הזמנה להתנדב

הינך מוזמן/ת להצטרף למשפחת המתנדבים של ידיד לחינוך
להשארת פרטים לחץ כאן

הזמנה לתרום

הינך מוזמן/ת לתרום לעמותת ידיד לחינוך
לתרומה לחץ כאן

רשמי חוויות קצרות של מתנדבי "ידיד טלפוני"

אריאלה ניב: ...בהמשך עלה בי רעיון לגרום לתלמידתי לספר סיפור בעצמה. אני מכתיבה לה כחמש מילים, והיא משתמשת בהן ליצירת סיפור קצר. כשהיא מסיימת, אני מתחילה לשאול אותה שאלות על הסיפור שחיברה. בצורה כזו אנחנו מתוודעות לנושאים שונים, ושתינו נהנות.

ברכה שטרנברג קריית אונו: ...לדבריה, דבר אחד היה חסר לה: שלא ראתה אותי עדיין. הבטחתי לה שבשעור הבא אסתרק, אתייפייף ונתראה. היא שמחה מאד. נוצרו בינינו יחסים חמים ונעימים עם הסתייגות מנושאים פוליטיים. נהנית משיחותיי עמה מאד.

ויקי מזרחי - הנה חלק ממה שכתבה לי תלמידתי: ...אבל עכשיו, בזכות הפרויקט, אני מדברת עם אישה ששפת האם שלה עברית. בזכותך למדתי אוצר מילים רב למילים שחשבתי שיש להן משמעות אחת בלבד, ולמדתי עוד על התרבות שלך. כשאני מדברת איתך אני מרגישה שאני באמת מדברת בשפה העברית ושאני רוצה לדבר עליה יותר. ...תמיד אמרו לנו שכשאנחנו מתערבבים עם אנשים שמדברים בשפה אחרת, זה עוזר לנו לדבר בשפה בצורה שוטפת יותר וזה מה שקרה.

עוד מויקי: היום חזרתי לתלמידה החמודה שלי וחיפשתי שיר שיסביר במקומי את התקווה, שכל דבר אפשר להפוך מתהום לתקווה. למדנו את השיר ובסופו שאלתי אותה אם היא יודעת מדוע בחרתי בשיר הזה? היא ענתה לי: שני דברים למדתי, שאפשר ללמוד הכל, אם רוצים וזה מה שקרה לי . לא ידעתי לדבר כמעט בכלל, ועכשיו אני לומדת שירה, וגם למדתי לא להתייאש ושאפשר לשנות בין אנשים יחסים ויש תקווה.

רות כהנוב: הבחורה הנחמדה ,שאני משוחחת אתה היא נוצריה מחיפה, שמשפחתה די משולבת ועובדת עם יהודים. היא נשמעה נסערת ועל סף בכי. טפלה לפני כמה ימים בפצועים ערבים מהמהומות בחיפה, שהגיעו אליה הביתה ועל בחור חרדי ששלף לידה אקדח וירה באויר... במקום התמונה היפה שלה בווטסאפ יש עכשיו כיתוב Palestinians Life Matters...
השתדלתי להרגיע אותה וחזרנו על המילים כמו אנושיות, כבוד הדדי, קבלת האחר, סובלנות, דו קיום... נקווה שהעניינים יירגעו בקרוב.

קורה שורץ: בתחילת שיחותינו, הילדה שניסיתי ללמד, לא הייתה מסוגלת לומר אף משפט בעברית. התחלתי ללמד אותה, כפי שאני למדתי באולפן: שורשים ומשפחות מילים. לתדהמתי, גיליתי שהיא יודעת לכתוב, להטות פעלים - רק לא יכולה להוציא מלה!
התחלנו לאט, אבל היא התקדמה יפה. אחרי חודש ביקשתי שתכין לכל שעור שני משפטים. גם ביקשתי שתכתוב את המילים שלמדנו.
שני הוריה מדברים עברית. הצעתי שתנסה לדבר עם אמה עברית כשהיא עוזרת לה במטבח.

