מה חושבת רותי קרן, סגנית ראש העיר ונושאת תיק החינוך בחולון, על תרומתם של מתנדבי 'ידיד לחינוך', ומה עושה הרשות המקומית למענם – מאת: הניה קמיר

זהו ראיון ראשון בסידרת ראיונות שאנו מקיימים עם ראשי ערים ומנהלי מחלקות חינוך, הרואים את תרומתם וחשיבותם של מתנדבי העמותה בעירם כחשובה ביותר

מתי שמעת לראשונה את צמד המלים: 'ידיד לחינוך'? שאלתי את גב' רות קרן, סגנית ראש העיר ונושאת תיק החינוך בחולון, מי שהייתה בעברה מנהלת בית ספר 'אריאל שרון' בעיר.

לפני שנים הגעתי כמנהלת חדשה לבית ספר שהיה אז חדש בחולון. שמעתי על קיומם של מתנדבים בבתי הספר, וביקשתי  מתמר וונק, שהייתה בתקופה ההיא רכזת 'ידיד לחינוך' בחולון, שתפנה גם אלי מתנדבים, והיא שלחה לי שלושה מתנדבים. לימים, כשהרחבתי את הספרייה, ביקשתי לשלוח אלי מתנדבים נוספים וכך הגענו לחמישה עשר עד עשרים מתנדבים.

צוות בית הספר היה מורכב ממורות חדשות, צעירות וחסרות ניסיון. רציתי שהמתנדבים המבוגרים יגוונו את הצוות החינוכי, יתנו את העזרה בלימודים וגם את המעטפת הרגשית ותשומת הלב – סוג של סבא סבתא.
לקחתי אותם תחת חסותי. סוד הקסם הוא היחס האישי. הקשבתי לכל אחד ואחת: זה אוהב ללמד מתמטיקה, אחר רוצה ללמד אנגלית ואחר רוצה לעבוד בספרייה. היו שבקשו לעבוד עם ילדים מאתגרים. "תני לי את הילדים הקשים", אמרו. הם רצו להרגיש שהם תורמים ועושים עבודה חשובה.
בנוסף ליחס האישי, דאגתי לטפח אותם כקבוצה: ארוחת בוקר מפנקת, מתנות קטנות, הזמנה לאירועים ולהרצאות שנערכו בבית הספר. דאגתי שהם יהיו חלק מהצוות הבית ספרי.

המוטיבציה של המתנדבים גבוהה. גם בתקופת הקורונה והמלחמה שבאה אחר כך, היא בכלל הייתה בשמיים. למשל, ברגע שהסגר נפתח, הם הגיעו לבית הספר ללמד את הילדים ולהשלים פערים, עודדו ותמכו רגשית גם בילדים וגם במורות.

היום, כשאת בתפקיד בכיר בעירייה, מה את יכולה להציע ל'ידיד לחינוך'?

אני בקשר קרוב וישיר עם ענת, רכזת העמותה בעיר, מקשיבה לצורכי העמותה, ודואגת לתקציב תומך. אנחנו כעירייה גם מארגנים אירועים לרווחת המתנדבים כמו ביקור במוזיאונים, הרצאות ואירועי תרבות.

אני חושבת שרצוי וצריך לגייס עוד ועוד מתנדבים לבתי הספר. בתי הספר במצוקה וזקוקים למתנדבים, ולכן צריך לעודד אנשים נוספים להתנדב, וזאת על ידי פרסום ושווק, פנייה לארגוני הגמלאים ומתן מענה למתנדבים כקבוצת השתייכות על ידי מפגשי תרבות, טיולים, הרצאות ועוד.

האם, לדעתך, ניתן להעריך כמותית את תרומתם של מתנדבי 'ידיד לחינוך' כמו שעות ההוראה, הישגי התלמידים, ושביעות הרצון?

המתנדבים תורמים שעות רבות למערכת. מעדויות רבות אנו יודעים, שההורים מודעים למשאב הזה ואפילו מבקשים מהמורה להצמיד מתנדב לילד המתקשה. אין ספק שהתלמידים, ההורים והמורים שבעי רצון הן מההישגים והן מהתמיכה הרגשית.

יש מנהלים שאינם פנויים לקלוט מתנדבים בגלל עומס העבודה וריבוי המטלות, ויש רשויות שלא תומכות מספיק בעמותה. איך ניתן להשפיע עליהם ולשכנע אותם להתגייס ל"ידיד לחינוך"?

נכון שהמנהלים עמוסים. המערכת מאד תובענית, אבל הכל עניין של סדר עדיפויות. התמורה עולה על ההשקעה. אם יש מנהל שאינו שש לקלוט מתנדבים, אני מוכנה לעזור.
לגבי הרשויות, ההשקעה במתנדבים היא קטנה יחסית והרווח הוא עצום. האוכלוסייה המבוגרת הולכת וגדלה, ההתנדבות היא פתרון טוב ומספק לאוכלוסייה הזאת ובתי הספר זקוקים לעזרה שלהם. זה מצב שבו כולם מרוויחים כך ששווה להשקיע.

לתשומת ליבם של ראשי העמותה: רותי מוכנה להזמין ולארח נציגים של הרשויות באזורנו, לארגן להם ביקור בבתי ספר שיש בהם פעילות של מתנדבים, ולעשות הסברה בנושא.

הקשר בין תלמיד/ה ומתנדב/ת הוא לעיתים קרובות קשר מרגש. האם את יכולה לשתף אותנו במקרה מיוחד כזה?

כן. זכור לי מקרה כזה. תלמידה בכיתה א' התייתמה מאימה. מות האם השפיע קשה על הילדה. הדבר התבטא בהתקפי זעם, חוסר רצון ללמוד ובעיות התנהגות. אחת המתנדבות יצרה קשר עם הילדה, והגיעה פעמיים בשבוע לבית הספר. הילדה חיכתה לה בקוצר רוח. המתנדבת הוציאה אותה מהכיתה, טיילה איתה, הקשיבה לה ופינקה אותה במתנות קטנות. היא שימשה לה מעין סבתא מחבקת. הקשר הזה שיפר את ההתנהגות והחזיר את האמון של הילדה במורה ובבית הספר. הקשר נמשך שש שנים! מסתבר שהמתנדבת היא חנה הופר, חברתנו בצוות התקשורת.

עם סיום הריאיון מדגישה רותי: אני כל כך מעריכה את ההתנדבות של 'ידיד לחינוך'. יש הרבה מתנדבים בתחומים שונים, רובם זמניים או חד פעמיים, ובאים לידי בטוי בהכנת מארזים לחג, תרומות ומתנות. ב'ידיד לחינוך' זה שונה. ההתנדבות היא במסגרת קבועה, פעם בשבוע (או יותר) לארבע שעות, עם מחויבות והתמדה וקשר בין אישי לאורך זמן. זה לא מובן מאליו.

רותי קרן, מנהלת שהיא ידידה אמיתית לחינוך.