הזמנה להתנדב

הינך מוזמן/ת להצטרף למשפחת המתנדבים של ידיד לחינוך
להשארת פרטים לחץ כאן

הזמנה לתרום

הינך מוזמן/ת לתרום לעמותת ידיד לחינוך
JGiveעיגול לטובה

מאפיינים של בית ספר המצליח בשילוב מתנדבי 'ידיד לחינוך', ובהפעלתם - מחקר הערכה - 2017-2019

ניהול המחקר: ד"ר עירית דיאמנט[1]

שדה המחקר

בשנת 2007 הוקם ארגון "ידיד לחינוך" אשר שם לו למטרה לקדם את החינוך הציבורי בארץ, בסיוע גמלאים מתנדבים[2]. על בסיס רעיון זה נוסחו שתי מטרותיו המרכזיות של הארגון:

  1. סיוע למערכת החינוך
  2. תרומה לאיכות חיי הגמלאים והגמלאיות

בסוף שנה"ל 2019 פרושים ברחבי הארץ 3205 גמלאים/יות מתנדבים/ות, המשולבים ב- 569 בתי ספר ב- 41 ערים ורשויות שונות ברחבי הארץ. בשנים שבהן נערך המחקר תשע"ז-תשע"ט, תרמו הגמלאים והגמלאיות המתנדבים בכל שנה כ- 400,000 שעות הוראה וחונכות בבתי הספר בהם מתקיימת הפעילות.

מטרות המחקר ומסגרתו המושגית

יעדו המרכזי של המחקר:

פענוח "הצופן הגנטי", ה-DNA, של בתי הספר, שנחשבים כמצליחים, בהטמעת המתנדבים של "ידיד לחינוך" ובהפעלתם.

המטרה היתה לזהות בבתי הספר, המוגדרים כמצליחים, את המאפיינים להטמעה מיטבית של מתנדבי הארגון ומאפייני הפעלתם, כפי שהם נתפשים על ידי כל המעורבים בפעילותו של הארגון: רכזות 'ידיד לחינוך', מנהלות בתי הספר ונשות הקשר הפועלות בהם, מורות בכיתות, שאצלן פועלים מתנדבות ומתנדבי הארגון, והמתנדבים עצמם.

ביקשנו להבין מהי תרבות בית ספרית[3] התומכת בשילוב מיטבי של מתנדבים וכיצד היא נוצרת? מחקר ההערכה התנהל במתכונת של חקר מקרה רחב יריעה, איכותני, הממוקד בלמידה מהצלחות (פרופ' רוזנפלד, י. מכון ברוקדייל, ירושלים (2006). המידע שהתקבל קודד ונותח באורח קשוב, על פי המתודה של התיאוריה המעוגנת בשדה (שקדי, א. 2003) : התשובות המילוליות חולקו לנושאים. נושאים דומים קובצו לתמות (תחומים רחבים) וכל תמה (תחום רחב) חולקה לתת נושאים.

מממצאי המחקר למדנו כי בתי ספר המצליחים לאפשר את קליטתם המיטבית של מתנדבים, הם כאלה שבתרבות הקיימת בהם, נוכחותם של מתנדבים נתפשת כחיובית. באי בית הספר רואים בכך זכות ויתרון עצום ולכן התרבות המתפתחת במקומות אלה מעודדת עבודה עם מתנדבים ומתנדבות, תוך הבנת המורכבות בעבודה זו. מנהל/ת בית הספר וצוות המורים והמורות בטוחים בעצמם וביכולותיהם, רגישים ואמפתיים ובעיקר פתוחים וגמישים לקבל עוד אנשים לתוכם, להוריד את המחיצות בבית הספר, כדי לזכות בהעשרה, בניסיון חיים ובגיוון אנושי רב.

