הזמנה להתנדב

הינך מוזמן/ת להצטרף למשפחת המתנדבים של ידיד לחינוך
להשארת פרטים לחץ כאן

הזמנה לתרום

הינך מוזמן/ת לתרום לעמותת ידיד לחינוך
JGiveעיגול לטובה

© האקתון רחובות - מאת: ד"ר עירית דיאמנט

© האקתון רחובות - שיפור איכות החיים שלנו

מחקר הערכה - דו"ח מסכם

מרץ 2022

 

עריכת המחקר וכתיבה: ד"ר עירית דיאמנט

בתודה לכל המסייעים והתורמים לאורך התהליך כולו: אבי אזרד, שלומית רוט-נבון, רחלי כהן סמסון, ד"ר אדריאנה כץ, אתי גולד ועירית דוידוביץ מנהלת אשכול פיס רוחובות, המנטורים והמנטוריות, המורות, התלמידות והתלמידים.

כל הזכויות שמורות לעמותת "ידיד לחינוך"

 

רקע

בתנאים המורכבים של שנת הלימודים הנוכחית, לקחו על עצמם מתנדבי ידיד לחינוך, ביוזמת אבי אזרד, מתנדב 'ידיד לחינוך' בקבוצת נס ציונה בשיתוף פעולה עם בתי הספר ועירית דוידוביץ מנהלת אשכול פיס לחינוך, הובלה של האקתון בנושא שיפור איכות החיים. 

 

מטרות ההקאתון:

• לעודד ולרכוש כישורי חשיבה חדשנית ויזמית

• להתנסות פרקטית בתהליך פרוייקטלי

• לטפח חשיבה יצירתית

• לפתח מיומנויות של עבודת צוות, העלאת השערה, בדיקת חלופות, קבלת החלטות

• לפתח מיומנויות של שימוש בכלים דיגיטליים מגוונים

• להתנסות בעיצוב ובשיווק

• ללמוד כלים לתכנון, ביצוע בקרה ופתרון בעיות 

 

הנושא המרכזי של ההאקטון היה: שיפור איכות החיים שלנו,
"אנחנו יכולים לחיות בעולם טוב יותר – זה תלוי בך"

נושא זה חולק לנושאי המשנה שלהלן:

• חינוך ולמידה – שיפור חווית הלמידה

• תרומה לקהילה – מענה לקהילות שזקוקות לעזרה

• ספורט וכושר גופני – שיפור אורחות חיים וכושר גופני

• חברתיות – יישומים חברתיים לחיזוק קשרים חברתיים

• בית חכם – יישומים לשיפור איכות החיים בבית

• בעלי חיים – יישומים לשיפור איכות החיים של בעלי החיים ובעליהם

• בית ספר חכם – יישומים.

בהאקתון השתתפו 8 בתי ספר. תלמידי כיתות ז' וט' בבתי ספר אלה התבקשו לבחור באחד מתתי הנושאים ולפתח אותו יחד, בקבוצה, עד להגעה למוצר מוגמר. את הקבוצות הנחו מנטורים, 21 מתוכם מתנדבי 'ידיד לחינוך', מורה אחד ואמא אחת. סה"כ התחילו בתהליך 28 מנטורים, ב 30 קבוצות (2 מנטורים מחוץ ל'ידיד לחינוך' מורה ואמא). בכל קבוצה היו בין 3 ל 6  נערות ונערים. ההקאתון התקיים בין החודשים אוקטובר 2021 לפברואר 2022. הקבוצות נפגשו לפחות אחת לשבוע בממוצע, בתוכנת זום ובאופן פיזי.

בחצי הגמר השתתפו  22 קבוצות, ולאחר שיפוט של שופטים מצוות 'ידיד לחינוך', עלו לגמר 12 קבוצות. סה"כ השתתפו בתהליך כולו כ 120 תלמידות ותלמידים, ו 7 מורות ומורה אחד, איש\אשת צוות אחת מכל בי"ס.

