הזמנה להתנדב

הינך מוזמן/ת להצטרף למשפחת המתנדבים של ידיד לחינוך
להשארת פרטים לחץ כאן

הזמנה לתרום

הינך מוזמן/ת לתרום לעמותת ידיד לחינוך
JGiveעיגול לטובה

משה רכס מגויס לנושא "משואה לתקומה"

מאת: רעיה סול

"באחד הימים נקלעתי לשיחת בני נוער שהתווכחו על ציונים בביה"ס", מספר משה רכס. ביקשתי לדבר איתם ולשאול, אם הם יודעים מי היה ראש הממשלה הראשון. אף אחד לא ידע. אחד מהם השיב שהיה זה בגין. לשאלה היכן נמצאים יישובי עוטף עזה, לא קבלתי תשובה. הם לא ידעו. בו בזמן ראיתי פרסומים של "ידיד לחינוך", המבקשים מ"צוות" – ארגון גמלאי צהל, להצטרף לעמותה, וכך הגעתי לרבקה אביב מרכזת העמותה במודיעין.
לאור מה שראיתי ושמעתי, בקשתי ממנה לאפשר לי להיכנס לחטיבות הביניים ולדבר על הנושא "משואה לתקומה".

התחלתי בכיתה של נכדי, ומאז אני עובר בין בתי הספר, וכבר העברתי עשרות הרצאות עם דגש על ערכים של רעות ואחוות לוחמים. אני מספר להם על קרבות מלחמת העצמאות, על מבצע "דני", הלחימה באזור שלנו, לוד, רמלה, שוהם, מודיעין, לטרון, ועל דני מס, מפקד הל"ה, שנפלו בקרב." ההרצאות מלוות במצגת וסרטונים דוקומנטריים ובשירי אלתרמן, חפר ועוד כותבים מאותה תקופה.
הילדים יושבים מרותקים ושואלים הרבה שאלות. בזה אני רואה את תרומתי הגדולה בהנחילי להם (ופעמים גם למורים) את המורשת של ארצנו."

כל סיפור חייו של משה מגלם בתוכו את האמירה "משואה לתקומה".

הוריו נפגשו ונישאו בפולין, ושהו ברוסיה במהלך מלחמת העולם השנייה. בתום המלחמה כשחזרו לפולין, ונתקלו שוב באנטישמיות רבה, החליטו לעלות לישראל. בעזרת "תנועת הבריחה" נדדו מפולין דרך צ'כיה ואוסטריה על מנת להגיע לאיטליה ולעלות על אנייה לישראל. הם המתינו במחנה עקורים, עד הגעתה של "מורדי הגטאות", אנייה לא גדולה, עליה הצטופפו 1457 נוסעים. ההפלגה עברה בתנאים קשים וחשש כבד מתפיסתם על ידי הבריטים. משחתת בריטית תפסה אותם והם הגיעו לקפריסין. משה נולד על האי בנובמבר 1947 יומיים לפני הכרזת המדינה. בפברואר 48 הגיע אישור לעלייה, והמשפחה הועברה בחורף קשה מאד למחנה עולים ברעננה, משם הגיעו לעיר התחתית בחיפה. שיכנו אותם במה שנקרא רכוש נטוש. הוקצב להם חדר בדירה עם עוד משפחות, שחולקות אותו מטבח ואותם שירותים. במהלך תקופה זו נולדה אחותו של משה.

כשהגיע לגיל גיוס, התגייס לשריון לקורס חובשים בחטיבה 7, עבר מלחמות ומבצעים שונים, חתם קבע, והתקדם בסולם הדרגות בחיל הרפואה בתפקידי פיקוד והדרכה. במלחמת יום כיפור היה קצין אג"מ בפיקוד דרום, במלחמת לבנון הראשונה – מפקד גדוד רפואה, ובהמשך שירותו מילא תפקידי הדרכה כמפקד קורס רופאים, אחיות וחובשים, הכשיר חובשים לתפקידים קרביים.
משה מונה למפקד ביה"ס לרפואה וסגן קצין רפואה ראשי לארגון.
בשל השכלתו הרפואית הרחבה במהלך השירות, הוא נשלח לפקולטה לרפואה של הצבא האמריקאי בארה"ב, שם סיים לימודי תואר שני בבריאות הציבור ומנהל רפואי.
עם פרישתו מהצבא בגיל 42 התמנה למנכל קופ"ח כללית במחוז יפו. מאוחר יותר כהן כמנהל אדמיניסטרטיבי בבי"ח מאיר בכפר סבא ובהמשך כמנהל אדמיניסטרטיבי של מרכז רבין שאיחד את בלינסון ובי"ח השרון.

ב 1991 הגיע עם משפחתו לישוב "רעות", שהוקם בזמנו למגורי צבא קבע. עיקר עיסוקו ברעות היה בנושא תעסוקת נוער. בנעוריו היה בצופים ולכן החליט לקחת על עצמו הקמת שבט צופים ברעות. הוא עבר בין הכיתות ואיתר 40 נערים ונערות שיהיו חניכים ולאחר מכן מדריכים. בתחילת הדרך הוקצה לפעילות מקלט ציבורי ותוך 3 שנים מנה השבט 800 תלמידים ממכבים ומרעות. כיום מונה שבט "אופק" 1200 חניכים, נבנה עבורם בנין יפה ויש לו שלוחה בעיר מודיעין. במשך 10 שנים היה משה ראש השבט בשיתוף מלא עם הפעילות הארצית על כל המשתמע מכך.

כאמור, סיפור חייו של משה, מגלם בתוכו את כל מה שהוא מדבר עליו מול הילדים, והלהט בו הוא מספר את סיפורו תורם להם רבות.