צ'אט GPT ומערכת החינוך - מאת: נחום נוימן

הכתבה הקודמת בנושא התפרסמה במידעון חודש ינואר, ובה למדנו מהי תוכנת  הצ'אט GPt  , מי פיתח אותה, לאילו מטרות ומה שימושיה העיקריים. למדנו מהם יתרונותיה, מהם חסרונותיה, ונגענו בקצה המזלג בהנחיות משרד החינוך לשימוש בתוכנת אינטליגנציה מלאכותית, אם בתוך בית הספר ואם בהכנת שיעורים ועבודות. בכתבה זו נרחיב ונבחן את היתרונות והחסרונות של שימוש בתוכנות האינטליגנציה המלאכותית במערכת החינוך.

ראוי לציין שתחום האינטליגנציה המלאכותית מתקדם במהירות אדירה, ודברים שחשבנו רק לפני זמן קצר שהם דמיוניים, כבר נכנסו לשימוש. לדוגמה, בימים אילו מטמיעים כלי אינטליגנציה מלאכותית באחדות ממערכות העיתונים המובילים בעולם. אינטליגנציה זו מסייעת לכותבים, ובמקביל נותנת יתרון מידע לחברת הנתונים לקבל, ללמוד, ולעבד מידע חדש שמגיע למערכת העיתון לפני שהוא מגיע למתחרים.

ממועד הכתבה הקודמת בחודש ינואר כבר יצאה גרסה חדשה ומשופרת של הצ'אט GPT- גרסה 4.5 . גרסה זו חכמה יותר, וגם הסיכוי שהיא טועה קטן יותר. לצערי, דמי השימוש בה  אינם נמוכים, ומסתכמים ב 200$ לחודש, כך שעבדכם הנאמן מסתפק בשלב זה בקריאה בחינם של חוות דעת של משתמשים אחרים.

אז בואו ננסה לראות מהם היתרונות והחסרונות של הטמעת ה צ'אט GPT במערכת החינוך.

כדי להקל על עצמי פניתי בשאלה לצ'אט בנוסח הבא: "הטמעת ה צ'אט GPT במערכת החינוך?" להלן  תשובתו של הבוט כלשונה. עשיתיcopy paste  של התשובה, ללא כל עריכה:

"יתרונות ההטמעה:

1. שיפור תהליכי למידה – בינה מלאכותית יכולה לספק תשובות מיידיות, לעזור בהבנת מושגים, ולהציע תרגילים מותאמים אישית.

2. למידה אישית – התאמה לרמת התלמיד וקצב הלמידה שלו.

3. שיפור כישורי חשיבה וביקורתיות – אפשר ללמד תלמידים לבדוק מקורות מידע, ולהתייחס בצורה ביקורתית לתשובות שהמערכת מספקת.

4. עזרה למורים – יצירת חומרי לימוד, בחנים, מערכי שיעור ורעיונות לפעילויות חינוכיות.

5. תגבור תלמידים מתקשים – מתן תמיכה נוספת אחרי שעות הלימודים.

אתגרים וחששות:

1. פגיעה בכישורי חשיבה עצמאית–  תלמידים עלולים להסתמך יותר מדי על המערכת.

2. בעיות אמינות –  ChatGPTעלול לספק תשובות שגויות או לא מעודכנות.

3. חשש מהעתקה ורמאות–  שימוש בבינה מלאכותית לצורך הכנת עבודות ללא הבנה מעמיקה של החומר.

4. היבטים אתיים ופרטיות – שמירה על מידע אישי של תלמידים.

המלצות להטמעה נכונה:

1. שימוש מבוקר – שילוב המערכת ככלי עזר, לא תחליף ללמידה מסורתית.

2. הדרכת מורים ותלמידים – הסבר כיצד להשתמש בבינה מלאכותית בצורה נכונה ואחראית.

3. בקרה פדגוגית – פיתוח כלי ניטור להערכת איכות התוכן המופק על ידי .ChatGPT

4. עידוד יצירתיות וחשיבה ביקורתית – תכנון משימות שדורשות הבנה מעמיקה ולא רק העתקת תשובות.

מה דעתך? איך אתה רואה את השילוב של בינה מלאכותית בחינוך?"

אז כפי שאנו רואים, קיבלנו תשובה יפה, חכמה, מנוסחת ומתומצתת בשברירי שניה. הבוט אפילו מנסה להיות ידידותי, ושואל לחוות דעתי, ואם אני מעוניין להמשיך בצ'אט.
מעניין שהבוט מאד זהיר ואינו משתמש במונח "חסרונות" אלא "אתגרים וחששות." טוב, זה בון טון היום במערכת החינוך. אין יותר קשיים, יש רק אתגרים. נו טוב, זה נושא לכתבה נפרדת.

עשיתי בדיקה נוספת, והפעם הפניתי את השאלה בשפה האנגלית והתשובה שהתקבלה הייתה מאד דומה.

אם תשאלו אותי, איך אני מרגיש בסיום הכתיבה, אתמצת זאת באופן הבא:
חסכתי זמן רב באיסוף חומר גולמי, עיבודו וניסוחו. באשר לתחושת הסיפוק, זו לצערי כמעט ואינה קיימת. כתיבה קונבנציונלית, המחייבת איתור מקורות וחומרי גלם אמינים, ובהמשך כתיבה ועריכה, מלווה מטבע הדברים בתחושת סיפוק רבה יותר. בנוסף, כדאי לציין שבתום הכתיבה, אני זוכר הרבה פחות ממה נשכתב, הרי לא אני כתבתי.

ולקינוח סיפור קצר

בעיתון  כלכליסט של ה – 20 בפברואר הופיעה כתבה, שכתב תלמיד כיתה ו' בן 12 ששמו דניאל שדמי בר.
התלמיד התכתב עם בוט ה A.I שפותח על ידי חברת גוגל עבור משרד החינוך. להלן רק הסיפא של המאמר היפה שכתב דניאל.

"בסה"כ המודל נחמד, אבל לא ענה על צרכים בסיסים כמו הקשבה ותשומת לב. משרד החינוך מסתיר דברים, שהוא לא צריך להסתיר. למשל, מה המידע שנשמר עלי. לפי דעתי הוא צריך לתת אזהרה לפני שמתחילים להתכתב, להגיד מה המידע שנלקח ממני. בתור חובב טכנולוגיה זה גם מאכזב, כששאלתי שאלות, כדי להבין את הטכנולוגיה שלו טוב יותר, הוא פשוט התעלם (הילד שאל, אם הבוט מבוסס על ה צ'אט  GPTולא קיבל מענה) אני אישית מעדיף את הבוט של צ'אטGPT." סוף ציטוט.

מחובתי לציין שאיני מכיר את הבוט של משרד החינוך, ובסה"כ הבאתי דברים בשם אומרם.