עופרה דרורי מסיימת את תפקידה כסמנכ"לית הדרכה,
שוחח וכתב: רון כספי

דברתי אתה שעה קלה, וכבר הלכתי שבי אחריה. רק המסתי את הדברים הגדולים שהיא עשתה למילים פשוטות, שהתחברו למשפטים, שבנו דמות כל כך מרשימה

השלווה הירוקה בכפר יחזקאל

"השלווה הירוקה הנשקפת מחלון ביתי בכפר יחזקאל מאזנת שנים רבות את עבודתי האינטנסיבית ובעצימות גבוהה בעמותה, וכנהגת של עצמי בכבישים הארוכים לכאן ולשם".

עופרה דרורי, עד סוף אוקטובר 2022 , סמנכ"לית הדרכה בעמותת ידיד לחינוך, חיה כך כבר 13 שנים.

עופרה לא מחפשת שלווה, וגם לא נפרדת מהכבישים הצפופים. החל מהחודש הבא היא רוצה לפנות יותר זמן לילדים, לנכדים החמודים ואלו שבדרך, הגרים בת"א ובקיבוץ בארי, לבקר ולהתחבר אליהם יותר, להמיר את אתגרי "ידיד לחינוך" באתגרים שהילדים שלה מציבים לה, ולבנות לעצמה חיים חדשים, אחרים.

ההתחלה לפני 13 שנים בעמותה בחיתוליה

קודם עבודתה בעמותה, עופרה עבדה בחברה למתנ"סים ("ידיד לחינוך" התחיל כפרויקט בחברה למתנ"סים). שם היא התניעה את כתיבת התורה הפדגוגית של "ידיד לחינוך", ושם חשפה את יכולותיה המיוחדות שהכינו את הדרך הכמעט טבעית להיקלט אצלנו בעמותה עם סיום עבודתה בחברה למתנ"סים,

בתחילת הדרך העמותה הייתה קטנה. ארבעה עובדים: נמרוד אקרמן, דינה בנקלר (מייסדת התורה הפדגוגית של העמותה, אשר פרשה זמן קצר לאחר הצטרפות עופרה), מנהלת משרד ועופרה.

בהתחלה עופרה הכשירה את המתנדבים החדשים בישובים. זה איפשר לה להתחיל מהבסיס, מלמטה, מהיכרות מעמיקה עם מתנדבי הקצה, הפרופיל שלהם וצרכיהם. כשהעמותה גדלה, גדל הצורך לגבש תהליכי הדרכה והכשרה אחידים לפעילי המטה, לרכזות ולמתנדבים, והיא קבלה על עצמה להיות סמנכ"לית הדרכה.

עופרה בנתה תורת הדרכה שיטתית והקימה מערך הדרכה. המערך עובד במטה ובאזורים מתוך גישה שכל שידרת העמותה, מטה, רכזות ומתנדבי קצה, יקבלו את אותה שפה ארגונית וייטמעו לתוך אותה תרבות ארגונית. מערך ההדרכה בהובלתה הריץ גם תהליכים כגון סמינרים, תכנית "למידה בכל גיל" ועוד.

מערך ההדרכה

מספר המתנדבים עלה מאד, ככל שהעמותה התגלגלה בשנים, ונוצר הצורך הדחוף לעצב תהליך אחיד לקליטת מתנדב, ולהנחות את הרכזות כיצד להוציאו אל הפועל. התהליך הוא כזה: המתנדב פוגש רכזת שקולטת אותו, א"כ עובר מפגש הדרכה בן שלוש שעות ע"י נציגת צוות הדרכה של המרכז, הכולל גם תרגול שיח ראשון עם תלמיד, קווים אדומים, חובת דווח ותכנים נוספים. בהמשך המתנדב מלווה במנטורית למשך שנה. במערך ההדרכה בהובלתה נכתבה חוברת עם חומרים ומילון מושגים.

הרכזות מארגנות קבוצות של מתנדבים חדשים ומזמנות הדרכה מהמרכז. כך נוצר מפגש סדנה חכם ויפה של נציגת המרכז, רכזת אזורית וקבוצת מתנדבים. מתנדבים שמגיעים עם ניסיון קודם בהדרכה אינם חייבים לעבור הכשרה זאת. הקורונה שיבשה תהליכים אלו בשלוש השנים האחרונות, וכעת צריך להיערך לחזרה לפעילות בציר הזה.

