"לחגוג את החיים", זה המוטו של כפר הנופש "נהר הירדן" לילדים חולים במחלות קשות

את הכפר הקים והוביל השחקן המנוח חיים טופול בשנת 2011, כחלק מרשת בינלאומית אותה הקים השחקן פול ניומן

הכל התחיל בטיול מאורגן לאלבניה, ונסיעות ארוכות באוטובוס ממוזג. המדריך מבקש מהמטיילים להציג את עצמם או לספר משהו על עצמם. אני תמיד מנצלת את הבמה והמיקרופון, כדי לספר על העמותה שלנו "ידיד לחינוך", על הפרויקטים השונים והמתנדבים הנפלאים, ותמיד זוכה למחיאות כפיים. הפעם גנבה את ההצגה בטי המקסימה, שסיפרה בהתרגשות על מקום העבודה שלה "כפר נהר הירדן", "מקום אליו אני מגיעה כל בוקר בשמחה".

"כפר נהר הירדן" הוא כפר נופש לילדים החולים במחלות קשות. הכפר פעיל לאורך כל השנה, ומארח ילדים לפרק זמן מוגבל - ילדים מגיל 5 עד 18.
בטי היא מנהלת המטבח.

המטרה היא לשמח את הילדים, להפעיל אותם, ולתת להם הרגשה של ילדים רגילים. המדריכים הם "שינשינים", צעירים, המשרתים שנת שירות לפני הצבא. הכפר מתוחזק על ידי תורמים והרבה מתנדבים.

דוד, בן זוגי ואני שמענו מעט על הכפר בעבר. ידענו על הקשר שלו לשחקן ההוליוודי המצליח פול ניומן, שיזם את הרעיון והקים רשת בינלאומית של כפרים כאלה, והשחקן הישראלי המצליח שלנו חיים טופול, שהיה חבר טוב של פול ניומן. טופול נענה להקמת "כפר נהר הירדן" בישראל, ומאז כיהן כיו”ר מועצת המנהלים של הכפר עד שנת 2020 ואז הפך לנשיא העמותה. תיאור הכפר, המיקום שלו ואופן התנהלותו סיקרנו אותנו. ביקשנו לבקר, ובטי אמרה שתשמח לארח אותנו.

בשבוע חול המועד סוכות התארחה בכפר קבוצת ילדים חולי סרטן מעמותת "גדולים מהחיים", ובטי הזמינה אותנו לביקור.
נסענו צפונה לגבעת אבני, ומשם המשכנו ב"דרך חיים טופול" עד הכניסה לכפר.

מיד עם הגעתנו קיבלו אותנו בחום כמה מעובדי הכפר, ביניהם המנכ"ל שלום אשכנזי, מקבוץ לביא השכן, שהציג את עצמו בצניעות כאחד העובדים. הם ביקשו להכיר אותנו. שוחחנו על ההתנדבות וחשיבותה, והם סיפרו על צורכי הכפר ועל התלות במתנדבים.

אוראל, האחראית על פיתוח משאבים ושיווק, יצאה איתנו לסיור ברחבי הכפר. אוראל שהיא נכה ומרותקת לכיסא גלגלים, התניידה בקלות ואנחנו התרשמנו מהנגישות בכל אתר ואתר, כולל במת התיאטרון, שם הילדים יכולים לעלות לבמה באמצעות רמפה נגישה (משטח משופע) שעליה ניתן להעלות את עגלת הנכים.
בגן השעשועים ראינו מתקנים מאתגרים ומותאמים. צפינו בקבוצת ילדים שעולים על מתקן האומגה וגולשים מטה, ביניהם ילד מרותק לכיסא גלגלים שגולש בהשגחת המדריך.

אומגה עם כסא גלגלים		מייצג עפיפונים

הכפר הוא אתר טבע ירוק ובו עצים רבים, אין שם עצי זית, גם לא עצי אורן או כל צמח שמפיץ אבקה הגורמת לאלרגיה. מאותה סיבה אין עופות בפינת החי.

