הזמנה להתנדב
הינך מוזמן/ת להצטרף למשפחת המתנדבים של ידיד לחינוך
להשארת פרטים לחץ כאןהזמנה לתרום
הינך מוזמן/ת לתרום לעמותת ידיד לחינוך
אריה שיבי בן 75 מהרצליה, שש שנים ב"ידיד לחינוך"
"פטיש נועץ מסמר בולט" – ולא מדובר בנגרות...
מאת: רונן שרון
אנחנו, המתנדבים במערכת החינוך, יש לנו מקום משמעותי בחינוך הילדים המופקדים בידינו, לכן, כששמענו על אריה שיבי, מתנדב "ידיד לחינוך" בהרצליה, העושה שם עבודה נפלאה, החלטנו לכתוב גם עליו כמתנדב וגם על החינוך ביפן. אריה שהה שם ארבע שנים במסגרת תפקידו כקונסול משרד התיירות במזרח הרחוק.
על אריה:
אריה שיבי, בן 75, אב לשניים, סב לשמונה, מתנדב כשש וחצי שנים בידיד לחינוך, מהם חמש שנים בירושלים (בפסגת זאב), ובשנה וחצי האחרונות בהרצליה, בבי"ס "ברנדייס". אריה הביא להתנדבות גם את רעייתו שוש, ואת אחותו סוני סגל, שאף הן מתנדבות בהרצליה.
בבית הספר "ברנדייס" בהרצליה מתנדב אריה יום אחד בשבוע למשך חמש שעות לימוד, במסגרתן הוא מלמד קבוצות של שניים – שלושה ילדים, או ילד יחיד בכל שעה את המקצועות הבאים: הבנת הנקרא, מתמטיקה, אנגלית ומדעים.
אריה מביא איתו להתנדבות אנרגיה מאד גבוהה, מוטיבציה רבה ואמונה שלמה, שכל ילד יכול להצליח. הוא מאד נהנה מהעשייה, ולדבריו בכל נתינה לילדים, יש גם הרבה קבלה.
אריה, צעיר ברוחו בנפשו ובגופו, מספר בהתלהבות רבה מאד על המסורת היפנית בכלל, ועל ההתייחסות היפנים לחינוך בפרט, לאור ניסיונו מהתקופה בה שהה עם משפחתו ביפן לרגל תפקידו. הוא נולד בת"א ב-1941 להורים שעלו ארצה בשנת 1925 מטעמים ציוניים. הוא התחנך בבי"ס עירוני ה' בת"א, התגייס לצנחנים, השתתף ב-3 מלחמות, לרבות מלחמת יום הכיפורים (שב במיוחד ארצה להשתתף במלחמה מתפקיד סגן קונסול בניו-יורק).
אריה למד מדעי המדינה, היסטוריה יהודית ומנהל עסקים באוניברסיטה העברית בירושלים לתואר ראשון, ולימודי היסטוריה של עם ישראל באונ' העברית לתואר שני. כמו-כן, סיים בהצטיינות קורס מנהלים בבי"ס למנהל עסקים באוניברסיטה העברית.
את הקריירה המקצועית שלו עשה בשירות הציבורי במשרד התיירות במגוון מאוד רחב של תפקידים – קונסול / סגן קונסול משרד התיירות בניו-יורק, בקופנהאגן, ביפן ובקנדה, וכן בתפקיד סמנכ"ל משרד התיירות בארץ. מתוקף תפקידיו השונים אריה שולט בשפות: עברית, אנגלית, צרפתית, ספרדית, ומבין גם יפנית ודנית.
הוא עוסק עד היום (כפנסיונר) בשירות הסברתי, גיוס תרומות לנזקקים וקשר עם הארגון הבינלאומי של הבונים החופשיים, זאת בנוסף להתנדבותו יום בשבוע בעמותת ידיד לחינוך.
