הזמנה להתנדב

הינך מוזמן/ת להצטרף למשפחת המתנדבים של ידיד לחינוך
להשארת פרטים לחץ כאן

הזמנה לתרום

הינך מוזמן/ת לתרום לעמותת ידיד לחינוך
JGiveעיגול לטובה

סיור מיוחד בקריית ברגמן – אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, בהדרכת פרופ' יוסי מזרחי

מאת: גיורא קימל

צילום: רימה חליאפ

מתנדבי "ידיד לחינוך" בבאר שבע ערכו סיור מוצלח ומעשיר במכון לחקר הנגב. את הסיור הדריך פרופסור יוסי מזרחי – חוקר ומרצה במכון (תמונה משמאל).
אנו מביאים בפניכם מעט ממה שראינו ולמדנו.

ראשית, על ההיסטוריה של המקום, כפי שסיפר לנו פרופ' מזרחי: ב -1957 הוחלט להקים מרכז למחקר שימושי במטרה ללמוד על הנגב, לנצל את אוצרותיו ו"להפריח את השממה". למרכז המחקר אומץ שם: "המכון לחקר הנגב", והוא ממוקם ברח' השלום 1. במכון נעשו מחקרים בנושאים שונים בתחומי הכימיה, הביולוגיה, ההנדסה והחקלאות. הוא העסיק חוקרים אקדמאים/יות, טכנאים/יות, לבורנטים/יות ספרנים/יות ועוד. המכון היווה את הנבט העיקרי להקמת אוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

ב- 1973 הפך המכון לחקר הנגב חלק מאוניברסיטת בן-גוריון. שמו שונה ל "מכונים למחקר שימושי". בשנת 2006 הוחלט לבטל את המכונים למחקר שימושי כיחידה אקדמית ולהעביר את החוקרים ליחידות האקדמיות הקיימות המתאימות להם. המכונים למחקר שימושי הפכו להיות יחידה מנהלית הנקראת "קריית ברגמן". יש לציין שכיום חלק גדול מהמכון לחקר הנגב אינו קשור לאוניברסיטה והוא מושכר לגופים שונים כגון מכון התקנים ומפעלי ים המלח.

ועתה לסיור עצמו. הסיור כלל שלש תחנות עיקריות. בכל התחנות למדנו על מחקרים שימושיים בהשבחת פירות של צמחים, המתאימים לאקלים יבש וחם. ההשבחה מתבטאת בשיפור טעם הפרי, והארכת תקופת הניבה. קיבלנו הסבר קצר על הנדסה גנטית וראינו תחנת הסגר לצמחים מיובאים. התחנה הראשונה הייתה קקטוסים. הגענו למטע קקטוסים בשטח פתוח. שם למדנו שני דברים: ראשית, שכולם קוצניים ושנית שלא כולם סברס. הכוונה היא שלסברס יש פרי שאוכלים וקליפה שזורקים, ו"לא סברס" הוא קקטוס שזורקים את הפרי שלו ומהקליפה מכינים מוצרי מרפא.

התחנה הבאה הייתה שני מתחמים סגורים, מעין חממות, שם צומחים כל מיני הכלאות של פיטיאות. כל צמח גדל בעציץ ונתמך על ידי סומך דמוי הגה. הוסבר לנו כיצד מכליאים זנים בעלי שונות גנטית גדולה ושאין מידע מוקדם על טיב הצמחים המתקבלים, כך ששיטת המחקר היא ניסוי וטעייה. לאחר צעידה קצרה לאורך הגדר בין קריית ברגמן ובית הספר מקיף א', הגענו לתחנה השלישית בה ראינו עצי פרי גדולים, במתחם פתוח צופה במגדלי מגורים בצד מערב, שנבנו לא מכבר בין שדרות רגר ורח' ביאליק. מה שזכור לי בעיקר הוא עץ פרי שהוא סוג של שיזף אך עם "דומים" הרבה יותר גדולים. במשך הסיור הסביר לנו פרופ' מזרחי על שיטות ההפצה של הפירות לשוק, דרך חקלאים שהם בעצם חלוצים שמגדלים את הצמחים ומנסים להחדיר את הפירות לשווקים. ההצלחה אינה מובטחת. פרופ' מזרחי גם סיפר לנו על מחקרים נוספים שלא קשורים איתן כגון מחקרים בבעלי חיים והתפלת מים.

אם רוצים או לא, הביקור בקריית ברגמן כלל שלשה חלקים. החלק השלישי והאחרון היה ביקור במסעדה עם אוכל כשר אך ללא הכשר הרבנות הראשית. קיבלנו פלחים של פטאיות טעימים להפליא וקינחנו בפרי של "שיזף" משופר שיש לאכלו בשיטת עיסוי ומיצוי.