התנדבות ב"ימי יער", חוויה מסוג אחר. הקסם מתרחש בביה"ס "מיתרים" שבטבעון - מאת: נעמי שרוני

בכל יום שני השנה, יצאתי כמתנדבת עם כיתת יער: כיתה ג' או כיתה ד' בבית הספר "מיתרים", לקסם הזה שנקרא "חינוך יער" עם איתן חסיד, מורה היער המדהים, עם המחנכות טל וימית הנפלאות, עם הסייעות המשקיעניות והכיתות.

ימי התנדבות אלה היו כמו מדיטציה עבורי. עזרתי ויזמתי בעיקר בתחום היצירה, הציור, והמלאכות השונות, אבל בעיקר הייתי מקשיבה, תומכת, וצופה בפלא של ימי היער ובתהליכים המרתקים, המתרחשים בין התלמידים ובין עצמם, בין התלמידים והטבע, ועם הצוות. הייתי צופה בתהליכים חברתיים, רגשיים, ומרגשים.

אז מה היה כל כך מיוחד? אנסה בכמה מילים לתאר. זה מתחיל בהתארגנות הבוקר. התרגשות וציפייה לעוד יום יער. התלמידים נערכים לסחיבת הציוד. יש הרבה ציוד, לפחות 4 ג'ריקנים - 5 ליטר, ועוד ציוד בישול, מלאכות ועוד.
יוצאים, ואני איתם. באמצע הדרך עוצרים, ונושאי הציוד מתחלפים. מרשים מאד לראות איך התלמידים לוקחים ומתחלקים באחריות  נשיאת הציוד הכבד באהבה, בשיתוף ובאחריות. בדרך חזרה התהליך הזה חוזר על עצמו.

מגיעים ליער ומתארגנים. ההתנהלות ברורה, רוגע ושקט. כולם יושבים  במעגל. איתן, מורה היער, מספר מה יהיה היום, או מספר סיפור בוקר, או שפשוט מתחילים ליצור יש מאין: מטיילים, מבוכים, שבילים,  מחפשים הפתעות.
בשלב הזה אני מציעה אפשרויות ליצירה בטבע. אני מביאה חומרי יצירה כמו צמר, חוטים, סוגי צבעים למיניהם ועוד, או שאני מצטרפת לפעילות.
יש גם משימות קבוצתיות - כמעט בכל מפגש איתן והמחנכות מזמנים משימה חדשה, כמו להכין מדורה ולנסות להדליק אותה עם גפרור אחד. או להכין מחסה בטבע כך שלא ימצאו את המסתתרים בו.

חלק מהמשימות מאתגרות ביותר. ופה הפלא הנוסף: בסיום המשימה, שאותה עושים התלמידים בהתלהבות וביצירתיות מדהימה, הם מתבקשים לשתף את שאר תלמידי הקבוצה. ומה הם אוהבים בחלק הזה? לספר איך הם הרגישו. והפלא ופלא - הם פשוט עושים זאת תוך העברת מקל הקשבה, או סתם בסבב ביניהם. ואני מקשיבה ומשתאה מול היכולת שלהם להביע רגשות, להקשיב ולשתף בדברים הנעימים ובפחות נעימים, ביכולת ההבעה שלהם.

יש חלקים רבים ומגוונים בימי היער: משחק, סיפור, בנייה, עשייה. אני מרגישה שבימי היער נעשית הלמידה המשמעותית ביותר: איך לדבר, איך להקשיב, איך לפתור דילמות ובעיות. אין לי ספק שהילדים הללו זוכים לקבל כל כך הרבה מהצוות ומהיער. ואני זכיתי להיות שותפה לעשייה ולשהייה בהתנדבות שלי השנה, ועל כך אני מודה מאוד.