הזמנה להתנדב

הינך מוזמן/ת להצטרף למשפחת המתנדבים של ידיד לחינוך
להשארת פרטים לחץ כאן

הזמנה לתרום

הינך מוזמן/ת לתרום לעמותת ידיד לחינוך
JGiveעיגול לטובה

המסכה, מאת חנה הופר, חולון

בימים טרופים אלה של קורונה, כבר אינני יכולה להתעלם מכך שאני מוגדרת כשייכת לקבוצת סיכון עיקרית מפאת גילי, או במילים אחרות, אני "זקנה", או "קשישה," איך שתגדירו...

אבל, הדבר לא העכיר את רוחי. מצאתי לי חברה טובה וצמודה וזוהי: המסכה.
אני עוטה אותה על פני בבואי ובלכתי, מסתירה את גילי הכרונולוגי בהצלחה רבה.

אין רואים את הקמטים בזוויות הפה, לא את הקמטוטים המעטרים את הלחיים פה ושם, את העור הרופס, את חלקת הצוואר, שכבר אינו מתנוסס לתפארה....
וגם אם חשבתי, שאפי קצת כפוף כלפי מטה, מה שנקרא "אף יהודי," המסכה מכסה את קצהו.

והנה, מציצות להן העיניים. צבען הכחול-ירוק לא השתנה. עדיין צלולות ופקוחות לרווחה,
שמחות לראות את השמיים, את הצמחייה ואת הטבע המתעלם מהקורונה, את האנשים מסביבי, ובמיוחד את ילדיי, נכדיי וניניי.

אבל בזום, שהפך לכוכב, עלי להסיר את המסכה, ואז תתגלה האמת במערומיה.
עדיין איני מתייאשת. פה יבואו לעזרתי כל צבעי האיפור שנשכחו במגירות.
קצת אודם על השפתיים, קצת סומק בלחיים וסירוק השער שהיה פרוע בזמן עטיית המסכה. אז אני שוב אישה בגילה המופלג, המשתדלת להיראות טוב.

ברור לכולנו שהמסכה תישאר פריט לבוש הכרחי לזמן לא ידוע, אז בואו נתיידד איתה.