בתום התהליך ביקשנו ללמוד, מנקודות מבט שונות, את חוויותיהם והתחושות שליוו את המשתתפות והמשתתפים בתהליך. הפצנו ברשת שאלון למורות ולמורים המלווים את התלמידות.ים שהשתתפו בתהליך ושאלון לתלמידות.ים. שאלון למנטוריות ולמנטורים הועבר לחלקם באופן דיגיטלי, ולחלק אחר חולק השאלון במפגש פנים אל פנים, שנערך בתום התהליך. המפגש לווה גם בשיחה של קבוצת מיקוד של המנטורים. כך ביקשנו לתקף את מה שעלה מהשאלונים גם מתוך משובים בעל פה.

קיבלנו 9 שאלונים ממולאים על ידי מורות.ים (%100), ו 52 שאלונים (43%) ממולאים של תלמידות.ים. כמו כן ענו על השאלון 16 (70%) מנטורים ומנטוריות. בשיחה שהתנהלה בקבוצת המיקוד השתתפו 10 מנטורים ו 2 מנטוריות. 

את הנתונים המוצגים מטה, בחרנו להציג, באופן מובחן, על פי הקבוצות שבהם נאספו: ראשית התלמידות והתלמידים, שהרי אליהם מכוונות כל מטרות התהליך, מורות ומורים שתפקידם היה להיות שותפים ותומכים בתהליך ומנטוריות ומנטורים שהובילו בפועל את התהליך כולו. 

 

ממצאים מתוך שאלוני תלמידים:

סה"כ ענו על השאלון 52 תלמידים ותלמידות. מתוכם 21 (40%) בנים ו 32 (60%) בנות. 

9 מממלאי השאלונים הם תלמידי כיתה ז', ו 43 תלמידי כיתה ט'. 

 

התלמידות.ים התבקשו לסמן באילו מתתי הנושאים הם היו פעילים. בטבלה מס' 1 מוצגות תשובותיהם, מדורגות בסדר יורד.

 

טבלה מס' 1: בחירת תתי הנושאים לעבודה (N=52)

למרות הכתוב מעלה, קבוצה אחת עסקה בנושא שיפור איכות החיים של בעלי החיים ובעליהם. כנראה שאף אחד מהם לא מילא את השאלון ולכן עובדה זו לא באה לידי ביטוי בו. 

בטבלה מס' 1 ניתן לראות כי הנושא המבוקש ביותר היה תרומה לקהילה ומענה לקהילות שזקוקות לעזרה, לאחריו נושא מבוקש למדי היה חינוך ולמידה ושיפור חווית הלמידה ומיד אחריו, בית ספר חכם – יישומים. בנושא בית חכם, בחרו פחות תלמידים, ותלמידים מעטים בחרו בנושא ספורט וכושר גופני. את הנושא 'חברתיות וחיזוק קשרים חברתיים' איש לא בחר. מהנתונים המוצגים מעלה קל להסיק מהם הנושאים המעסיקים את המשתתפות והמשתתפים (או לפחות את אלה שענו לשאלון, המהווים כמעט 50% מכלל המשתתפות והמשתתפים בהאקתון).  

ביקשנו ללמוד את מידת שביעות הרצון של התלמידים מהתהליך. התייחסנו למנחה והקשר שלו עם התלמיד.ה, בהירות ההנחייה ועבודת הצוות. כמו כן ביקשנו לדעת את דעתם לגבי שביעות רצונם מעניינים טכניים, כמו גמישות בימי קורונה, נפח הזמן שהוקדש לתהליך כולו תדירות המפגשים ומשך המפגשים עצמם.

 

למדדים אלה התייחסנו גם באוכלוסיות הנוספות שאת חוות דעתם ביקשנו לשמוע ולקרוא. בטבלה מס' 2 להלן מוצגות תשובותיהם של המשיבות והמשיבים.

 

טבלה מס' 2 - מידת שביעות הרצון של התלמידות.ים (N=52)

מתוך הנתונים המוצגים בטבלה מס' 2 ניתן לומר כי באופן כללי המשיבות והמשיבים היו מאוד מרוצים מתפקודו של מנחה הקבוצה (המנטור.ית). זמינותו.ה מחוץ למפגשים, בהירות ההנחייה, הקשב של המנחה באופן אישי, אל התלמיד.ה , כל אלה קיבלו ציונים מאוד גבוהים בחוות הדעת של התלמידות והתלמידים. התלמידות.ים היו גם מרוצות.ים באופן יחסי, מעבודת הצוות של הקבוצה ומתדירות המפגשים של הקבוצה. ההתאמה לאילוצי התקופה, נפח הזמן שהוקדש באופן כללי, לתהליך כולו, ומשך המפגשים של הקבוצה זכו לחוות דעת טובה פחות. אם כי, גם במקרים אלה יותר ממחצית המשיבות.ים היו שבעי רצון במידה רבה מהמשתנים הללו, כשליש מהם היו שבעי רצון במידה בינונית. 

