הוא על טורבו תמידי בעשייה. עדיין עובד, מתנדב 'ידיד לחינוך' במתמטיקה, אבל לא רק. הוא חד ונחוש במטרה – אבי שקד מרמת גן. – מאת: צביה טולדנו

אבי עובד במערכת החינוך, ועדיין אינו פנסיונר. הוא מורה למתמטיקה. ב־16 השנים האחרונות הוא עובד מתוך בחירה בתכנית היל"ה עם נוער בסיכון. במקביל למתמטיקה הוא מלמד שם מכלול של מקצועות על מנת שהתלמידים יוכלו להשלים לתעודה של לפחות 12 שנות לימוד, כל זאת תוך יצירת שיחות אישיות במטרה לחזק את ה"אני מאמין" של התלמיד עם אהבה ואמון. חלקם מגיע לתעודת בגרות חלקית ואחדים גם לתעודת בגרות מלאה.

איך הגעת ל'ידיד לחינוך'?

"לפני 4 שנים הגעתי להתנדב ביוזמתי בתיכון "בגין" ברמת גן במטרה לעזור לתלמידים במתמטיקה. מנהלת ביה"ס אהבה את היוזמה המבורכת וקישרה אותו לבת־עמי, רכזת 'ידיד לחינוך' ברמת גן, כדי שהתנדבותי תהיה מסודרת במסגרת העמותה.
"פעם בשבוע למשך 4 שעות אני עוזר לתלמידים מכיתה ט' עד כיתה י"ב. עזרתי לתלמידים חלשים במתמטיקה, וכעת אני עובד עם קבוצת תלמידים מכתה יא' במטרה לחזק אותם בארבע יחידות לימוד. תלמידים מכיתות י' אני מעביר משלוש יחידות לימוד ל־4 יחידות, ומתחזק את מי שחלש ב־4 יחידות כדי שייגש לבגרות בציון גבוה".
ההצלחה מדברת בעד עצמה. תלמיד שלמד אצל אבי 3 שנים החל מכיתה ט', קיבל בבחינת הבגרות בסוף יא' ציון קרוב ל־100.
תלמיד על הרצף האוטיסטי בכיתה יא', זכה מאבי לעזרה במתמטיקה במשך שנתיים וקבל ציון בגרות בסביבות ה־90.
"בסוף כל שנה", מספר אבי, אני מזמין תלמידים אלי הביתה, לציין את הסיום. אנחנו שותים ואוכלים משהו, ורואים יחד טלוויזיה. מי שעבר את גיל 17 , אני מרשה לו לשתות בירה".

אבי אדם של נתינה מכל הלב. בתקופת המלחמה סיפרה לו בת־עמי על הילד יאיר, בן 10 שסופר עליו בכתבת חדשות בטלויזיה. יאיר גר בשתולה שבצפון. הוא ואימו נשארו לבדם בישוב, רק הם והצבא. האם הייתה מבשלת ומביאה אוכל לחיילים. לימודים כמובן לא התקיימו בישוב, ואז עלתה בקשה לעזור לו בלימודים באמצעות הזום. אבי הרים את הכפפה, ובמשך שנה וחצי לימד אותו.

אבי והילד יאיר

איך אפשר ללמד מתמטיקה בזום? שאלתי.

"גיליתי דרך האינטרנט, שניתן לרכוש ספרי לימוד דיגיטליים באתר קלסוס. כל החומר הנלמד בחשבון בבתי הספר מופיע שם. אני מצביע על עמוד וירטואלי מהתוכנה שבמחשב, התלמיד פותח פיזית את חוברת הלימוד שלו באותו עמוד, וככה אנחנו מתרגלים. אני נעזר בלוח מחיק וככה פותרים בעיות ותרגילים.

סופו של עניין, יאיר הצליח מאוד, ונוצר בינינו קשר רגשי ועמוק. אותה כתבה בטלוויזיה סיפרה גם על כך שהוא היה מאד רוצה לקבל ליום הולדתו סוס פוני. נדבן מסויים שמע על כך, וקנה לו את הסוס שביקש.
לקראת יום הולדת ה־11 של יאיר, התקשרה אימו והזמינה את אבי להגיע למושב אחיסמך שליד לוד, שם בחר יאיר שגידל בינתיים סוס חדש במקום הפוני שהיה כבר קטן לגילו. כמובן שאבי שמח מאוד לקחת חלק בארוע, "ובסופו", הוא אומר, "חגגנו לו יומולדת 11 במסעדת בשרים נחמדה באור־יהודה".
 

איך אתה מצליח לתמרן בין העבודה השוטפת ביהוד, התרומה ההתנדבותית בבי"ס "בגין" ועוד לעזור בזום לתלמיד מתקשה?

"זה בא לי מהורי. הם תמיד התנדבו וגם תרמו בסתר כל חייהם, אימי התנדבה עד גיל 82. כל חיי הייתי מאד עסוק. לפני שנכנסתי לעבוד בתכנית היל"ה, לימדתי לבגרות במתמטיקה בשני בתי ספר אקסטרניים בלימודי ערב. לימדתי גם חיילים לבגרות לקראת שיחרורם במרתון שנמשך 7 שבועות מהבוקר עד הלילה. לימדתי גם בישיבות תיכונית במסגרת מדיניות הממשלה במה שנקרא אז "הפרויקט הלאומי" – פרויקט שנועד לחזק ולתגבר תלמידים אתיופיים בכל הרמות.

יישר כוח לאבי. פעילותו ותרומתו לחברה מוכיחה כי זה בדמו ובנשמתו. כל־כך הרבה תלמידים חייבים לו את ההצלחה. כן ירבו מתנדבים כמוהו, והוא עדיין "ילד", רק בן 58 . מעניין מה הוא יעשה כשיצא לגימלאות.

אבי, כל זאת אתה עושה למען אחרים – מה אתה עושה למען עצמך?

"אל תדאגי לי, אני מסודר. רוקד, שוחה, משחק שחמט, כותב שירים, אוהב תיאטרון ועוד הרבה דברים, ובעיקר, שמח בחלקי".