נילי ארז: השיחה השבועית שלי עם התלמידה מתקיימת בימי רביעי בשעה חמש. תארו לכם מה הרגשתי היום בשעה ארבע כשנורו הטילים לאזור מגוריה בצפון... אף על פי כן היא התקשרה !!
דברנו על מה שקרה ואיך עבר ה""עיד אל פיטר" ועל כך שהמשטרה הקימה מחסומים בכניסות ליישוב כדי לחסום כניסת מתפרעים. היה לה חשוב לשתף אותי ולהעביר את תחושותיה גם לגבי ההתפרעויות בעכו, לוד וחיפה.
השיחה הסתיימה כששיתפה אותי, שבשבוע הבא תחגוג יום הולדת, והיא חושבת שעומדים להפתיע אותה באייפון חדש! שמחתי יחד איתה.

רינה מזרחי: ...בשיחת הסיכום, היא סיפרה לי שהמורה לעברית החמיאה לה מאוד על התקדמותה. עכשיו, לדבריה, "אין לי בעיה לדבר עם יהודי בקניון". היא גם סיגלה נוהג לדבר בבית עברית יום אחד בשבוע עם הוריה, וגם ביקשה להמשיך בקיץ.

שושנה מרום: ...קראנו מעט טכסטים בעברית. ספרתי מעט על חג הפסח. בקשתי ממנה שתחפש אגדה כלשהי ותתרגם אותה לעברית. היא ספרה בערבית ותרגמה לעברית את האגדה על הנביא מוחמד שעלה לשמים והביא מתנה מהאל. המתנה היא "התפילה". מאד אהבתי ושוחחנו על חשיבות התפילה לאדם.
בכל מפגש קבעתי על מה נדבר בפעם הבאה. בכל מפגש למדנו מילים חדשות, מצאנו את השורש ואת משפחת המילים.
זמן השיחות אתה גדול מאד בהשוואה לזמן השיחות עם נכדתי, צעירת נכדי, שסיימה בימים אלה בגרויות. קצת עצוב. אולי כדאי לקבוע גם עם הנכדים שלנו שעה קבועה לפטפוט.

רות אקר:...היא הפסיקה לפחד לדבר עברית בקול רם ובצורה ספונטנית, לא פחדה אם יהיו לה שגיאות בדיבור וגם למדה מילים חדשות ונושאים חדשים. למשל, יצא לנו לדבר על השואה בעקבות שיר שקראנו ביחד. זה הרשים אותה ביותר והיא פנתה מיוזמתה לאינטרנט לקרוא עוד על השואה.
ועוד אמרה, שתמליץ בפה מלא לכל תלמידה להשתתף בתוכנית הזאת וגם לאחיה הקטנים יותר. הציעה שתוכנית כזאת תהיה גם למבוגרים, הרוצים לשפר את העברית שלהם. לדעתה התוכנית הזאת צריכה להתחיל עם תלמידים שעולים לחטיבת הביניים, כלומר בני 12, ולהמשיך עד סוף התיכון.

מירי שפיגל:...עצם העובדה שמעולם לא שוחחה עם יהודים, לדבריה, הרתיעה אותה מלהרגיש חופשיה. עתה היא נשמעה משוחררת לחלוטין, וסיפרה שלמדה ממני, שלדבר עם טעויות זה לגמרי בסדר, כי רק כך, עם פרקטיקה של שיחה, היא תלמד ותתקדם בשפה. מצא חן בעיניה, לדבריה, שלא הטלתי עליה משימות, אלא שוחחנו על כל מה שעלה בדעתה ביום השיחה. השיחות אכן קלחו מבחינת נושאיהן, וסבבו סביב ענייני בית ומשפחה, חברות, לימודים ותוכניות לעתיד.

בסופה של אחת השיחות היא שיתפה אותי בכך, שהנושא של ידיד טלפוני עלה בכיתתה השבוע, והיא סיפרה לחבריה ללימודים עלי, על רצוני ללמוד ערבית ועל ההתעניינות שהבעתי בחייהם, בחגיהם ובאוכל המיוחד העולה על שולחנם. היא שיתפה את התלמידים בכיתה, שגם ילדיי דוברי ערבית, ואף נכדיי בחרו ללמוד את השפה בבית הספר.