ביקשנו ללמוד מפיהם של התלמידות.ים מה למדו על עצמם בתהליך ההקאתון. תשובותיהם מרתקות. רק שלושה מהם העידו על קשיים שנתקלו בהם, כמו: קושי בעבודת צוות או פחד קהל. כל השאר למדו על עצמם דברים חשובים ביותר, דברים המחזקים אותם. ניסינו לרכז את התשובות, אך קשה להימנע ממספר ציטוטים. 

באופן כללי, מספר התגובות הרב ביותר בסעיף זה העיד על היכולת לעבוד בצוות, ועל היצירתיות שגילו בעצמם, והיכולת לחשוב מחוץ לקופסה. תגובות רבות למדי של התלמידות.ים בסעיף זה עסקו ביכולת לעמוד מול קהל "יש לי ביטחון מול קהל", ויכולת פרזנטציה. קצת פחות תלמידות.ים התייחסו לכך שלמדו שהם נהנים מיזמות, שגילו שהם חרוצים "אני עובדת קשה בשביל להשיג את מה שאני רוצה", נחישות "למדתי שכשיש רעיון טוב, לא מוותרים עליו", ואחריות "אני אחראית". 

חלקם דיווחו על מיומנויות שגילו שהם מסוגלים לבצע: למדתי שאני יודע למצוא מידע שימושי, איך לעשות אתר, יודעת לפתח דברים, ואוהב מאוד לתכנת. להלן מספר ציטוטים:

עבודת צוות:

  • למדתי שאני טובה בלעבוד בקבוצות עם אנשים שאני לא בהכרח חברה שלהם
  • אני יכול לעבוד בעבודת צוות ולתת מעצמי יותר מהמצופה
  • אני נהנית לעבוד עם קבוצה בעיקר קבוצה של בנות
  • יש לכולנו מקום להתפתח ויש מה ללמוד מאנשים שונים ממך.
  • למדתי כמה זה חשוב לעבוד בעבודת צוות לכבד אחת את השנייה ולדעת להקשיב לדעות של אחרים
  • שעבודת צוות משפיעה עלי לטובה.
  • למדתי שאין הבדל גדול מידי בין דורות ואנשים בכלל אם מנסים. מהערה זו אפשרי לקרוא את הערך המוסף של המנטורים המבוגרים. 

חיזוק ביטחון עצמי ודימוי עצמי חיובי:

  • אם אני רוצה להצליח אז אני יכול להצליח
  • למדתי שאני יודעת המון דברים
  • למדתי על עצמי שאני יצירתית, חושבת מחוץ לקופסה ויודעת להביע את עצמי 
  • שאני ממש שקטה וממש מנסה לקחת חלק בעבודה.

 

על סמך הדברים המוצגים מעלה אין זה מפתיע כי 69% מתוך התלמידות.ים היו רוצות להשתתף בתהליך דומה בעתיד, ו 83% ימליצו לתלמידות ולתלמידים אחרים, להשתתף בתהליך דומה. מכאן נעבור לממצאים מתוך שאלוני המורות.

 

ממצאים מתוך שאלוני המורות

סה"כ קיבלנו 9 שאלונים ממולאים של מורים. המענה על שאלוני המורים ברשת היה, כפי הנראה, מסורבל, ולכן קיבלנו בתוך שאלוני המורות גם תשובות מתלמידות (אפשר היה לנחש לפי הניסוח) ומרבית התשובות הצטיירו, לכאורה, שהן מבית ספר אחד – אך בבי"ס זה היתה רק מחנכת אחת מעורבת. מסיבות אלה יש להתייחס בהסתייגות מסוימת אל הממצאים בחלק זה של הדו"ח. 

שאלנו אם המורות חוו תהליך דומה בעבר. מורה אחת העידה כי השתתפה בתהליך דומה, לכל השאר זו הייתה הפעם הראשונה במיזם מסוג זה. 8 מתוך 9 השאלונים מולאו על ידי מורות המלמדות בכיתה ט'. 