שלבי המחקר – אוכלוסייה וכלים[4]

טבלה מס' 1 – המשתתפים במחקר, תמונה כוללת
 

 

מספר המשתתפים

כלי המחקר

שלב א'

26 רכזים ורכזות

שאלון פתוח

שלב ב'

20 מנהלות
20 נשות קשר

שאלון פתוח

שלב ג'

25 מורות ומורים

ראיונות

שלב ד'

32 מתנדבים ומתנדבות

ראיונות

 

 

ממצאי המחקר

ממצאי שלב א'- תפישותיהן של רכזות 'ידיד לחינוך'

הרכזות ציינו כי בבתי ספר, המצליחים בהפעלת המתנדבים, ניתן לזהות מאפיינים ברורים:

  • בתי הספר מקבלים את המתנדבים כחלק מהם
  • המתנדבים חשים כי עבודתם תורמת לתלמידים ולמורים
  • המתנדבים מביעים שביעות רצון רבה מהשתלבותם בבתי הספר
  • נשות הקשר בבתי ספר אלה מסורות לעבודתן עם המתנדבים
  • מנהלות בתי הספר מעודדות ומטפחות את שילוב המתנדבים והפעלתם.

ממצאי שלב ב'- תפישותיהן של מנהלות ונשות קשר
 

תתי הנושאים שעלו מתוך הדברים מוצגים תחת התמות המרכזיות הבאות: מימוש ערכי בית הספר, והפעולות הנעשות בו למען הפעלתם המיטבית של המתנדבים ושילובם בבתי הספר.

מימוש ערכי בית הספר

המחקר העלה כי בתי הספר אלה רואים את המתנדבים כפועלים למימוש ערכים מרכזיים בחזון בית הספר. בתי ספר אלו מציבים את הערכים של יצירת קשר הדוק עם הקהילה ותרומה לקהילה ואת החשיבות ביצירת מרחב של הזדמנויות למיצוי עצמי לכל תלמיד במקום גבוה בסולם הערכים שלהם. המנהלות ונשות הקשר חשות כי המתנדבים והמתנדבות מסייעים לבית הספר במימוש ערכים אלו הלכה למעשה. כמו כן מזהות המנהלות ונשות הקשר איכויות אישיות של המתנדבים, המאפשרות להם לסייע במימוש ערכים אלה. המתנדבים בעלי ניסיון חיים עשיר, תוכן וידע, ונכונות להעניק מן הטוב שבהם לתלמידים, למורים, לבית הספר ולמערכת החינוך. בפועל, בתי הספר מאמינים ביכולתם של המתנדבים ליצור מגע אישי ולעבוד באפקטיביות עם תלמידים בודדים ו/או בקבוצות קטנות, ובדרך זו להשיג שתי מטרות במקביל, שיפור מצבם הכללי (רגשי, לימודי וחברתי) של התלמידים איתם הם עובדים, והקלה על המורה בניהול הכיתה וביצירת אקלים למידה מיטבי. בחלק מבתי הספר המתנדבים יוזמים קבוצות העשרה בתחומי הידע שלהם, וכך מאפשרים לתלמידים העצמה ופיתוח תחושת מסוגלות ודימוי עצמי חיובי באמצעות התנסויות חיוביות בבית הספר, ויצירת הזדמנויות להבלטת חוזקותיהם.

הפעולות הנעשות למען הפעלתם המיטבית של המתנדבים ושילובם

אנשי בתי הספר, ובמרכזם אשת הקשר והמנהלת, מקבלים את המתנדבים בחום, תוך מתן הכרה והוקרה. במקביל, קיימת דאגה לארגון ולוגיסטיקה של הימצאותם בבית הספר ועשייתם הפדגוגית, זאת על מנת ליצור עבורם, במשך כל תקופת התנדבותם, סביבת עבודה נוחה ותומכת. בבתי ספר אלה ישנה בדרך כלל תפיסה הוליסטית באשר לקבלתם של המתנדבים: ״המתנדב הוא אחד מאתנו לכל דבר״. הקבלה מתבטאת ביחס חם, ובהיות המתנדבים שותפים בחיי בית הספר. בארגון ובלוגיסטיקה לשילוב המתנדבים בעבודה הפדגוגית בבית הספר קיימות נורמות ברורות, משלב ההיכרות עם המתנדבים, ולאורך כל תקופת הימצאם בבית הספר, לצורך שילובם המיטבי בעבודה הפדגוגית. המדובר ביצירת "סביבה תומכת לעבודה מיטבית" למתנדבים. סביבה זו כוללת גמישות בהתאמת מערכת שעות, יידוע מתמיד על שינויים, המתאפשר באמצעות תקשורת מתמדת, סיוע מיידי בקשיים ומיסוד משובים.

