מה צריך בסך הכל מתנדב? רכזת פורשת ורכז נכנס. פגישה עם חבצלת פלד ויהודה חורב מקריית אונו - מאת: רחלי פוקס משקובסקי

"אי אפשר לשבץ מתנדב בביה"ס ולשכוח ממנו", אומרת חבצלת פלד, הרכזת של קבוצת המתנדבים בקריית אונו במשך 10 שנים, אשר מסיימת בימים אלה את תפקידה. במקומה נכנס לתפקיד יהודה חורב לאחר חפיפה יסודית. לרגל החילופים התכנסנו בכדי לשמוע כיצד מסכמת חבצלת את פעילותה, ואיך רואה יהודה את התפקיד שלקח על עצמו. גילוי נאות – אני עצמי חברה בקבוצת מתנדבים זו, ואת חבצלת אני מכירה באופן אישי.

כשנכנסה לתפקיד, היא מספרת, לא הכירה את העמותה. היא ראתה לפניה שתי מטרות: הגדלת מספר המתנדבים ("היו רשומים אז 31, אבל בפועל היו 11...") ויצירת קשר עם הרשות המקומית. מה שהתברר לה די מהר הוא, שיש צורך לפני הכל בשימור המתנדבים. כיצד עושים זאת? " על ידי תחזוק קשר מתמיד עם כל אחד, ועל ידי יצירת קשר קבוע עם בתי הספר. רציתי דלת פתוחה לבתי הספר. כך יכולתי לדאוג שהצוות יראה את המתנדב כחלק מקהילת ביה"ס, וכך המתנדב ירגיש משמעותי ויישאר.  ראיתי במשך הזמן זיקה בין התנהגות ביה"ס (מפגשים משותפים, ציון פעילותם של המתנדבים בעיתון ביה"ס ועוד) לבין מספר החברים שרוצים להמשיך להתנדב במקום."

למה עוד זקוק המתנדב? "צריך לחזק אותו. להיות זמין אליו. חשוב גם לדייק בבחירת התפקידים של המתנדב. הוא יצליח במה שהוא הכי טוב בו. את זה עושים ביחד עם ביה"ס. המתנדב זקוק גם למרחב פיזי שקט בביה"ס. חשוב שהוא ישתף את הרכז בקושי שיש לו". חבצלת מביאה דוגמא מאירוע באחד מבתי הספר. גילה (שם בדוי) אמרה בפגישת משוב קבוצתית שהכל אצלה בסדר. לאחר מכן אמרה לה גילה בשיחת טלפון, שהיא מאד לא מרוצה מה"שידוך" שנעשה לה עם מחנכת מסויימת. חבצלת פנתה לאשת הקשר בביה"ס, נעשה שינוי, ומאז המתנדבת הייתה מרוצה.

אשר לתקשורת עם בתי הספר – זו צריכה להיעשות בגישה חיובית, בכדי לרתום אותם לעניין המתנדבים, היא אומרת. "באחדים מהם קשה לקבוע פגישות משוב. אבל אני מבינה את היותם תמיד בלחץ להספיק הרבה דברים. הרקע שלי במערכת החינוך מסייע לי בכך. בחייה הבוגרים  התגוררה חבצלת בכרמיאל, שם שמשה שנים רבות כגננת, רכזת חטיבה צעירה ומורה לכיתות א, ב, וכן מדריכת חטיבות צעירות בבתי ספר. היא גדלה בראשון לציון, והייתה בתנועת הנוער העובד והלומד.

"כשעברתי לגור בקריית אונו, שמעתי צלצולים מביה"ס הסמוך, ונראה לי מוזר שאין לכך כל קשר אלי, לכן, כשעלה רעיון הריכוז של הקבוצה, הרגשתי שזו התפרצות לדלת פתוחה.
"קוריוז קטן - אני גייסתי את חבצלת לתפקיד לאחר שביקשתי להיות מתנדבת מן המניין, ונאמר לי שאין לקבוצה רכז שיקלוט אותי באותה עת. את חבצלת היכרתי מאז שיצאנו ביחד לשירות בנח"ל במסגרת גרעין של הנוער העובד והלומד, ידעתי מהו הרקע שלה, והיכרתי את יכולותיה (ר.מ.פ.).

"הקשר  עם הרשות המקומית נעשה על ידי דיווחים מעת לעת לבעלי תפקידים בתחום החינוך",  מספרת חבצלת. בנוסף,  מנהלת המחלקה העירונית להתנדבות, רחל  רביב, מפנה אליה במשך השנים מתנדבים חדשים, המעוניינים בהתנדבות מסוג זה. דרך יעילה נוספת לגיוס היא "חבר מביא חבר", היא אומרת.