לגבי המידה בה חשו מעורבות בתהליך – המנעד היה מתחושה של מעורבות בינונית ועד מעורבות רבה מאוד. שתיים מתוך המשיבות, כתבו כי היו מעורבות במידה בינונית, כל השאר היו מעורבות מאוד ומעורבות במידה רבה. 

המורות התבקשו לדווח על קשיים עיקריים שחוו במהלך העבודה על המיזמים. עיקר הקשיים שדווחו נגעו לשינויים בעקבות מצב המגיפה, הקורונה, והפגישות שהיו צריכות להתנהל באמצעות תוכנת זום. הן גם כתבו כי לעיתים תאום הימים לצורך המפגש היה בעייתי. 

כשנתבקשו לציין את נקודות האור העיקריות שחוו במהלך העבודה על המיזמים, מרביתן התייחסו למוטיבציה של הילדים ולחדוות היצירה שלהם, ובמקביל לרצון ולמוטיבציה של המנטורים. 

ביקשנו גם לדעת האם היה משהו בתהליך שהפתיע אותם.ן. גם בסעיף זה ציינו המורות את הקשר המוצלח והפורה שנוצר בין המנטורים לבין התלמידים, להלן מספר ציטוטים מדבריהן:

לא הפתיע אבל היה כיף לראות את התרומה של המנטורים ועד כמה הם מתרגשים ומתלהבים מההצלחה של הילדים ומהתקדמותם וגם מהקשר שיצרו הילדים עם המנטורים.  

 

הפעילות הזו נתנה המון לכולנו . ראינו אור בעיניים של הילדים ורצון להמשיך לעבוד על הפרויקטים היתה לנו הפתעה שהיתה קבוצה שרצתה להמשיך, למרות שהמנטור החליט לעזוב בסוף שתי תלמידות חלו בקורונה, ורק אחת הציגה, עם המון אומץ, ואף הזמינו את המנטור הקודם לצפיה בשלב הראשון של ההאקתון.

כששאלנו אם ימליצו לבתי ספר אחרים ולמתנדבות ולמתנדבים אחרים לקיים תהליך דומה אצלם, כולן השיבו בחיוב. הנימוקים היו מגוונים: 

כיון שזה פרויקט שניתן ללמוד ממנו הרבה. מעניין ותורם לכל הצדדים.

כי התהליך מאוד בונה ומחנך וזו דרך מיוחדת ללמוד. 

כי זו הזדמנות טובה לפתח תכונות של עמידה מול קהל ועבודה בצוות. 

נוצרה חוויה מיוחדת ומלמדת, תוך יצירת קשר אישי עם מנטור מבוגר ולמוד ניסיון. 

הילדים לומדים על יזמות, דבקות במטרה, בחירה, עבודה בצוות, במקביל הם חווים התנדבות ונתינה, וכך לא רק לומדים אלא גם מתחנכים. אני מאמינה שיחקו בעתיד וגם הם יתרמו לחברה. 

בחלק הבא ישנו סיכום של הממצאים מתוך שאלוני המנטורים.ות ומהמפגש של קבוצה המיקוד שלהם. בסוף הדיווח קיים סיכום כללי המסתמך על הממצאים כולם.  

 

ממצאים מתוך חוות הדעת של המנטורים.ות

כאמור, השתתפו בתהליך 23 מנטורים.ות, מתוכם 21 מתנדבי 'ידיד לחינוך', מורה אחד ואמא אחת. הם אלה שהובילו את התהליך בפועל, ולהם היה מגע עם כל הנוגעים בדבר: היוזמים של ההקאתון, צוות בית הספר, אשכול הפיס וכמובן, התלמידות והתלמידים. לכן כשביקשנו את חוות דעתם, ביקשנו לברר זאת בכל החזיתות. להלן מוצגים הממצאים מתוך השאלונים שמולאו על ידי המנטורים.יות כמו גם ממצאים מתוך שיחת משוב שנערכה איתם. 

בחוות דעת זו שמענו קודם כל את המוטיבציה הרבה, שאיתה הגיעו לתהליך, שלרובם היה חוויה ראשונית. הרקע של מרביתם הוא רקע מעולמות הטכנולוגיה, מדע וניהול וההתנדבות עם תלמידים.ות באופן כ"כ אינטנסיבי אתגר אותם בכל המובנים.