ראויות לציון מיוחד הרכזות. הן נשים שנותנות יותר בתפקידי הנהגה ולא הסתפקו בפעילות הוראה כמתנדב קצה. רכזות זה 24/7 . חלקן באו מתפקידי ניהול, והן מצוידות בראייה מערכתית קהילתית. תרומתן לעמותה ראויה להערכה רבה.

במשך השנים השתנה פרופיל המתנדב

עופרה מסיימת מתוך הרגשה שעשתה עבודה משמעותית. היא טובה בבניית מערכות יחסים, מאד מאמינה, מאפשרת ומקדמת הצמחה של אנשים בתפקידים השונים ומאמינה גדולה בעבודה בצוות. "כשנותנים אמון, הקבוצה עובדת באחריות למשימות, לעמותה ואחד לשני, וזה נותן הצלחות שמביאות תחושה של השפעה. משמעות בעבודה היא דלק להצלחות נוספות.

במשך השנים השתנה פרופיל המתנדב. בעבר היו הרבה יותר נשים. הן רצו לעזור, להיכנס לביה"ס היסודי ולעזור במשהו.

בהתנדבויות בכלל וגם ב"ידיד לחינוך" יש יותר נשים. הן פורשות לגמלאות בגיל צעיר יותר. לעיתים נקלטו מתנדבות צעירות שסיימו את תקופת גידול הילדים שלהן וחפשו להתנדב. בביה"ס היסודי יש רוב מוחלט לנשים. בחטיבה ובתיכון יש יותר גברים".

עופרה מספרת מניסיונה, שהיום המתנדבים מגיעים עם עולם ידע והשכלה רחבים יותר. המתנדב הנוכחי יודע להיות הרבה יותר ספציפי במה שהוא רוצה לעשות בתוך מערכת החינוך, וגם חשוב לו שהזמן שלו בהתנדבות יהיה אפקטיבי. חשוב למתנדבים של היום שיכבדו את הזמן שלהם ושמרחב הפעילות שלהם בביה"ס יכיל אותם בצורה מיטבית. גם ספקטרום ההתנדבות השתנה. מתנדבי העמותה פעילים ביסודי, במערכת העל יסודית, בספריות, נותנים הרצאות במדעים השונים ע"פ התמחות והשכלת המתנדב, במגזר הערבי, במצוינות ועוד.

עוד מספרת עופרה, שככל שהעמותה גדלה והתרחבה, כך גם מערכת החינוך שינתה את תפיסתה כלפי המתנדבים. ממתנדבת שרוצה 'להעביר את הזקנה את הכביש', הפכה העמותה למקצועית, חשובה ומשפיעה, שמערכות החינוך הישראליות משחרות לפתחה ומפעילות לחץ לקבל עוד ועוד מתנדבים לבתי הספר.

"הדימוי הנוכחי הנפלא של מתנדבי "ידיד לחינוך" בבתי הספר", ממשיכה עופרה, "הוא שילוב של שינוי בפרופיל המתנדב, הובלה נכונה של הנהלת העמותה שהשכילה למנף את מתנדביה, וצוות הדרכה שפעולותיו חלחלו עד אחרון המתנדבים במרוחק שבישובים".

סמנכ"לית הדרכה

עופרה לא הרגישה מותשת בעבודה שנמשכת המון שעות ביום במשך שנים רבות, כי אצלה כל יום היה כמו טיול שנתי. היא פקדה מקומות חדשים ופגשה אנשים חדשים. אנשים ומקומות הם החומר שממנו עשויות הפנטזיות שלה, לבצע בלי מגבלות, לייצר כל הזמן דברים חדשים, לעשות התאמות לדברים קיימים ולא לעצור. מזינים אותה עבודה בתנועה, תפקיד שמאפשר לה להביע את עצמה ופגישות עם אנשים טובים עם רצון עצום לנתינה ופחות דרשנות.

