה הביא אותן להדרכה? "הסתכלתי על המדריכים שלי", אומרת שקד, "הרגשתי שאם הם נתנו לי, גם אני צריכה לתת הלאה. אכפת לי מהמקום". והלי מוסיפה, "אני תופסת את השנים האלה כהכי פנויות בחיים שלי. עכשיו אני יכולה לעזור בעיצוב דור העתיד. עכשיו תורי". ארז התחיל לשחק כדורגל בעקבות חברים "ובגלל שזה נראה לי מגניב". נעם אוהב קלסיק רוק ובכלל ז'נרים במוסיקה שיש בהם הרבה נגינת גיטרה. "ניגנתי בעבר על כלים שונים וגם על גיטרה קלסית. אבל תמיד רציתי גיטרה חשמלית". יובל הגיע לחוג סיירות בעקבות המלצה של אבא, שהוא עצמו כנער השתתף בחוג כזה.

האם הפעילות מעסיקה אותם גם בשעות אחרות? "ברור שכן" אומר ארז. "כל הזמן אני חושב על כדורגל. לפעמים אני מתאמן לבד. אני רואה משחקים בטלויזיה ולומד מהם" נעם חושב הרבה על מוסיקה ועל קצב. הוא גם לומד תיאוריה של המוסיקה ביו טיוב באופן עצמאי. המדריכות שקד והלי מקדישות לפעילויות שלהן זמן כה רב, שהשאלה לגביהן מיותרת.

אני שואלת, האם יש להם קשיים לפעמים ואיך הם מתגברים עליהם. "הרבה" אומר נעם. "בתרגול הטכניקות". הדרך להתגבר היא לדבריו לתרגל הרבה בבית. כשהוא מצליח להתגבר, הוא מרגיש טוב עם עצמו. ארז מתקשה לגייס את עצמו לריצות הארוכות, הנדרשות מהשחקנים כחלק מפיתוח הכושר. "הבעיה שאין בריצות מאמן, ולכן צריך יותר משמעת עצמית. אבל אז אני חושב מה יקרה אם לא אעשה את הריצה, ומה יקרה אם אעשה אותה. חושב על המטרה לאימון הזה – שיפור הכושר ושיפור סיבולת לב ריאה. נכון שגם המאמן בודק אם עשינו." בסיום הריצה הוא מרגיש סיפוק וגאווה. יובל מעיד ש"בדרך כלל אני סבבה בזכות החברים. גם כשקשה מסתדרים. אחרי שמתגברים על הקושי מרגישים אחלה".

גם שקד והלי המדריכות עונות, שלפעמים קשה להן. שקד: "יש הרבה שבירות. חניכים יכולים להיות ממש קשים. אבל אני לא צריכה שיהיה לי קל כל הזמן. אתגרים עושים את הכל". הלי מספרת על קבוצת בנים קשה מכתה ד' שהייתה לה. "באחד המחנות הם זרקו אבנים לתוך סירי האוכל! העברתי אותם תהליך של שיחות, שיתפתי גם את ההורים, ובסוף השנה הם התקשו להיפרד. בכיתי מרוב התרגשות." קורה שאתן חושבות להפסיק? "בטח, לפעמים כשקשה, אני שואלת את עצמי, מה אני צריכה את כל זה...אבל אחר כך מתגברת".
יובל אף פעם לא חושב להפסיק להשתתף בחוג סיירות. גם נעם לא חושב להפסיק את הנגינה. ארז מעיד על עצמו ש"מידי פעם זה עובר לי בראש, כאשר קשה לי, אבל אז אני חושב איך יהיו החיים שלי בלי הכדורגל. אני חושב על זה שאני כל כך אוהב את זה!"

מה אתם מפיקים מהעיסוק שלכם? מה אתם חושבים שזה מפתח בכם? ארז: "כדורגל הוא ספורט קבוצתי. לכן צריך שיתוף פעולה וקשר טוב עם השחקנים האחרים. זה מפתח גם חשיבה, יכולת התמדה ומשמעת עצמית גבוהה". ואני מהרהרת בקשר הלשוני בין "משמעת" ל"משמעות", שאולי מעיד על קשר תכני. "בנוסף, אני רוכש שם חברים חדשים, שאולי לא הייתי פוגש אחרת". נעם נהנה כיום יותר מהאזנה למוסיקה. "האוזן שלי נעשית טובה יותר בשמיעת המלודיה. גם המוטוריקה העדינה השתפרה אצלי. על פי מחקרים עיסוק במוסיקה משפיע על המוח לטובה." יובל אומר שההשתתפות בחוג הסיירות מלמדת אותו נחישות.

לאחר שאני מציגה בפני הילדים את ההסברים השונים למונח "משמעות", כפי שהבאנו בתחילת הכתבה, אומרים הילדים, שהעיסוק שלהם בהחלט מספק להם משמעות: נעם מוצא את המשמעות במאמץ הכרוך בלמידה ובחשיבות הנגינה בחייו. ארז: "בטח, הכדורגל הוא חלק כל כך גדול בחיים שלי. זה נהיה מי שאני!" הוא חושב שיש לעיסוק שלו משמעות גם בזכות כל הדברים שהם מפתחים בו. בנוסף הוא אומר, שזה מאוורר אותו מהלימודים, ניקוי ראש. יובל מוצא את המשמעות ברכישת חברים רבים חדשים, שאיתם יש לו תחום עניין משותף. "זה כמו תנועת נוער" הוא אומר. ושקד המדריכה אומרת: קל מאד לחיות בלופ של שגרה, אבל זה לא מה שאני מחפשת, אז לא ראיתי נטפליקס, אבל עשיתי דברים." הלי מסכימה איתה.