הזמנה להתנדב

הינך מוזמן/ת להצטרף למשפחת המתנדבים של ידיד לחינוך
להשארת פרטים לחץ כאן

הזמנה לתרום

הינך מוזמן/ת לתרום לעמותת ידיד לחינוך
JGiveעיגול לטובה

"הכתיבה היא כלי חשוב בהתמודדות עם תכנים פנימיים שאנו מתקשים להוציא החוצה", אומרת הסופרת אורית רז - מאת: דיאנה שרי

אורית רז, סופרת ידועה ומרצה בהתנדבות זו השנה השנייה, בפני כיתות גמלאים. הרצאתה מלווה באיוריה של המאיירת הנודעת, נורית צרפתי. 

בזמן שאורית מקריאה קטעים מתוך ספריה, נורית מזמינה מתנדבים מהקהל, מביימת אותם, ומאיירת את הדמויות על פי התוכן של הקטע המוקרא.

הדיאלוג עם הקהל מעצים את חווית ההזדהות עם הדמויות והעלילה והופך את הצופים לחלק מהיצירה. במפגשים, אורית מציגה בפני הגמלאים, את שלושת הרומנים ההיסטוריים שפרסמה בשנים האחרונות : "מי בכלל דיבר על אהבה", "אני שלך ואת שלי", ו"אהבה כתובה בכוכבים." ספרים אלו מבוססים על מקרים אמיתיים.

"את הסיפורים המתרחשים בתקופת השואה שמעתי מפולה וישראל, חמי וחמותי," אומרת אורית, "שניהם ניצולי שואה, שהיו נחושים לספר את סיפוריהם, כי האמינו שהחשיפה לעובדות ההיסטוריות שברקע הסיפורים האישיים, תוביל להפקת לקחים מהעבר".

כשהייתי באחד המפגשים בכיתות הגמלאים, אורית קראה קטע מתוך הספר, שהתרחש בתחילת המלחמה: פולה קיבלה  מכתב מישראל, בו הוא מציע לה, לעזוב את בית הוריה ולברוח איתו לרוסיה. נורית בוחרת מתנדבת מהקהל לשחק את דמותה של פולה ומעלה שאלות: איך פולה מרגישה עם קבלת המכתב? האם זה מחמיא לה שישראל  מציע לה לחבור אליו? האם קשה לה לעזוב את בית הוריה ואת אזור הנוחות? מה פולה רואה מחלון חדרה?  באיזו עונה מדובר? הצופים החליטו שהסצנה מתרחשת ביום סגרירי בחורף ופולה צופה בגשם מבעד לחלון. האפרוריות כאילו מרמזת על הלך הרוח טרם כניסתם של הגרמנים לפולין. בהתאם לתגובות הקהל, נורית מאיירת את פולה ואת סביבתה על גבי גיליון נייר המודבק ללוח. בזמן עבודתה היא מבקשת משוב מן הקהל ובמידת הצורך  עושה שנויים.

אורית משתמשת גם בספרה האחרון: "אהבה כתובה בכוכבים", שאף הוא מבוסס על סיפור אמיתי מהשואה. "את הסיפור שמע חמי, ישראל, בפולין, לאחר המלחמה. בחגי תשרי, נהג ישראל לבקר בבית הכנסת שהווה אז מקום מפגש לפליטים כמוהו. שם נהגו לספר זה לזה, כיצד ניצלו. "כל הסיפורים היו מדהימים, אולם הסיפור שהווה מקור השראה לספרי", אומרת אורית, "היה  מרתק במיוחד. גיבורו הוא בחור יהודי שנמלט מהגטו, והצליח להשיג לעצמו מדים ומסמכים של קצין גרמני.  הדבר היחיד שחסר לו כדי לשרוד, היה מקום לינה, לכן נענה להזמנתה של משרתת צעירה של קשישה וורשאית, שהזמינה אותו לביתה, אף היא מתוך צורך הישרדותי. מה שהתחיל כמערכת יחסים חשדנית ואינטרסנטית, התפתח במשך הזמן לסיפור אהבה אמיתי".                                              

אורית התחילה את הקריירה הספרותית שלה, בכתיבה לילדים ונוער. עד כה פרסמה למעלה מחמישים ספרים, שחלקם זכו בפרסים ספרותיים, וחלקם חולק לילדי הגנים במסגרת "ספרית פיג'מה".

בהרצאותיה היא מספרת לקהל, מה הביא אותה לכתיבתו של כל אחד מהם. נושא מרכזי ביצירותיה לילדים, הוא קבלת השונה. על כך מדבר סיפרה הנודע, "אני לא מה שאתם חושבים", שהוא מונולוג כאוב על מצבו החברתי של ילד לקוי למידה. גם ספר הילדים "מר זוטא ועץ התפוחים" מעלה בעקיפין את אותו נושא, והוא זכה להפקות תיאטרון שונות. אורית מוזמנת להרצות על ספריה בפני תלמידים, בבתי ספר ברחבי בארץ.

"הכתיבה היא כלי חשוב בהתמודדות עם תכנים פנימיים שאנו מתקשים להוציא החוצה", אומרת הסופרת אורית רז, "הצורך הראשוני של כל אחד מאיתנו הוא לחלק את עולמו הפנימי עם הסביבה הקרובה, אולם במשך השנים אנו למדים שלא כל חשיפה מתקבלת בשמחה. על חלקן, אנו מקבלים תגובות לא נעימות, שבצידן גם מחיר נפשי לא פשוט. כך אנו לומדים להכחיש ולהסתיר. הכותב יוצר בכתיבתו עולם חדש ודמויות בדויות, שמאפשרות לו לבטא את עולמו הפנימי מבלי להסתכן בגינוי או בענישה. הסיפור מאפשר לו לשחרר תכנים מעיקים שהיו כלואים בתת ההכרה.”

בעוד שסיפוריי הילדים והנוער מבוססים על חוויות שעברה בביתה עם ילדיה, הרי שהרומנים ההיסטוריים שלה צמחו מן המפגש עם הדור הקודם. כששואלים את אורית איזו כתיבה היא מעדיפה, הכתיבה לילדים ונוער או הכתיבה למבוגרים, היא מתקשה להשיב. "בכל אחד מספרי יוצא מתוכי חלק אחר. בספרי הילדים זו הילדה שבי, בספרי הנוער זו הנערה, ובספרי המבוגרים זו החוויה שלי כמבוגרת בשלבים שונים של חיי."