סיור נוסטלגי במוזיאון העיר תל אביב, עירי, השוכן בבניין העירייה של פעם - העיר בה נולדתי והתחנכתי, מאת: ירמי לז'ה

הסיור נערך ביוזמתן של ברורה וגרטה רכזות 'ידיד לחינוך' בעיר - מומלץ

מי מאיתנו לא היה רוצה לחזור לימי הנעורים לשעה קלה?

אפשר ומומלץ לעשות זאת ב"מוזיאון העיר" השוכן בבית העירייה הישן של תל אביב.
קודם כל מתכנסים בקפה מקסים בקומת הקרקע, כולל קפה ומאפה מקסימים לא פחות. אפשר גם לעלות לגג הבניין המרווח, המשמש גם כמצפה על סביבות המוזיאון (אנחנו עלינו, כשברורה וגרטה משמיעות דברי ברכה ורות בארי, מצוות ההדרכה, מעסיקה אותנו בפעילות חברתית משעשעת).

בית העירייה הישן של ת"א שוכן ברח' ביאליק, כן כן, ביאליק שלנו. המשורר, שביתו, אגב, מרוחק כ-30 מ' מבית העירייה, (הזדמנות פז לשלב ביקור, ולברר מה ביקש ביאליק מהציפורה הנחמדת ומי זו שיושבה על חלון וסורקה שערה...).
ובכן, המבנה היפה, שנבנה לפני 1925, נועד להיות מלון בשם: "סקורה", אך מאיר דיזנגוף, ראש העיר, שחיפש נואשות בניין לעירייה, חמד את הבניין הנאה, ששימש "באופן זמני" את דיזנגוף ופקידיו עד שנת 1970, בה הועתק מקום מושבה של העירייה למעונה החדש עד היום - כיכר רבין (ככר מלכי ישראל בעבר).
את הסיור התחלנו בלשכתו של מאיר דיזנגוף, שנותרה כפי שהיא, כולל שולחנו, חפציו וכיסאות חברי המועצה. אגב, בכניסה ללשכה מוצג בארון זכוכית האוכף של סוסתו המפורסמת, עליה רכב ברחובות העיר, בין השאר, בראש תהלוכות ה"עדלידע" המפורסמות של העיר העברית הראשונה.

מוזיאון העיר הוא ממש פנתאון גדוש ב-100 שנות היסטוריה של תל אביב.
מידע רב נפרש על פני ארבע קומותיו של הבניין המשוחזר ומשומר לפרטיו. שלל עזרי מולטימדיה, מיצגים אור קוליים, ווידיאו, ומסכי מגע מספרים את סיפורם של משפחות מפורסמות בעיר ואת סיפורי בתי הקפה והעסקים שהיו תפאורה יום יומית לכל עובר אורח ונער תל אביבי.

מסך מעניין במיוחד הוא מפת העיר כיום, מחולקת לשכונות ואזורי מגורים בצבעים שונים. לחיצה על אזור, פותחת טבלת נתונים כגון, גודל אוכלוסייה, שכר לנפש, השכלה אקדמית, ארנונה, בתי ספר וכד'. תוך דקות ספורות יכול הצופה לעמוד על הפערים החריפים שקיימים עדיין, לצערי, בין אוכלוסיית העיר בה חיים כחצי מיליון נפש. המפה שולחת אותנו הבייתה עם הרבה חומר למחשבה.

במהלך הביקור הרבו המדריכות לשאול, היכן גדלנו וחונכנו, ושמחו לשמוע מפי ותיקי העיר סיפורים ואנקדוטות שטרם שמעו. בכך יצאנו תורמים ונתרמים.

אני אישית נהניתי מן הסיור, למרות שכבר ביקרתי כאן בעבר. זוהי עירי בה נולדתי, בה התחנכתי, ברחובותיה המוצלים והשקטים אהבתי להלך, וכך אמשיך עד יומי האחרון.