הזמנה להתנדב

הינך מוזמן/ת להצטרף למשפחת המתנדבים של ידיד לחינוך
להשארת פרטים לחץ כאן

הזמנה לתרום

הינך מוזמן/ת לתרום לעמותת ידיד לחינוך
לתרומה לחץ כאן

לבקשתו של עסאם למדנו יחד את השיר "עוף גוזל", מאת: רון כספי

התקשרות עם תלמיד חדש בתכנית "ידיד טלפוני" היא עבורי סוג של עלילה שמתחילה רגע לפני השיחה הראשונה. אני שואל את עצמי, איזה תלמיד אקבל הפעם, האם הוא יזרום עם השיחות ועד כמה אצליח לעניין אותו בתהליך.

 עיסאם מהעיר לוד סיפר לי, שאין לו מפגשים עם יהודים. עם יהודי מבוגר הוא לא דיבר אף פעם. בשכונת מגוריו רבים מהתושבים קשורים למשפחה שלו. יש לו חברים רק מהסביבה או מהמשפחה והוא לא יוצא לשכונות אחרות או ערים אחרות. בהתחלה היה לו קשה למצוא את המילים המתאימות ולתרגם מערבית שבראש לעברית שבפה. היו הרבה שתיקות כדי לחפש מילים במילון המונח לידו.

לאט הוא החל לצמוח בתוך התהליך. הוסיף מילים לאוסף המצומצם שהשתמש בו, העשיר מעט את עולם הדימויים ושיתף קצת יותר מחיי היום יום שלו ושל משפחתו. כשדיברנו על אוכל, אימא שלו הצטרפה לשיחה וסיפרה, איך היא מבשלת אורז טעים שהילדים אוהבים. כשדיברנו על משפחה, הצטרפה לשיחת הטלפון אחת האחיות משבעת אחיו ואחיותיו. היא סטודנטית דוברת עברית טובה ועוזרת לו בלימודי השפה.    

לבקשתו למדנו יחד את השיר "עוף גוזל". קראנו את המילים וניסינו לשיר. שוחחנו על הרצון והצורך להיות הורים, והתחושות של אימא ואבא שצריכים לשחרר את ילדיהם מהקן בסיום התיכון. התלבטנו בשאלה, האם לחיות קרוב או רחוק מההורים. עיסאם רוצה להקים משפחה משלו ולחיות קרוב מאד להורים, אפילו ישמח שיחלקו אתו את הבית שלהם.  

ככה בילינו כ- 25 שיחות במשך 5 חודשים. ניסינו להקים מעין אהל קטן משותף, מנותק מהסביבה, שבתוכו איש מבוגר ותלמיד סקרן רוצים להכיר אחד את עולמו של השני כמנוף לשיפור השפה.

רציתי לקחת אותו בשיחות ובדמיון למקומות חדשים מחוץ לשכונה שבה הוא חי, ולחשוף בפניו נושאים שפחות נפגש איתם כמו מוסיקה ואמנות. אבל תחילת המהומות בהר הבית ומבצע "שומר החומות" יצר ניתוק ולא הצלחתי לדבר אתו שוב.

בקשתי ממנו וואטסאפ לסכם את חמשת החודשים של הקשר שלנו, והוא כתב: "הי רון, רציתי להגיד לך הרבה תודה על השיעורים שנתת לי בשפה העברית. השירים שלך נתנו לי הרבה אומץ להתחזק בשפה העברית וגם לתקשר עם אנשים אחרים ולדעת גם מה קורה מסביבי" .