ב- 13 שנות פעילות, יש לפעמים גם חריקות, ואפשר לדבר עליהם בסיכום. היו חילוקי דעות בעיקר מהמקום של תפישת עולם. "אני מאמינה בארגון שטוח לא היררכי" אומרת עופרה. היא מסבירה שלפעמים יישוב חילוקי הדעות הצליח, ז"א קבלו את דעתה, ולפעמים היה קרב תרנגולות. דימוי התרנגולות בא לה מאהבתה לחיות וממקום מגוריה בכפר יחזקאל, עם שפע החיות שבו וממגוון גדול של הולכי על שתים. כשנוצר קושי, היא מאמינה ביכולות שלה, בהדברות, במבט בעיניים, בשכנוע מקצועי, ולפעמים גם להיכנס דרך החלון, כשהוציאו אותה דרך הדלת. לפעמים היא נותנת לדברים לשקוע ואחר כך חוזרת לטפל. היו מקרים נדירים ביותר שהביאו אותה להתקרב לקו אדום שלה, וגם שם העומדים מולה הבינו שהיא באה ממקום מקצועי, חף מכל גחמה או אגו, וזה הצליח. עופרה מאמינה שהתנהגות יכולה להשתנות, שהמציאות יוצרת שינוי.

מההווה הטוב לעתיד המבטיח

אילו היו מגדילים לי את התקציבים, הייתי מביאה הרצאות והדרכות נוספות, מותאמות יותר ומרצים טובים נוספים. הייתי קונה לעצמי זמן כדי להתפנות לשבת יותר עם מתנדבי הקצה, לשמוע אותם, להבין איך אפשר להשקיע בהם יותר ולתת להם תחושת שייכות יותר חזקה.

סוגיית המחליפים שלה, עולה גם היא לשיחה. ב- 1/11/2022 כמעט מחר, היא מחזירה את המפתחות, ועדיין אין מי שיישב אתה לחפיפה. עד סיום השנה אין יכולת להגדיל תקציב ולכן סוגיית האיוש תדחה לתחילת 2023 . חלק מהפעילות שלה עוברת למנהלי האזורים, חלק למתנדבי המטה וחלק מהמשימות והאחריות תמתין למינוי החדש. "אם נדרש", היא מציינת בקול שלא מסתיר קצת געגוע, "הבטחתי שגם אני אתן יד. נתתי פה מפעל חיים, והמשך העשייה הענקית הזאת חשובה לי".

עופרה יודעת לתכנן את חייה היטב. היא מתנתקת בהדרגה. לאחרונה הורידה את היקף המשרה כדי לנחות חלק יותר, למרות שהמשרה החלקית לא הייתה בדיוק חלקית ושום משימה לא באמת נדחתה על ידה.

היא רוצה לעשות בשביל עצמה. התעמלות, לטייל בעולם, עבודות יד, סדר יום אחר. היא תצליח. היא יודעת לנהל דברים ולנהל את חייה.

נעה רפאלי רכזת קריית טבעון, מדברת על עופרה

נעה רפאלי מכירה את עופרה כ- 12 שנים. שוחחתי אתה על עופרה.

"זכינו שהיא אתנו", אומרת נעה. "צנועה, לא מתגאה בהצלחות, מקצועית, אנושית, חברית, אישה מיוחדת. היא ביקרה אותי כשהחלמתי משבר בכתף, היא הייתה איתי בפתרון בעיות מורכבות".

כשעמותת פוש ניסו להיכנס לטבעון, או כשנוצרו בעיות תפקודיות מול אחד מבתי הספר בישוב, עופרה הייתה לצידה, ויחד, בעדינות ובחכמה, ממש כצוות, פוררו את הבעיות והצליחו.

נעה ממשיכה לספר שעופרה היטיבה להתחבר לרכזים, ארגנה סמינרים נפלאים, הפליאה בהרצאותיה בכנסים הפנימיים של העמותה בסניף טבעון, ותמיד השתוקקה לפגוש את המתנדבים ולשמוע אותם.

"אני מעריצה אותה. עזיבתה מאד קשה לי" מסכמת נעה.

ואני, כותב מאמר זה, כשרק דברתי אתה שעה קלה, וכבר הלכתי שבי אחריה. רק המסתי את הדברים הגדולים שהיא עשתה למילים פשוטות, שהתחברו למשפטים, שבנו דמות כל כך מרשימה.

עופרה, בהצלחה גדולה ובריאות טובה בכל דרך שתלכי ולכל מקום שתגיעי. מכל מתנדבי "ידיד לחינוך".