למה חינוך פיננסי הוא לא מותרות? – מאת: טלי בשוראי יצקוביץ

צביקה ליבנה מנתניה, הוא מנכ"ל בנק לשעבר שפיתח תוכנית לימודים מרתקת בתחום החינוך הפיננסי. הוא מביא את ניסיונו מהבנקאות והניהול אל כיתות ט' בחטיבת הביניים "חיים גורי" בנתניה

צביקה ליבנה למד תואר ראשון בתעשייה וניהול ואחר כך לימודי ניהול באוניברסיטת בן־גוריון. בהמשך יצא לשליחות ביטחונית בגרמניה שנמשכה כארבע שנים. עם חזרתו לארץ השתלב במערכת הבנקאית. "מילאתי תפקידי ניהול שונים, ובהמשך מוניתי למנכ"ל בנק אדנים למשכנתאות. התפקיד האחרון לפני הפרישה היה מנכ"ל ארגון הקבלנים בנגב. זה היה תפקיד ציבורי משמעותי, עם אחריות רבה".
עם פרישתו, כשחיפש עשייה עם ערך ומשמעות, הגיע ל'ידיד לחינוך'. הוא מלמד מתמטיקה בחטיבת הביניים "חיים גורי" בנתניה, אך לצד ההוראה פיתח תוכנית מקורית ויצירתית לחינוך פיננסי, כשהמטרה היא ללמד את תלמידי כיתות ט', יסודות בהתנהלות פיננסית נכונה.

איך נולד תחום החינוך הפיננסי?

"לאור הרקע שלי בבנקאות ובניהול, עלה הרעיון ללמד גם חינוך פיננסי. יחד עם הנהלת בית הספר בנינו מערך של ארבעה שיעורים לתלמידי כיתות ט' (בכל פעם כתה אחרת), גיל שבו כבר יש בשלות לנושאים כאלה. למעשה זה שיעור פרונטלי עם מצגת, לוח ודיון פתוח. אני פותח בשאלה: “אם קיבלתם עכשיו 1,000 שקלים, מה תעשו איתם?” רוב התלמידים רוצים לקנות מיד בגדים, נעליים, טלפון. ואז מישהו מעלה את הרעיון של חיסכון, ומכאן מתפתח דיון על דחיית סיפוקים, תכנון וראייה לטווח ארוך. חלקם יוכלו לפתוח חשבון בנק בקרוב, לכן הם צריכים לדעת מה המשמעות. בעתיד הם ישתמשו בכרטיס אשראי, ואני מסביר שזה לא כרטיס פלסטיק סתמי, אלא משהו שמחייב. אני מקפיד על מונחי יסוד בלבד, כדי לא להעמיס".

 איזה עוד נושאים בתוכנית?

"אנחנו מדברים על תקציב אישי ומשפחתי, הכנסות והוצאות, הוצאות חובה לעומת הוצאות בחירה, ריבית, משכנתא, כרטיסי אשראי, חובות וצרכנות נבונה. הכל ברמת מושגים כמובן. אני שואף להנגיש את המשמעות של הכסף בחיי היומיום. אני מתייחס בעיקר לעולמות התוכן של התלמידים. מההתרשמות שלי הם מתעניינים בעיקר באייפונים, בגדים, נעליים, קניות אונליין ודמי כיס. דרך התכנים שנוגעים להם ביום יום הם מבינים, איך החלטות כלכליות מתקבלות, ואיך אפשר לתכנן קנייה ולא לפעול רק מתוך “בא לי עכשיו”. אנחנו לומדים מה זה כסף, איך אנחנו משתמשים בו, האם אנחנו משתמשים בו לפי לצורך או לפי רצון. עולות שאלות מהותיות, כמו מה זה תקציב? איך אני חי בתוך מסגרת תקציבית? יש ילדים שעובדים, יש ילדים שמקבלים דמי כיס ויש ילדים שמקבלים כסף לפי הצרכים. כולם צריכים ללמוד להסתדר עם המצב הנתון ועל כך ניתן דגש בכיתה".

איך התלמידים מגיבים?

"יש מעורבות גבוהה. שיח מאוד עירני ודיון פתוח ומעמיק. הם שואלים, משתתפים, מביעים דעה ומספרים על עצמם וניסיונם בתחום, ולעיתים גם ניגשים אליי אחרי השיעור. חלקם רוצים להתייעץ לגבי השקעות. הפניות מאוד מגוונות. גם צוות המורים מאוד תומך. אפילו שמעתי לא פעם שהשיעורים האלה רלוונטיים גם למבוגרים".

מה החשיבות של החינוך פיננסי בעינייך?

"זה נושא שלא מלמדים אותו בשום מקום. כמו שלא מלמדים איך להיות הורים, כך גם לא מלמדים איך להתנהל כלכלית. אני מאמין שאם אפשר לתת לתלמידים כלים בסיסיים כבר בגיל צעיר, זו מתנה לחיים. בעיניי, החינוך הפיננסי הוא אחד הכלים החשובים ביותר שאפשר לתת לאדם כבר בגיל צעיר. הוא לא נועד להפוך ילדים למומחים בכלכלה, אלא ללמד אותם איך לקבל החלטות: להבין מהו צורך ומהו רצון, איך מתכננים תקציב, ומה המשמעות של בחירות יומיומיות קטנות לאורך זמן. אלה מיומנויות חיים בסיסיות, לא ידע תיאורטי. מעבר לכך, חינוך פיננסי יוצר אחריות וביטחון עצמי. כשילד מבין מאיפה כסף מגיע ולאן הוא הולך, הוא פחות פועל מאימפולסיביות ויותר מתוך מחשבה. זה מצמצם פערים, מונע טעויות עתידיות כמו כניסה לחובות מיותרים, ומאפשר לכל אחד בלי קשר לרקע שממנו הגיע להתחיל את החיים הבוגרים עם כלים טובים יותר".

עבור צביקה ליבנה, ההתנדבות ב'ידיד לחינוך' היא המשך טבעי לדרך ארוכה של אחריות וניהול, רק שכאן המדדים אינם מספרים, אלא השפעה אנושית אמיתית. דרך חיבור פשוט לעולם היומיומי של בני הנוער, הוא מעניק להם כלים שלא נכללים בתוכנית הלימודים הפורמלית, אבל מלווים אותם לכל החיים. במעבר מעולמות הבנקאות והניהול אל הכיתה, הוא מוכיח שידע וניסיון יכולים לקבל משמעות נוספת, כשמשקיעים אותם בדור הבא. עבור התלמידים, זה עוד שיעור, אבל עבורו זו שליחות שמחברת ניסיון חיים עתיר עם עתידם של התלמידים.