השנה זכתה לקבל שני תארים בהפתעה גמורה. היא נבחרה לאשת השנה על ידי ארגון ליונס, הפועל בעיר ביחד עם פעילה חברתית נוספת, וכן נבחרה עם מספר תושבים נוספים ל"מטביעת חותם" – פרוייקט של המחלקה לרווחת הגמלאי באגף לשירותים חברתיים.
איך היא רואה את המשך דרכה? בינתיים תמשיך בפעילויות הרבות שעסקה בהן לצד ריכוז הקבוצה: טיפול במתנדבי גוש דן השייכים להסתדרות המורים, השתתפות בטיולים, האזנה להרצאות, עיסוק בספורט וסבתאות פעילה. במקביל היא תרצה לעסוק בהתנדבות משמעותית נוספת.

כאמור, בימים אלה יהודה חורב מחליף את חבצלת בתפקיד. "כל חיי אני בעולם של חינוך, הדרכה, וניהול" הוא מספר. יהודה גדל בת"א והיה בנעוריו בתנועת הצופים. הוא גמלאי של התעשייה האווירית. במשך שלושים שנה ניהל את ביה"ס התיכון אורט תעשייה אווירית. "אני אוהב לעבוד עם אנשים. אמנם אני מגלה שניהול קבוצת מתנדבים בחינוך אינו דומה לניהול בי"ס. בתפקיד הזה אני צריך ללכת על קצות האצבעות... המתנדבים גם מפוזרים במספר רב של בתי ספר, והקשר היומיומי שלהם הוא עם אנשי הקשר באותם מוסדות".

נושא החינוך "זורם בעורקיו" כדבריו. הוא מאמין בכל ליבו, שאפשר להוביל כל תלמיד להישגים. "יחד עם זאת, כשאני פוגש בוגרים של ביה"ס אני מגלה שוב ושוב, שלעתים אין קשר בין ההישגים בביה"ס לבין ההצלחה בחיים.  הוא גם מאמין גדול בערך ההתנדבות בכלל ובהתנדבות של מבוגרים במערכת החינוך בפרט. נוכחות מבוגרים בעלי ניסיון חיים עשיר בביה"ס, חשובה ביותר. נוכחותם גם חושפת את התלמידים לנושא ההתנדבות, ומשמשת להם דוגמא.

מאז שפרש מהעבודה ובטרם נכנס לתפקידו הנוכחי, לקח חלק בפעילות התנדבותית ענפה בהוד השרון, בה התגורר עד לאחרונה: באגודה למלחמה בסרטן, במקהלה של חברים עם צרכים מיוחדים "מעבר לקול" ("מיזם מרגש מאד"), במתן שיעורי עזר בבתי ספר ועוד כהנה וכהנה.

"בקריית אונו פועלים כ 60 מתנדבים במסגרת העמותה. חשוב לי מאד לשמר את פעילותם, ובנוסף הייתי רוצה להגדיל את המספר ב10% לפחות מידי שנה. המנהלות והיועצות סבורות, שכל כתה בביה"ס יכולה להפיק תועלת ממתנדב מתאים". בנוסף לדרכי הגיוס שהזכירה חבצלת, הוא מתכוון לחשוף את הנושא לציבור באמצעות הרצאות שונות שייתן לקהלים שונים, וכבר התחיל בכך בביה"ס התיכון קציר בפני תלמידים. "בסיום ההרצאה סיפרתי על האפשרות להתנדב בעמותה, ועודדתי את התלמידים לשתף בכך את הסבים וסבתות שלהם."

שאיפה נוספת של יהודה היא להפוך את קבוצת המתנדבים המקומית לקהילה ממש. הוא רואה בעיני רוחו את המודל של "כוורת" בהוד השרון – מועדון שמופעל באמצעות החברים. לדוגמא, ארגון צעידות על ידי גמלאית שעבדה כמורה להתעמלות, הרצאות על גיאוגרפיה מפי מורה דרך לשעבר, או קיום שיחה באנגלית על ידי מורה לאנגלית. תרומה לפעילות יכולה להיות גם סידור החדר או הבאת כיבוד. בהוד השרון הוקצה מקום לצורך זה על ידי העיריה. אפשר במסגרת כזאת לערוך קבלות שבת עם נגינה ושיחה על פרשת השבוע, הוא אומר. "מפגשים כאלה יאפשרו לי כרכז הקבוצה גם העברת מסרים, ולחברים יאפשרו שיתוף בחוויות ובקשיים. זהו החזון".

יהודה מרבה לעסוק בספורט – חדר כושר, הליכה, ריצה, שחיה. הוא משתתף בקבוצות שצועדות בשביל ישראל, וגם בטראקים מאתגרים בעולם. בתקופת עבודתו בתעשיה האווירית השתתף בקבוצת הצועדים הייצוגית של הארגון. "אני מקווה שאצליח למלא את התפקיד בצורה  טובה", הוא אומר. המערכת מאחלת ליהודה הצלחה רבה בתפקידו.