הזמנה להתנדב

הינך מוזמן/ת להצטרף למשפחת המתנדבים של ידיד לחינוך
להשארת פרטים לחץ כאן

הזמנה לתרום

הינך מוזמן/ת לתרום לעמותת ידיד לחינוך
JGiveעיגול לטובה

בעלי התפקידים ב"ידיד לחינוך" למדו, שוחחו ודנו בסמינר בן יומיים שקיימה העמותה

השנה התקיים הסמינר הדו יומי המסורתי של "ידיד לחינוך" בנתניה. בסמינר השתתפו רכזי היישובים, בעלי תפקידים בעמותה וחברי הועד המנהל. כרגיל, איפשר הסמינר לשלב בין הנאה לבין דיונים וסדנאות העשרה בנושאים השונים הקשורים לעמותה.

 

תמונה קבוצתית של הרכזים ובעלי התפקידים בעמותה


סקירתו של מנכ"ל העמותה, נמרוד אקרמן, הביאה נתונים שונים על פעילות העמותה מאז הווסדה. בין הנתונים שהובאו, ראויים לציון מס. המתנדבים הגימלאים הפועלים בבתי הספר, שגדל במהלך השנים. בנובמבר 2007 היו בעמותה 292 מתנדבים, ואילו היום, בינואר 2016 מונה העמותה 2254 מתנדבים. כמו כן, בסוף 2007 עבדה העמותה עם 38 בתי ספר ואילו היום היא עובדת עם 400 בתי ספר. שני ישובים חדשים נוספו השנה לעמותה בנוסף ל- 35 הישובים הפועלים בה בראשותם של 35 רכזים: רמלה, ומועצה איזורית עמק המעיינות. בעמותה פועלים גם כעשרה מתנדבי מטה.

אייל שמעוני, סמנכ"ל טכנולוגיות בקבוצת שטראוס וחבר הועד המנהל של "ידיד לחינוך", הביא כדבריו, "מזון למחשבה", כשדיבר על מה שאפשר להקביל וליישם בין התובנות של החברה התעשייתית אליה הוא משתייך לבין העמותה שלנו.

הסיפור הוא לא שטראוס, אמר שמעוני. וכמו בעולם התעשייה, חשוב להבין שהעולם משתנה, וכך גם החברה, האנשים והדרישות, השנוי מביא עימו הרבה יתרונות טכנולוגיים שצריך לדעת לנצלם ולהשתמש בהם. השנוי גם מביא שיטות עבודה וניהול משתנות וחשוב לעקוב אחר הדברים, להיות ערים לכך ולשאול את עצמנו, מה אנחנו עושים עכשיו, איך אנחנו מתאימים עצמנו. יחד עם זאת, אסור לשכוח, מה עומד בבסיסנו, באופי ובנשמה שלנו, מנין התחלנו ומה חשוב לנו לשמר. כאן צריכה להיות הסינטיזה: מצד אחד להתאים עצמנו לשנויים המתהווים ומצד שני לא לוותר על הערכים ולא להפסיק לשאול לאן אנו רוצים להביא את הגוף אליו אנו משתייכים.

נושא אחר שהועלה כוון אל בעלי התפקידים והרכזים ב"ידיד לחינוך", הנתקלים לא אחת במצבים לא קלים, בהם עליהם להכריע איך להגיב או באיזו דרך לבחור בסיטואציות אנושיות וחברתיות מול מתנדבים או בעלי תפקידים בבתי הספר וברשויות. כאן דיברה עופרה דרורי, סמנכ"ל ההדרכה בעמותה על ארבע דרכים להתמודדות עם מציאות בלתי רצויה על פי תלמה בר אב, כשעליך לשקול רווחים והפסדים באופציות נתונות ולבחור מביניהן בחירה מושכלת.

העיר המארחת, נתניה שיגרה לכנס את סגנית ראש העיר דר' אביטל לאופר, שנתנה סקירה על מערכת החינוך בנתניה, את דר' שי פרוכטמן מנהל המחלקה לחינוך יסודי וחטיבות הביניים, את אתי יוזף, מנהלת מחלקת ההתנדבות בעיר ואת ירון שמש, מנהל ביה"ס רימלט שהגיע כנציגם של המנהלים בעיר. כל הצוות הזה שיבח מאד את פעילותם של מתנדבי "ידיד לחינוך" בנתניה. "המשאב של 'ידיד לחינוך' הוא כלי שמסייע מאד בביה"ס. זהו גם משאב ערכי. אנחנו צמאים למשאב הזה ונשמח לקבל עוד מתנדבים".
רכזת המתנדבים בנתניה, מירה תמיר, צויינה לשבח על ידי הצוות על עבודתה בעיר.

למחרת התקיימו סדנאות למתנדבים בנושאים שונים שיש בהם נגיעה לעבודתם של בעלי התפקידים בעמותה.