לאריה קשר טוב מאד עם כל נכדיו מהגדולה ביותר שהיא בת עשרים ושבע, ועד התאומים הקטנים ביותר בני שנתיים וחודשיים שלהם הוא מקדיש זמן ניכר (כ-3 פעמים בשבוע), כי לדבריו בתקופת חיים ראשונית זו, יש משמעות גבוהה מאד לעיצוב האישיות והערכים של האדם.
אריה מספר על החינוך ביפן:
בזמן שהותו ביפן נחשף אריה לתרבות, למסורת ולמנהגים של העם היפני, ונסה לצייר ולמתוח קווי דמיון ושוני בין מאפייני העם היפני למאפייני העם היהודי... היפנים רואים עצמם, כמו העם היהודי, כאור לגויים. לפי אמונתם, הם עם הבחירה. ליהודים אל אחד. אצל היפנים הקאמי (אינסוף אלים) בחרו בהם להיות העם הנבחר.
התרבות היפנית מבוססת על תורת השינטו, על תורת קונפוציוס, על זן בודהיזם וטאואיזם. התורות הללו מדברות על שלושה עקרונות משמעותיים: בחירה בדרך הטבעית, ענווה, חמלה ומתינות, ויין ויאנג (החלקים שמתחברים לשלם – קור וחום, אשה וגבר, רוח וחומר ועוד...).
מכאן פותחו מספר עקרונות חשובים של חינוך: דרך ארץ, סדר חברתי מוגדר וברור, ערכים מוסריים גבוהים, מנהיגות, דוגמא אישית, מצוינות (מצאו בעצמכם את הדומה והשונה למצב בישראל, ולערכי היהדות...).
מכאן הבינו היפנים, כי מקצוע ההוראה והחינוך הוא בעל חשיבות עליונה, וכי הוא תורם משמעותית להקניית ערכים בחברה ובכלכלה. מקצוע ההוראה נחשב למשרה נחשבת ונחשקת בשירות הציבורי. מורים ביפן נהנים משכר גבוה ותגמול נאה על עבודתם, וזוכים ל-15 משכורות שנתיות (!).
מתוך משנתו של קונפוציוס (נולד ב-551 לפנה"ס) – אדם אידיאלי הוא אדם עם בינה, דעת, רב חסדים, מעוצב חינוכית, מקצוען בתחומו, בעל סולם ערכים, בעל משרה ציבורית, שאיפה מתמדת למצוינות (מצוינות מורכבת משלושה חלקים – הישגים, ניצחונות, ומיצוי פוטנציאל).
חינוך היפני המסורתי מתחיל כבר מגני הילדים. הקשר בין האם היפנית, שהיא ממש כמו "אמא יהודיה" מבחינת הדאגה לילדיה, לבין הצוות בגן הילדים הוא יומיומי ומבוסס על שקיפות מלאה, ומידע מלא על כל האירועים שחווה הילד ביומו בגן (ברמת מה הוא עשה, עם מי הוא שחק, איך היו היציאות שלו ועוד...). הגננת בגן מכינה על כל ילד דו"ח יומי מפורט. עד כיתה ד' נותנים לילדים חופש פעולה. מנחילים להם ערכי יסוד – נימוסים והליכות, כבוד לזולת, מסורת ומשפחתיות, כיבוד הזולת, כיבוד הטבע, כיבוד חיות, ערכי חברות, אדיבות, נדיבות, חמלה, שליטה עצמית, סדר ארגון וניקיון. מעבר לכיתה ד' קיימת כבר נוקשות גדולה יותר בחינוך ואז מתווספים ערכים נוספים – אחריות אישית, עבודת צוות, לדעת לכבד כל עבודה ועוד. ילדים בבית ספר יפני מנקים את הכיתות בעצמם: את המזנונים, את השירותים ואת כל השטחים הציבוריים, וזה מקנה להם את ההבנה העמוקה של הערכים שצוינו לעיל.
