כמו יציאת מצרים - מאת: רחלי פוקס משקובסקי

זאב (זאביק) שני מרחובות השתתף בהעלאת יהודים מאתיופיה במבצע משה, ושלמה עמיר מגדרה השתתף במבצע שלמה 

לפעמים החיים מזמנים לנו חוויות גדולות מהחיים. כך קרה לשני מתנדבים ב"ידיד לחינוך", בהיותם אנשים צעירים. זאב (זאביק) שני מרחובות השתתף בהעלאת יהודים מאתיופיה במבצע משה, ושלמה עמיר מגדרה השתתף במבצע שלמה. מבצע שלמה בפיקודו של אמנון ליפקין שחק התקיים במשך יומיים, ה - 24 וה - 25 במאי שנת 1991, שבמהלכם חולצו 14,310 יהודי אתיופיה, או כפי שנקראו "ביתא ישראל".

"שרתתי אז בצבא קבע ביחידת החילוץ 669, מספר שלמה, "תפקיד היחידה היה לצוות את אנשי הרפואה המתאימים למטוסים, כי בארץ לא ידעו מהו מצבם הבריאותי של העולים לאשורו. במשך 36 שעות התקיימו כ - 30 טיסות בין ישראל לאדיס אבבה במטוסי חיל האוויר, מטוסי אל על ומטוס אחד של חברת התעופה האתיופית. היה דחוף מאד להוציא את האנשים, כי המורדים כבר הגיעו לאדיס אבבה, והיה חשש כבד שהם יפגעו בהם כחלק ממאבקם בשלטון".

"שיירות של בני אדם לבושים לבן התקרבו למטוס בדממה. לי זה נראה כמו שדמיינתי את יציאת מצרים. הם הגיעו בחוסר כל. פה ושם צרורות על הגב. גברים צעירים סוחבים הורים מבוגרים. שמנו להם מדבקות עם מספרים על המצח. למטוס נכנס מספר שיא של 1086 נוסעים. כל אחד קיבל בקבוק מים ושתי לחמניות. ביקשתי מהדיילים שיקרינו סרטים מצויירים. העולים התחילו לחייך. ילד בן עשר אמר לי שלום, הזמנתי אותו לשבת על ידי ונתתי לו ממתקים. כשנחתנו לאחר ארבע שעות טיסה היו במטוס שני נוסעים נוספים - תינוקות שנולדו במהלך הטיסה. לאחר הנחיתה הצבא קיבל את העולים. תוך דקות הם הועלו על אוטובוסים, ופוזרו במעברות שונות. את הילד ההוא לא ראיתי יותר, אבל שנים אחרי זה שמחתי לראות ילדים ממוצא אתיופי עם ג'ינס קרוע – ישראלים."

טרם קיום המבצע היה כאמור מצב חרום באתיופיה. השליט מנגיסטו היילה מריים נמלט מהמדינה מפחד המורדים. כלכלת אתיופיה הייתה בקריסה. מדינת ישראל שילמה לבכירי הממשל שנותרו 35 מיליון דולר על מנת שיאפשרו את החילוץ. הכסף גוייס מעמותות אמריקאיות. בתחילה נקרא המבצע "גשמי זעף", ובהמשך שונה השם ל"מבצע שלמה" כאזכור למפגש שלמה המלך עם מלכת שבא.

שלמה עמיר מתגורר בגדרה, מתנדב במסגרת העמותה במגמת ביו רפואה, שאף נתן לקיומה "דחיפה רצינית", ומשמש רכז מתנדבים בביה"ס התיכון "דרכא רות" בעיר. הוא הגיע לארץ עם משפחתו ממרוקו בשנת 1956 בגיל שנה. " משפחתי הייתה אחת מעשרים המשפחות הראשונות באשדוד. היו אז באשדוד דיונות ואוהלים, והבטחה עמומה להקמת עיר. אבל אבי היה בעל חזון..." יש לו תואר שני בניהול מערכות בריאות, ואת עיקר שירותו הצבאי בקבע עשה במסגרת חיל הרפואה.

