הזמנה להתנדב

הינך מוזמן/ת להצטרף למשפחת המתנדבים של ידיד לחינוך
להשארת פרטים לחץ כאן

הזמנה לתרום

הינך מוזמן/ת לתרום לעמותת ידיד לחינוך
JGiveעיגול לטובה

זום עם חיוך

מאת: רחלי פוקס משקובסקי

"סבתא, את רוצה שאני אלמד אותך עוד משהו?" - "לא, חמוד שלי, רק דבר אחד ביום"

"אני לא אשרוד את זה" כתבה לי בתי הבכורה וואטסאפ, כשבתי הספר נסגרו בפעם הראשונה בתקופת הקורונה. "אני לא יכולה להיות כל היום המורה והגננת שלהם!" מזועזעת במקצת התגייסתי לעזור. אבל איך עוזרים כשההנחיה הנחרצת היא לשמור על ריחוק ובמיוחד מבוגרים?

"אני אעשה לילדים שעת סיפור בזום" התנדבתי. הזום נכנס זה לא מכבר לחיינו, וכבר השתתפתי אז בפגישה אחת. והתחלנו. כמובן שאת הזימונים עשתה בתי, וכעבור זמן קצר הנכד, שבאותם ימים היה כמעט בן שמונה. קראתי סיפורים בהמשכים, הכנתי חידון לפסח, לימדתי שירים. המטרה הייתה לתת להורים שעת שקט.

במשך הזמן הפכו הסיפורים בהמשכים ל "סבתא, את רוצה שאני אלמד אותך משהו?" "בטח!" וכבר נכדי פוצח בהסבר נלהב לגבי אחת האפשרויות באפליקציה. "לא, חמוד שלי, רק דבר אחד ביום." 

בינתיים גייסתי את בתי הצעירה ללמד אותי איך עושים זימון לפגישת זום. זו, בעלת סבלנות מוגבלת בדרך כלל להסברת עניינים טכנולוגיים לבעלי קליטה אטית בתחום, התעלתה על עצמה עקב הנסיבות המיוחדות (קורונה...), והסבירה , והסבירה, ושוב הסבירה.

מלאת גאווה על הידע החדש הצעתי לבתי הבכורה, שאני אזמין הפעם את הנכדים לפגישת הזום. אזמין אותם באמצעות הווטסאפ. די נדהמתי, כשבסוף התהליך הופיעו על המסך שבעה או שמונה זימונים. "סבתא," אמר הנכד שהופיע מולי בטון ענייני, "את לחצת יותר מידי זמן על קונטרול וי, בגלל זה יצאו לך הרבה זימונים. תלחצי, ותכף תעזבי. " אהה.... איך הוא יודע הכל?