נושאים שהועלו על ידי המנטורים כנושאים שדורשים שיפור, חידוד וטיפול היו:

 

שיתוף הפעולה  עם בתי הספר 

בהקשר זה הועלו מספר נושאים: 

• שיתוף הפעולה עם התלמידים.ות. התלמידים.ות היו אמורים להגיע כשהם כבר בחרו את הנושא לטיפול, אך לא כולם אכן הגיעו במצב זה. בחירת הנושא תוך כדי עבודה לקראת ההקאתון גזלה זמן יקר.  

• בחלק מהמקומות מורות התנו בציון את ההשתתפות בהקאתון. המנטורים לא תמיד ראו זאת בעין יפה. הם טענו כי המוטיבציה של התלמידים.ות להשתתפות בהקאתון צריכה להיות פנימית ולא חיצונית. עם זאת, במקרים מסוימים, כשתלמיד בא בלי מוטיבציה, בגלל הבטחת ציון, בסופו של דבר אותו תלמיד ציין כי גילה את המוטיבציה בתוכו, תוך כדי התהליך, ושמח שלקח בו חלק. 

• לעיתים התלוננו המנטורים כי היו צריכים להתעסק בענייני משמעת. יתכן שעניין זה קשור גם לעניין המוטיבציה. כשתלמידים.ות יגיעו ממוטיבציה פנימית, יש להניח שעניין זה ייפתר גם הוא. 

• במקומות מסוימים לא הודיעו למנטורים על יציאה של כיתה לפעילות מחוץ לבית הספר. ובמקומות אחרים מורות לא הסכימו להוציא את התלמידים.ות באמצע יום למודים לפעילות זו. התאום עם התלמידים.ות בשעות אחה"צ היה בלתי אפשרי, ולכן על הפעילות להיערך בשעות הלימודים, ובית הספר צריך להיות ערוך לכך. 

לכל הנושאים הנ"ל הציעו המנטורים כי בעתיד, כשיתבצעו האקאתונים נוספים ראוי שיהיה שווק אסרטיבי בבית הספר. שכל הצוות ידע במה מדובר, שכל התלמידים ייחשפו גם הם.  השיווק בעתיד יכול להתבצע גם על ידי תלמידות.ים שלקחו חלק בתהליך.

חוץ משיווק לפני התהליך עלתה הצעה נוספת: חשיפה של הקבוצות השונות אלה לאלה לפני המפגש הסופי והתחרות. חשיפה כזו תיצור מוטיבציה וגם תבהיר לתלמידות.ים את המסגרת כולה. 

בטבלאות מס' 3 ומס' 5 מוצגת המידה בה חשו המנטורים את מעורבותם של התלמידים במדדים השונים.

 

טבלה מס'  3 – מידת מעורבותם של תלמידות.ים (N=16) 

בשאלון סגור התבקשו המנטורים.יות להתייחס למידת מעורבותם של כל הגורמים: תלמידים, צוות  בית הספר ויוזמי ההקאתון.  בטבלה מס'  3 ישנה התייחסות למעורבותם של התלמידים במספר מדדים, מדדים נוספים מוצגים בטבלה מס' 5. ניתן לראות  כי המנטורים חשו שהתלמידים היו מאוד מעורבים בבחירת הנושא, פחות בחלוקת התפקידים בינהם, ועוד פחות בחלוקת הנושא לנושאי משנה או בקביעת הלו"ז. בטבלאות מס' 4 ומס' 6 מוצג האופן שבו תפשו המנטורים.ות את מידת מעורבותו של צוות בית הספר בתהליך.

 

טבלה מס' 4 – מידת מעורבותו של צוות בית הספר (N=16) 

בטבלה מס' 4 ניתן לראות באופן מובהק כי שיתוף הפעולה של צוות בית הספר נתפש כנמוך מאוד על ידי המנטורים. מידע דומה אפשר לראות גם בטבלה מס' 6. בטבלה הנ"ל ישנה התייחסות לבחירת הנושא (63% מהמשיבים סברו כי צוות בית הספר לא היה מעורב בכך כלל), כך גם בשאר המדדים המוצגים בטבלה. בקביעת הלו"ז מצאו המנטורים ששיתוף הפעולה של צוות בית הספר היה קצת גבוה יותר (31%) אם כי גם מדד זה אינו מעיד על תחושה של שיתוף פעולה גבוה במיוחד. 