במרכז הכפר ישנו אולם תיאטרון, הנקרא על שם השחקן חיים טופול, בו נערכים אירועים ומופעים בהם משתתפים הילדים. השורות הראשונות באולם מיועדות לילדים כיבדי שמיעה. כאשר יש מופעים מוזיקליים על הבמה, הילדים בשורות אלה יכולים לקלוט את הוויברציות, ולהשתתף בתנועות גוף ומחיאות כפיים. מאחורי הבמה יש פינות איפור ותלבושות עבור הילדים המופיעים. הכל צבעוני ואסטטי.

התרגשנו והתרשמנו מהדאגה והתמיכה בילדים. לפני הגעתם לכפר, הצוות הטיפולי והמדריכים מקבלים את התיק הרפואי של כל ילד, ולומדים להכיר את המוגבלות ודפוסי ההתנהגות שלו. כשהילדים מגיעים, מצלמים כל אחד מהם, ומדביקים את תמונתו על התיק האישי, כדי למנוע טעויות בטיפול במידת הצורך.

המרפאה מצוידת כמו חדר מיון מתקדם, ותמיד יש בה רופא ואחות. פגשנו במרפאה את מרינה, רופאה מתנדבת מבי"ח רמב"ם בחיפה, שסיפרה בהתרגשות על הטיפול בילדים. אפילו בעלה, "שלא מתרגש משום דבר", כך אמרה, מתרגש כשהוא מגיע לכאן. האווירה, הדיוק בפרטים ותחושת האחריות, מעוררים התפעלות.

הילדים באים מכל מיני מיגזרים: יהודים, ערבים וחרדים. הם מחולקים לפי קבוצות גיל. פגשנו את כולם בחדר האוכל. לכל קבוצה יש מדריך שמלווה אותה כל השבוע. אחד המדריכים התחפש לליצן, הסתובב בין הילדים והצחיק אותם. בחדר האוכל יש גם רחבת משחקים לטובת הילדים שמסיימים את הארוחה לפני חבריהם. כל הארוחות המוגשות, מבושלות במטבח שבמקום, אוכל של בית, לא תעשייתי ולא מכיל אלרגנים - אוכל בריאותי על פי תקן של משרד הבריאות.

פגשנו מטפלים, עובדים ומדריכים, כולם רגועים, מחייכים ומקרינים חום.
מעבר לדאגה לבריאות ולבטיחות, ראינו הקשבה והענות לצורכי הילדים: אולם ספורט, חדר מוזיקה מאובזר עם המון כלי נגינה, סדנאות יצירה, בריכה טיפולית מדהימה, ועוד אטרקציות משמחות.
המוטו של הכפר הוא: לחגוג את החיים.

מיזם מדהים בעיני הוא סופי שבוע למשפחות. פעם בשנה, משפחה לילד חולה יכולה להגיע לסופ"ש ולהתארח ללא עלות. משפחה כאן כוללת הורים ואת כל האחים והאחיות. זוהי עבורם הזדמנות לבלות חופשה ביחד, בראש שקט, כי המרפאה קרובה והצוות הרפואי זמין.

שאפנו אוויר הרים צלול, טבע ונוף שמרחיבים את הלב והנפש וחום אנושי, והיי...לא ראינו ילדים עם טלפונים ומסכים כל היום! גם אנחנו התנתקנו מהמסך ומהטלפון.

בשיחות שניהלנו עם אוראל ועובדים אחרים, הם הביעו את הצורך בסיוע ובתמיכה.
אז איך אפשר לעזור?
"כפר נהר הירדן" יכול להיות מקום התנדבות למתנדבי 'ידיד לחינוך' שגרים בצפון בקרבת מקום.
גימלאים העוסקים באומנות (ציור, קדרות), או מוזיקאים שיודעים לנגן ולשיר, יכולים להגיע פעם או פעמיים בשנה לטובת הילדים, גם אם הם גרים רחוק.

אנו סבורים שחלק מהפרויקטים של תוכנית ח"ץ של 'ידיד לחינוך' למשל, יכולים להתאים לילדים הבוגרים.

חשוב להפיץ ולספר על המוסד החשוב הזה. מה שתיארתי כאן הוא רק מעט ממה שראינו וממה שנעשה בכפר.
אפשר לקבל מידע נוסף באתר האינטרנט של נהר הירדן.

ליצירת קשר עם צוות הכפר: אוראל 052-5394773