תגובה נוספת לכתבתו של זאביק: "את מי ללמד, את התלמיד הטוב או את החלש?

 לא אדחה מתנדב המבקש לתמוך במוכשרים

מאת: חנה רבי

מאד התחברתי לנושא כתבתו של זאביק, "את מי ללמד, את התלמיד הטוב או את החלש"? ויש לי גם במה לשתף הן כתומכת הוראה בעבר והן כרכזת בהווה.

המורים לא מציגים למתנדבים את התלמידים אותם הם אמורים ללמד, ולא נותנים להם אפשרות לבחור. המתנדבים יכולים להביע הצהרת כוונות, כמו לדוגמא, בקשה לתמוך בתלמיד ממצב סוציואקונומי נמוך, כזה שידם של הוריו אינה משגת לתת לו שיעורים פרטיים. דעתי הפרטית היא שגם כשהמצב הכלכלי בבית טוב, יש גבול לכמות השיעורים הפרטיים שאפשר לתת לילד.

אני מניחה שיש יותר תלמידים חלשים שזקוקים לתמיכה מכאלה שמבקשים עזרה כדי לצמצם רווחים ולהצטיין, או לעלות מ-4 יחידות ל-5.

כאשר מתנדב מבקש לתמוך בתלמידים מוכשרים, המבקשים להגיע להישגים גבוהים יותר, כי זה הדבר היחיד שהוא מוכן לעשות, לא נדחה אותו  ונאתר את ביה"ס שמעוניין בזה. זה כמובן, מקרה בו למתנדב אין התלבטות - הוא החליט.

כשמתנדבת בריטית הגיעה לבי"ס באזור מגוריה לטובת תמיכה באנגלית - תחום בו היא יכולה לתרום יותר מכל, הנהלת ביה"ס ביקשה שתלווה דווקא קבוצה של דוברי אנגלית, שהרי גם להם מגיעה תמיכה, אפילו הקראת סיפורים שמותאמים לרמתם ושיחה בשפתם.

זוכרים שפעם הייתי תומכת הוראה?

זאביק התייחס לתלמידים הטובים שמשתעממים בשיעור. כשפניתי למורה ואמרתי שהתלמיד בו אני תומכת דווקא יודע את החומר, היא אמרה שאצלה הוא הורס את השיעור. הבנתי. לא קיבלתי את זה בצורה שלילית ולא אמרתי לעצמי שאני לא שמרטף, כפי שלעיתים שומעים ממתנדבים. זו גם רוח הדברים שאני מעבירה למתנדבים חדשים שאני קולטת - להסתכל על הדברים באופן חיובי.

בזמן הקורונה, כשהייתי נכונה לתמוך בתלמידים דרך הזום, התקבצה קבוצה גדולה, שכנראה מישהו חשב שהיא זקוקה לעזרה. מידי יום נתתי לתלמידים תמיכה בזום, כשאנחנו מתקדמים בחומר בקצב שלהם. כששאלתי את המורה בשלב כלשהו, מה הם לומדים עכשיו, השיבה לי בצחוק מתגלגל: 'אתם משיגים אותנו'. ככה זה כשעובדים בקבוצה קטנה, בפרט כשמדובר בזום, וכנראה שלהורים הייתה גם מטרה סמויה - שהילדים לא יחמיצו משהו. אף פעם לא נדע, אבל נמשיך בעשיית הטוב.

הלוואי לכל תלמיד יהיה מנטור - גם לחלשים וגם לחזקים.