טבלה מס' 5 - מידת מעורבותם של התלמידות.ים (N=16)

בנושאים המוצגים בטבלה מס' 5 התלמידים היו מעורבים ביותר בהכנת הפרזנטציה (75% במידה רבה), פחות בביצוע בקרות הביניים (44%) ועוד פחות בשינויים שחלו בתכנון ובגיוס המשאבים.  

 

טבלה מס' 6 - מידת מעורבותו של צוות בית הספר (N=16)

כמו בטבלה מס' 4 למעלה, גם כאן ניתן לראות כי המנטורים תפשו את צוות בית הספר כמעורב באופן מאוד חלקי בהפעלת ההאקתון. לכן הצעותיהם של המנטורים בנושא זה, לשיפור התקשורת עם צוות בית הספר לפני ההאקתון ובמהלכו, תופשות משנה תוקף.

 

שיתוף פעולה עם יוזמי ההאקתון

נראה שלא כל המנטורים ראו עין בעין את מטרותיו. יש שהתייחסו למוצר המוגמר, ויש שהתייחסו לתהליך. צריך להיות ברור מלכתחילה כי התלמידים הם אלה שיבחרו את הפרויקט, והמנטורים רק ינחו אותם. יש להבהיר לתלמידים מראש כי המטרה איננה רווח כספי, אלא פיתוח של רעיון. לכן יש להבהיר את המטרות במפגשים ראשוניים בין המנטורים לבין יוזמי ההאקתון. 

• המנטורים הציעו שיש להבהיר מראש לתלמידים.ות היכן וכיצד יתקיים ההיצג של המוצר המוגמר. העמידה על במה, מול קהל איננה מובנת מאליה לכל התלמידים וחלקם נרתעו בגלל ההפתעה שהיתה בעניין זה. 

• בעניין ההיצג הערה נוספת שעלתה היא העניין של האמצעים הטכנולוגיים שעמדו לרשות המשתתפים – יש לדעת מראש מהם האמצעים ובאיזו מידה הם ישרתו את המציגים ביום זה.

• אשר לקריטריונים לשיפוט – היו מספר הערות: האחת – האם גם פרויקט שהתפתח לפרויקט מעשי ולא תיאורטי יזכה גם הוא לשיפוט. האם ניתן להעריך באותם קריטריונים פרויקטים משני הסוגים? 

• יש לאפשר לכל מנטור.ית שיעמוד תקציב מינימלי לרשותו.ה (קופה קטנה).

 

לסיכום, מהדברים המוצגים מעלה ניתן ללמוד כי למרות הקשיים האובייקטיביים של התקופה, והקשיים הסובייקטיביים של הפעלת ההאקתון עצמו, הצליח התהליך לסחוף את המשתתפות והמשתתפים בו, מהתלמידות.ים ועד למנטורים ולהשיג את מטרותיו המרכזיות. מקריאה חוזרת של המטרות המוצגות בדף הפותח את הדו"ח הנוכחי, והשוואתן עם חוות הדעת של התלמידים ושל המנטורים, נראה כי הושגו ברובן. 

שתי אוכלוסיות, מתוך האוכלוסיות הנחקרות העידו רק באמצעות שאלון ברשת, מורות ותלמידות.ים. שאלון הוא כלי מחקר נגיש, באופן יחסי, ומאפשר לפנות לרבים מהשותפות והשותפים לתהליך, אך מוגבל מבחינת התקשורת איתם. 

לאור קריאת תשובותיהם של התלמידות.ים, בעיקר, היה מעניין להתייחס בשיחת המשך למשתנים כמו: נפח הזמן שהוקדש לתהליך, התאמה לאילוצי התקופה וכד' ולהבין בשיחה כזו למה התייחסו כשענו כמו שענו. 

חשוב לציין כי בפורום זה הייתה זו, למרבית האנשים, צעירים כמבוגרים, התנסות ראשונה בתהליך מסוג זה. לכן מטרתנו המרכזית במהלך מחקר הערכה, היא ללמוד מהניסיון ולא "לשפוך את התינוק עם המים". הממצאים המוצגים בדו"ח זה מנסים לדייק את הלמידה הזו.