כתב היד היפני הינו מורכב מאוד. אצלנו יש 22 אותיות, ואצלם יש כ-8,000 סימנים שונים שמבטאים מילים שונות. הילד לומד איך לכתוב במדויק (כתיבה תמה) באמצעות עט מבמבוק ונייר אורז.
הדרך אל האושר עפ"י החינוך היפני עוברת דרך שלוש התחנות הבאות: התכוונות למטרה, טיפוח רגשות חיוביים, שליטה עצמית.
הילדים לומדים את שירת הייקו (שיר יפני קצר מאד על נקודת זמן ומקום המבטא רגשות ומחשבות מרומזות), שהעיקרון המרכזי בה הוא החיבור של האדם לטבע.
באשו (המשורר הלאומי היפני), המציא שיטה של שירה הרמונית המורכבת משלוש שורות – שורה ראשונה עם 5 הברות, שורה שניה עם 7 הברות, ושורה שלישית עם 5 הברות. בשירה ישנם רמזים לנושאים שונים. לדוגמא: תיאור פריחת ניצת הדובדבן כרמז לתקופת האביב בטבע (מזכיר קצת את החמשיר שלנו...).
אחד העקרונות המשמעותיים בחנוך היפני הוא: "פטיש נועץ מסמר בולט" – הכוונה היא שאל לאדם לקפוץ ולהתרברב, וחשיבות השמירה על ערכי הצניעות והענווה.
בשנות ה-2000 הבינו היפנים כי מערכת החינוך שלהם נוקשה מדי, ולא מעודדת חשיבה יצירתית ופתיחות מחשבתית. הם החליטו לבצע רפורמה. ולאחר חשיבה מאוד מעמיקה שארכה מספר שנים, הם החליטו לבצע שינוי במערכת החינוך על-מנת לעודד תלמידים לחשוב יצירתית, ולהגביר את הגמישות המחשבתית והמעשית שלהם. הוחלט על הכשרת מנהיגות ארצית ובית ספרית, הענקת סמכויות יותר נרחבות למנהלי בתי ספר, הקטנת התלמידים בכיתה לכעשרים, ביצוע סיעור מוחות קבוע (נמואשי ביפנית), לימוד אנגלית מדוברת, מחשב לכל ילד, יציאה לתערוכות ומוזיאונים, חשיפה לתרבות המערב, עידוד הבעת דעה, עידוד הביקורת. כל אלו ועוד מחלחלים היום גם למקומות עבודה ביפן, וגם לשירות הציבורי.
יש לציין כי ביפן 74% מתלמידי התיכון ממשיכים ללימודים אקדמאיים. ביפן אפס אחוז בערות, יפן מובילה לאורך שנים בציוני המתמטיקה, האנגלית והמדעים של תלמידיה מקרב מדינות ה- OECD.
היפנים מאמינים וגם מבצעים – 90% מושקע בתכנון, 10% בביצוע. זה מזכיר את האמרה שלנו: "מי שטורח בערב שבת, אוכל בשבת". היפנים מאמינים ב: "בצע מיד את המעשה הטוב" – עקרון של חסד, נתינה, התחשבות בזולת, חמלה. הם גם אומרים כי: "איכות לא עולה כסף, אך מביאה הרבה כסף" (מאת דמינג) – בשל ההקפדה על מצוינות ועל ערכים גבוהים, הכלכלה היפנית היא מהמובילות בעולם כבר לאורך שנים רבות.
לסיום, ניסה אריה לתאר מהם הערכים שכדאי לנו הישראלים לאמץ מהעם היפני: סדר, משמעת, נקיון, אוריינות, כבוד הדדי, ענווה, יצירתיות, מצוינות. והערכים שהיפנים יכולים ללמוד מהישראלים: חוצפה חיובית, חשיבה מחוץ לקופסה, יצירתיות, ורוח ההתנדבות...
הדרך להגיע לערכים אלו ואחרים מתחילה במערכת החינוך... ולכן אנחנו ב-"ידיד לחינוך".