פרידה מאושרי - מאת: צביה טולדנו

עוד שנה הסתיימה. אני מונה כבר 12 שנים להתנדבותי, ושוב זה קורה - יש תלמידים שהפרידה מהם קשה לי.

השנה מסיים את ביה"ס התלמיד המיתולוגי שלי – אושרי. הוא עובר לחטיבה.

ארבע שנים ליויתי אותו. תמיד בישיבת סיכום השנה התעקשתי, "אני אמשיך עם אושרי, כי נקשרתי אליו".

בטיול בו השתתפו כל המתנדבות יחד עם צוות ביה"ס (תמיד אנחנו מוזמנות), נישאו נאומים של המורים  ושל מנהלת ביה"ס שברכה בחמימות רבה את המתנדבות. בקשתי לשאת כמה דברים וגם לדבר על הפרידה מאושרי.

 "אני מלווה את התלמיד הזה ארבע שנים כולל בשנת הקורונה, כשפיזית לא הייתי בביה"ס, אבל השתדלתי לעזור לו בזום ובווטסאפ.
אני בספק גדול עד כמה עזרתי לו בלימודים, אבל בדיעבד ברורים לי מספר דברים: א. הייתי דמות משמעותית בחייו והוא שיתף אותי בבעיות שהיו לו. ב. אני נתתי לו כלים לחיים. ג. חיזקתי לו את הביטחון העצמי. ד. החדרתי בו כמו מנטרה את המשפט:"אם אתה רוצה להצליח, עליך לדעת להתמודד עם כשלונות".

ניגשו אלי אח"כ מספר מורות: "ריגשת אותנו, ממש בכינו"........

 ביום האחרון בו הייתי השנה בביה"ס, בקשתי לפגוש את אושרי. קניתי לו מתנה משמעותית להכירות שלנו.
כשאושרי היה בכיתה ג', הוא ביקש שאלמד אותו לקרוא בשעון עם מחוגים, "כי אני רוצה לדעת למה יש שלושה מחוגים".  מצלחת חד-פעמית הכנו  שעון עם סיכה מתפצלת, הרכבנו מחוגים, וככה הוא למד לקרוא בשעון. היום הוא קיבל ממני מתנה, שעון אנלוגי עמיד במים. לא היה קץ להתרגשותו. קבלתי חיבוק גדול ורציתי לענוד לו את השעון.  "אני לא רוצה שהתלמידים בכיתה יראו שקנית לי מתנה", אמר.  נתתי לו ברכה ממוגנטת שיוכל להצמיד למקרר בבית: "אושרי היקר, זכור תמיד שכדי להצליח, צריך להתמודד עם כישלונות". הבטחתי ללוות אותו בטלפון ככל שיצטרך. אני מאמינה שכל מה שקשור ללמידה יבוא עם הזמן. הוא קורא רהוט, כותב ללא שגיאות ובחשבון חיזקנו את לוח הכפל (בעזרת קלפים). יש הבנה טובה, אבל  מול חבריו לכתה יש לו עדיין מה להשלים. אני מאמינה בו!!

 שיהיה לו בהצלחה וחופשה נעימה לכל התלמידים