תשע שנים לפני כן, ב1982, החלה סדרת פעולות שמטרתן להביא לארץ את יהודי אתיופיה, וזאת לנוכח מצב פוליטי מורכב במדינה. בתחילה הטיסו אותם לאירופה, אך בהמשך הם הובאו ישירות לארץ דרך סודן – לשם הגיעו ברגל בדרכים לא דרכים, והתרכזו שם במחנות. החילוץ נמשך עד ינואר 1985 – מועד בו נחשפה התכנית שלא בטובתה. מבצע הבאת היהודים מאתיופיה דרך סודן לארץ נקרא מבצע משה.

"בשנת 1983 שרתתי כראש מדור בלהק מודיעין של חיל האויר, כשבאחריותי מערך הגילוי והעקיבה של מכ"מי האויב", מספר זאביק שני, אף הוא כאמור מתנדב בעמותה. "יום אחד זומנתי לדיון במחלקת מבצעים, ושם נתבקשתי לקבוע מסלול טיסה למטוסי הרקולס באופן שלא יתגלו בידי המכ"מים, ולא ישוגרו אליהם טילי קרקע אוויר. לידי נמסרה "מפה סתומה" (כזו ששמות המדינות, הערים והנהרות נמחקו ממנה), שעליה סומנו רק המיקומים של מכ"מי האויב וסוללות טילי הקרקע אוויר שלו." הסקרנות התעוררה בו, ומאחר שהבחין בים על גבי המפה, ואחרי שעשה כמה חישובים, הגיע למסקנה שמדובר במדבר בסודן. תעלומה בעיניו הייתה הצורך של מטוסי חיל האוויר לטוס לסודן. כמובן שהוא ביצע את מה שנדרש ממנו.

"חלפה יותר משנה, ואני שכחתי בכלל מאותה משימה שנדרשתי אליה. יום אחד נקראתי לדיון ובין שאר הדברים נשאלתי, אם אני זוכר את הנתיבים שהכנתי למבצע "דרדס כחול" (זה היה שם אותו מבצע, שהיה חלק ממבצע משה). כמובן שזכרתי. אז דע לך, אמרו לי, שסייעת והשתתפת במבצע לחילוצם של יהודי אתיופיה מסודן. במהלך שירותי הצבאי נטלתי חלק בתכנון וארגון מבצעים רבים, אבל ההבנה שהייתי שותף להבאתם של יהודים ארצה, הציפה אותי ברגשות עזים", כך מסיים זאביק את סיפורו.

זאביק מתנדב ברחובות, שם הוא גם מתגורר. "תמיד ידעתי שארצה להתנדב לאחר שאפרוש מהעבודה", הוא אומר, "חשבתי שזה יהיה במסגרת המשטרה. אבל ברחובות היו שתי קהילות של יהודים מאתיופיה, ואני ראיתי כיצד המדינה והרשות המקומית מזניחות אותם. חשבתי בליבי, כמה חבל, המדינה השקיע כל כך הרבה כסף בהבאתם ארצה, ועכשיו מזניחים אותם. החלטתי שזו תהיה ההתנדבות שלי: אקדם בלימודים את התלמידים ממוצא אתיופי."

במשך כמה שנים הוא התנדב בבי"ס יסודי בעיר שרובו ככולו הכיל תלמידים ממוצא אתיופי, ולאחר שזה הפך לבי"ס ממלכתי דתי, עבר לבי"ס אחר, שחלק מהתלמידים מביה"ס הראשון עברו ללמוד בו. בשנים האחרונות הוא מתנדב באורט רחובות בחטיבת הביניים ובחטיבה העליונה. בכל המקומות הוא מלמד מתמטיקה. הוא מהנדס אלקטרוניקה במקצועו, שרת עשרים וארבע שנים בצבא קבע, ו 27 שנים במילואים.