שלמה אבן-זהר: ...לשאלתי, האם היה עדיף שנתכנן מראש את השיחות מפגישה לפגישה (מה שלא עשינו), ענה, כי הוא מעדיף שיחה לא מתוכננת, אלא שמדברים, כפי שעשינו, על מה שעולה, כמו מפגש עם חברים. לדבריו, אילו הייתי מבקש ממנו מראש לדבר על נושא מסויים, סביר להניח שהיה מכין את הנושא, ומתרגם אותו בתרגומון, וכך המטרה לא היתה מושגת. לכן העדיף את השיחות הספונטניות על כדורגל, מבחנים, מוזיקה וכל מה שעלה.

הוא סיפר, שהוריו היו מאד מרוצים מכך שהשתתף בפרויקט וראו את ההתקדמות שלו. כששאלתי איך ראו שהתקדם, הוא סיפר, כי בשבוע שעבר הלך לקניון לקנות בגדים, והפעם היה זה הוא בעצמו שדיבר עם המוכר בעברית והסביר לו מה הוא רוצה. זה גרם לו הרגיש מצוין, ולקבל מחמאות מהוריו.

יפה מחלוף: ...לדעתה, היה יפה לדבר עם מישהו שהוא לא מהסביבה הקרובה שלה, ללמוד ממנו דברים ולדבר באופן חופשי יותר על הרבה נושאים. עוד לדעתה, התכנית עוזרת לתלמידים הערבים שיהיו מוכנים יותר לחיים בחברה היהודית וללימודים הגבוהים.
היא התייחסה ברצינות רבה למפגשים הטלפוניים והודיעה מראש על שינויים, כאשר לא יכלה לקיים מפגש והייתה איתי בקשר רצוף גם לפני ואחרי השיחה. גם שלחה לי תוצרים שונים עליהם עבדה, כמו ציורים ורישומים שציירה, מצגות ועבודות שהגישה.

רחל ליבני: אני משתפת אתכם בחוויה הקשורה לידיד טלפוני: בשבוע האחרון בית החולים הפך לביתי השני, אני שוהה ליד מיטת אחותי רוב היממה. פוגשת אנשי צוות מהמגזר שחלקם באו מהצפון ללמוד ונשארו בסורוקה. רופאים, אחים ואחיות, פיזיותרפיסטים וכו'.

שאלתי את אחד האחים, שהוא מקלנסווה, איך ומאיפה העברית הטובה שלו. הוא סיפר שהוריו שלחו אותו למורה פרטי שיתרגל אתו את השפה העברית. עוד אמר שאחותו תלמידת תיכון, היא כל שבוע מנהלת שיחת טלפון עם מתנדבת שמדברת אתה בעברית. היא מאד מרוצה וגם ההורים שלה מרוצים, כי בשנה האחרונה אין בטחון לצאת לרחובות, וכך היא לא צריכה לצאת מהבית וללכת לשיעור הפרטי.

שאלתי אם הוא יודע יותר על הפרויקט, מסתבר שלא, הוא משייך את זה לפרוייקט של בית הספר לתלמידים טובים שרוצים ללמוד באוניברסיטה בארץ. כמובן שלא חסכתי ממנו מידע על "ידיד לחינוך" ו"ידיד טלפוני" ועל שיתוף הפעולה עם משרד החינוך

גיורא אלוני: יש לי את העונג לשוחח עם נער בכתה י' בשם מוניב סרלאן. מוניב גר עם משפחתו בכרמיאל בשכונה עם יהודים. אביו רואה חשבון במשרד של יהודי. הוא תלמיד מצטיין ולומד במקביל לתיכון גם הנדסת מחשבים בטכניון. הוא גר כמה חודשים בלונדון ומדבר אנגלית היטב. שוחחתי איתו שלוש פעמים והיה ממש נחמד. העברית שלו טובה ואפשר היה לשוחח בחופשיות. אני הכנסתי לשיחות, גם הרחבת השכלה, בכמה נושאים, כמו שוק ההון ועוד. הוא ביקש שנמשיך בשיחות.