הזמנה להתנדב

הינך מוזמן/ת להצטרף למשפחת המתנדבים של ידיד לחינוך
להשארת פרטים לחץ כאן

הזמנה לתרום

הינך מוזמן/ת לתרום לעמותת ידיד לחינוך
לתרומה לחץ כאן

הפדגוגיה של הפנאי – מובנה: פנאי של אלה שפרשו ועכשיו יש להם פנאי, וגם פְּנִיוּת לעסוק בפדגוגיה.

"הפדגוגיה של הפנאי" בהובלתה של לאה רוזנברג – יוצרים תיאוריה לעשייה היומיומית שלנו, המתנדבים, בשטח

עם הקמתה גיבשה "ידיד לחינוך" תפיסה פדגוגית חדשנית, הפורצת את קירות בית הספר, ומרחיבה את גבולות מערכת החינוך, תפיסה, המאפשרת לציבור הרחב לשמש כתומך הוראה מתמיד, מקצועי ומסור.

הפדגוגיה שגובשה במסגרת זו נקראת ״הפדגוגיה של הפנאי״, שכן היא נבנתה על ניסיונם, על מחויבותם, על מסירותם של גימלאיות וגימלאים ועל העקרונות ודפוס הפעולה שגובשו במהלך השנים של עבודתם.
שני נתונים חברו כדי להפוך אותה לאחד מהפתרונות הנצרכים ביותר בעידן שלנו: אריכות הימים וחובת הלמידה לאורך החיים.

במה עוסקת הפדגוגיה של הפנאי?

  1. בתפיסה חברתית, המעמידה את הפנאי שלנו, כגימלאים, למטרות חברתיות
     
  2. בבחירה. כגימלאים, שפע של אפשרויות בפנינו. אנחנו צריכים רק לבחור את התוכן החדש של חיינו, לשאול את עצמנו, מהו הדבר שברצוננו לעשות, אותו משהו שיהיה גם בעל משמעות.
     
  3. בשפה, שפה אחרת, נוספת לזו של מערכת החינוך העוסקת בשפת ה- doing - כך וכך יש לעשות – שעורי בית, מבחנים ועוד. למערכת הזו אין די פניות בשל אילוצים רבים ושונים. אנחנו, כגימלאים שיש לנו פניות, מדברים בשפת ה- being - שפת ה"מה שלומך" - עוד שפה, שאיננה באה במקום השפה של בית הספר, אלא כשפה נוספת, השפה של סבא וסבתא, שיכולים לספר לילדים סיפור, לנגן להם, להשמיע להם מוזיקה שהם אוהבים, או ללמוד יחד איתם.
     
  4. ביצירת "ברית" חדשה ונוספת, מן ברית של סבאות שכזו עם הילדים ואפילו עם המורים. אנו אומרים: "באנו בשבילכם, ואנו פנויים עבורכם ברגש ובזמן". זוהי ברית המדלגת על משוכות החובה שבית הספר מחויב אליהן, ושלא תמיד יש לו פנאי לעסוק במה שמעבר לכך, ברית שאיננה היררכית ושהיא לא נגד אלא רק בעד (שונה מהבריתות של הורים - ביה"ס, הורים – ילדים).
     
  5. בצמיחה – אנו עוזרים לילדים להתקדם אבל גם אנחנו, הגימלאים, צומחים, מפתחים מיומנויות חדשות. יוצרים אפיקים חדשים של הצלחות (לפעמים גם כישלונות).
     
  6. במרחב – המרחב בו אנו פועלים הוא אחר ושונה, והוא קבוע או משתנה.
     
  7. בזמן – הזמן שלנו הוא נתון, אך חלוקתו וייעודו גמישים.
     
  8. ב"ספור עלילה" – ספור שנכתב תוך כדי התרחשות. אנחנו כותבים את הסיפור שלנו, ויש לנו עכשיו הרבה התחלות של סיפורים שבמהלך הזמן יהיה להם המשך.