אחד מאתגרי 'ידיד לחינוך' הוא התמודדות עם בתי ספר בהם ישנם מתנדבים, המרגישים "שקופים" - מאת: יפה חכמון

צוות ההיגוי של ידיד לחינוך בבאר שבע, התכנס לפגישת עבודה יחד עם הרכזת שלנו, חנה חדאד  ודרורית כהן אביב - מנהלת האזור. אחד הנושאים שעלו על הפרק היה: מהו בית ספר מייטבי?

"סניף באר שבע הוא בעיני, דוגמא ומופת. בכל פעם אני מתרשמת מחדש מהעשייה כאן" אומרת דרורית, אבל חברי הצוות לא תמיד מרוצים. הם מעלים את נושא היחסים בין המתנדבים לבתי הספר. "לא הכל תמיד ורוד", הם אומרים. אלי חמו, מתנדב וותיק, שמעבר לעבודתו בבית הספר גם מסייע הרבה לחנה הרכזת, מספר כך: "קשה לי מאוד. לאחרונה אני מרגיש שלוקחים אותי כמובן מאליו, יש לי תחושה של  שחיקה במעמד, כמו מישהו שקוף. אין התייחסות בבית הספר, שום תשומת לב, וזה מתסכל". אלי אינו היחיד שחש כך, ישנם עוד פעילים שתחושתם דומה. כל מתנדב עושה עבודתו נאמנה, באהבה ובמסירות. אין צפייה לתמורה או לפריסת  שטיח אדום, אך התייחסות, תשומת לב והפגנת הערכה לעשייה, מגבירים את המוטיבציה. צוות ביה"ס שלא נוהג כך, מוביל לרפיון ותחושה שהמתנדב לא נחשב.

כאן דרורית נכנסת לתמונה: ברור שבבית ספר בו המתנדב מרגיש שאינו שקוף, ושמכבדים אותו,  היא אומרת, אז הוא מרגיש מוערך ומשמעותי, כאחד שיש לו מה לתרום לצוות, ושהוא חלק מהמשפחה הבית ספרית. לדבריה, ברור שהשאיפה שלנו היא לעבוד עם מה שנקרא בית ספר מייטבי, כזה שיודע ליצור תנאים הולמים עבור המתנדב, מאפשר קשר רציף עם בעלי תפקידים בביה"ס, מעדכן אותו בשינויי מערכת ושינויים אחרים, משתף אותו בארועים, טקסים ומסיבות, יוצר קשר עם מי שחלה ועוד.
דרורית מדברת על שיטת הרמזור: בית ספר הפועל ע"פ פרמטרים אלה נחשב כבית ספר  ירוק, ועונה על ההגדרה "בית ספר מיטבי". בית ספר כתום הינו בי"ס שחלק מהמאפיינים האלה לא קורים בו, ואז צריך לשאוף לשפר את אותם המקומות הטעונים תיקון. בבית ספר המוגדר כאדום, נדרשת עבודה רבה מצידנו על מנת לשנות את דרך העבודה של ביה"ס עם המתנדבים. חשוב שנערוך סקר בין בתי הספר על מנת לבדוק את מערכת היחסים הזו, כדי שנדע מה לעשות מבחינתנו.