בסדנה הנקראת: "פסיכולוגיה חיובית", הצביעה המנחה, נגה שורניק, על כך שגם אם איננו יודעים את תורת הפסיכולוגיה החיובית, הרי אנו הולכים לאורה כל הזמן, משום שאנו מטפחים חשיבה אופטימית אצל התלמיד, עוזרים לו לווסת את רגשותיו ולהתמודד עם כישלון ומצבי לחץ. אנו מהווים עבורו מבוגר משמעותי ומודל לחיקוי. בסדנה נבדקו גם החוזקות שלנו כמתנדבים, מהי ההרגשה לשמוע אותן מפי מישהו אחר, ומה נותנת לנו הרגשת האופטימיות וקבלת שנויים.

סדנה אחרת בשם: "חושבים יחד" עסקה בנושאים שונים המעסיקים את הרכזים ובעלי התפקידים בהקשר לפעילות העמותה בתחום הארצי. כוונת הסדנה הייתה לעורר רב שיח חופשי בין המשתתפים לבין מנכ"ל העמותה, נמרוד אקרמן ויו"ר המזכירות הפדגוגית, עירית דיאמנט, כנציגי מטה העמותה.
בין השאר דובר על הכשרת המתנדבים, מה אנחנו רוצים מההכשרה הזו, מה הארגון צריך לקחת על עצמו באופן הצהרתי וגם לבצע, ומה המינימום הנדרש. דובר גם על היכולת לתת לוותיקים אפשרות להדריך ועל שתי המטרות שאותן חיברה ידיד לחינוך מהיום הראשון: חינוך, וגמלאות ואיך אנו מתמודדים כשקיים מתח בין שתי המטרות? עלתה גם השאלה איך שומרים על קשר עם מתנדבים שפרשו ועוד שאלות אחרות ומגוונות.

מהו 'מותג והאם 'ידיד לחינוך' עונה להגדרות של מותג? הייתה סדנה נוספת, שהונחתה על ידי שרון כץ. בסדנה הובאו קריטריונים למושג מותג. בין הקריטריונים שאכן מתקיימים ב"ידיד לחינוך", הובאו למשל הסעיפים הבאים: "ידיד לחינוך" עונה על הקריטריון של ארגון מקצועי עם מוסדות מתפקדים בצורה מיטבית. יש לה מזכירות פדגוגית, צוות תקשורת, מאגר מרצים מתנדבים, מובילי תחומים. היא גם עונה על הקריטריון של תפוצה רחבה. יש בה 38 רשויות, בהיקף תרומה שנתי של 330,000 שעות. היא זוכה לפידבק חיובי וחם מ"צרכני השירות" – המנהלים, המורים והתלמידים בבתי הספר, וכך היא עונה על עוד קריטריון. נימנו גם סטנדרטים גבוהים שיש ב"ידיד לחינוך" כארגון שבודק את עצמו באמצעות מחקרי הערכה ומדידה, יש בה פיתוח מקצועי והכשרות – מפגשי למידה והעשרה קבועים לקבוצות הפעילות, היא גם ארגון מתפתח, צומח, לומד, משתנה ומתחדש, ויש לה יחסי ציבור ונוכחות תקשורתית עם זכייה בפרסים והוקרות.
בחלקה השני של הסדנה התקיים דיון על הרכז כ"חלון הראווה" של ידיד לחינוך.

והייתה גם סדנה בנושא פלורליזם וגזענות בחברה רבת זהויות ותרבויות, שהועברה על ידי אברהם רוכלי וריקה שפרינצק. מטרתה הייתה "למשש את הדופק" ולבדוק מה חושבים רכזים על הנושא המורכב הזה ועל מקומנו כ"ידיד לחינוך" בהעברת מסרים לתלמידים.
הסדנה הציגה את תופעות האלימות וחוסר הסובלנות ההולכת ומחריפה בחברה שלנו בין האוכלוסיות השונות והמגזרים השונים בציבור הישראלי, חוסר הרצון לשמוע אילו את אילו ותופעת האלימות ברשתות החברתיות שהתפתחה בזמן האחרון.
הדיון התמקד במקומו של בית הספר והחינוך בכלל במאבק נגד התופעה הזו, והאם יש לנו כמתנדבים במערכת החינוך תפקיד בנושא זה. אם כן, כיצד?

"רגע של אמת" הייתה סדנה שהועברה על ידי שלומית רוט נבון. עניינה היה אותו הרגע בו צרכים נפגשים עם ציפיות – המפגש הראשון בין רכז "ידיד לחינוך" ומנהל בית הספר (הכוונה לבית ספר חדש שנכנס לעבודה עם העמותה או מנהל חדש בבית ספר קיים). הסדנה דנה בשאלה מה חשוב שהמפגש הזה יכיל בתוכו, כולל הכנת תיק למפגש זה.

הצד האחר של "ידיד לחינוך" – העיסוק בגימלאי עצמו, בא לידי בטוי בערב בו צפו המשתתפים בסרט "המתמחה", שהוא סרט קליל הנוגע בדרך הומוריסטית בנורמות ובדעות קדומות לגבי אנשים מבוגרים. גיבור הסרט אינו רוצה לעשות דווקא את מה שמצופה מאדם בן גילו לעשות, הוא רוצה לעבוד ולהביא תועלת. מסתבר שהמבוגר יכול לתרום בכל מקום מניסיונו ומהידע הרב שצבר, לזכות באהבה ואהדה מהצעירים סביבו לתועלת המקום ולתועלת החברה כולה.