מתנדבי "ידיד לחינוך" בפיילוט של עזרה לסטודנטים ערבים מאוניברסיטת רייכמן בשפה העברית
מאת: זאביק שני

מתברר כי שיעור הנשירה מלימודים של סטודנטים ערבים באוניברסיטאות גבוה מזה של הסטודנטים היהודים. אחת הסיבות העיקריות לכך, אם לא ה-סיבה, זו אי ידיעת השפה העברית על בורייה.

אוניברסיטת רייכמן בהרצליה מקיימת "מכינה" לקראת כניסתם של הסטודנטים לאוניברסיטה, והיא מתמקדת בשיפור השפה העברית.

השנה נפתחה המכינה בארבעה בספטמבר, ולקראתה נוצרה הדברות בין האוניברסיטה לבין "ידיד לחינוך" באזור המרכז (ברוש) במטרה למצוא מתנדבים, שילוו את הסטודנטים הצעירים עד לתחילת הלימודים לפרק זמן קצר ביותר (פחות מחודשיים) ובמאמץ מרוכז. (אם הסטודנטים והמתנדבים ירצו בכך, אפשר יהיה להמשיך גם אחר כך). הפיילוט כרגע הוא מצומצם. המתנדבים והסטודנטים משוחחים טלפונית, או באמצעות זום, עם סטודנט או שניים, כפעמיים בשבוע. הם אמורים, בין השאר, לשוחח גם על מאמרים שקראו ועל הסכתים (פוד-קאסטים), שנשלחים אליהם מהאוניברסיטה, הכל כמובן בעברית.
בסופה של התקופה הקצרה הזו, הצדדים אמורים להפיק לקחים מהפיילוט.

"ידיד לחינוך" שואפת להמשיך באופנים שונים את פרוייקט "ידיד טלפוני" של שיחות עם תלמידים בבתי ספר ערביים, שיושם במשך שנתיים ונפסק בתקופת הקורונה, ובכך לתרום תרומתה להרחבת הקשר עם החברה הערבית.
כזכור, כבר לפני כשנתיים, עוד לפני מגפת הקורונה, הפעילה העמותה, פרוייקט "ידיד טלפוני", שבו מתנדבי העמותה סייעו בשיחה טלפונית לתלמידי תיכון מהחברה הערבית. יונינה, שהיתה אחת המתנדבות בפרוייקט, מספרת על קשר מתמשך שנבנה לאורך זמן, שהחל בזרות מוחלטת ללא הכרות של הסביבה התרבותית, שבה חיים בני הנוער והתפתח לחברות טלפונית הדוקה, כאשר בין לבין – אוצר המילים שלהם גדל ומשתפרת רמת השיחה שלהם בעברית. לשני אלמנטים אלה, השפעה על רמת הבטחון העצמי שלהם שגדלה והולכת.

 מאז מחפשת העמותה כיוונים ודרכים נוספות להידוק הקשר מתוך רצון לשפר את כישורי השפה של צעירי החברה.

המיזם הראשוני הזה מקיף כרגע מתנדבים מהרצליה, רמת-גן וגבעתיים. מעקב מחקרי אחר הנעשה, עשוי לסייע גם למיזמים עתידיים אחרים.