ממצאי שלב ג' - תפישות המורים והמורות
 

המורות קרובות לשטח, נפגשות עם המתנדבים לפחות אחת לשבוע, וחשופות לפועלם באופן אינטנסיבי יותר, יחסית לבעלות התפקידים. בדבריהן מצאנו כי התרבות הבית ספרית היא זו שהשתנתה ומשתנה, תוך שילובם של המתנדבים בה. בדברי המרואיינות קל היה להבחין בהנחות יסוד, המאפשרות את השינויים הללו ובעמדות כאלה. מדברי המורות עלה כי התמה המרכזית, שממנה נובעים כל תתי הנושאים הינה: קיומה של תרבות בית ספרית בה הקשר עם המתנדבים, על מורכבותו, נתפש כחשוב עבור באי בית הספר ומשמעותי עבורם.

גם כאן, הנושאים שעלו מניתוח הדברים מתרכזים במימוש ערכי בית הספר, תפישות של אנשי הצוות את מקומם של המתנדבים בבתי הספר, ופעולות הנעשות לשילובם המיטבי. איכות מיוחדת מצאנו בדברי המורות בעדותן לגבי היווצרות קשרים אישיים בינן לבין המתנדבות והמתנדבים והשפעה של קשרים אלה עליהן, על המתנדבים ועל האווירה בבית הספר.

מימוש של ערכי בית הספר

הפעילות עם המתנדבים נתפסת בקרב המורות, כהזדמנות למימוש ערכים שהן מאמינות בהן ואשר לרב מוצהרים, בלשון זו או אחרת, גם בחזון הבית ספרי כמו: כיבוד הדדי, מתן סיוע לזולת, הפחתת גילנות[5] ויצירת מרחב של הזדמנויות למיצוי עצמי לכל תלמיד. המתנדבים נתפסים בעיניהן כמי שיש לכבד ולהעריך בשל נכונותם לתרום מזמנם לסיוע לילדים, וכמי שמתן הסיוע הזה ממלא אותם סיפוק ומגביר את הנעתם להמשיך בכך. חלק מדברי המורות מרמזים על קנאה סמויה במתנדבים, שאינם נאלצים כמותן, בשל לחצי המערכת, ללמד "חוברות" ויכולים להתייחס לילדים על פי צרכיהם, ולהקדיש זמנם לחנך לכיבוד הדדי וללמידה של נושאים חשובים לנפש כמו למשל, מוזיקה. המתנדבים מדגימים לילדים ולמורות כיצד נתינה של סיוע ללא תמורה חומרית ויחס מכבד לזולת יכולים לגרום סיפוק, הנאה ומוטיבציה לעשות את הדברים שוב ושוב.  

מימוש ערכים של מתן כבוד למבוגרים והפחתת גילנות: המורות מזהות בעבודתן עם המתנדבים הזדמנות למפגש בלתי אמצעי עם אדם מבוגר, שהופך משמעותי להן, לילדים בבית הספר ואף עבור הוריהם. המפגש בין המורה למתנדב/ת מאפשר התבוננות על המתנדב/ת כאדם, על כל המורכבות שבו, ולא כ'זקן' בלבד, וגם הבחנה בעושר של האיכויות האנושיות שיש בו. המורים והתלמידים הפוגשים אנשים מבוגרים בנסיבות אלה גדלים עם האפשרות לשחרור מסטריאוטיפיזציה כלפי האדם המבוגר.

מימוש הערך של יצירת מרחב למיצוי עצמי של תלמידים: ההזדמנות של התלמיד/ה היחיד/ה או הקבוצה הקטנה של התלמידים לשבת עם מבוגר/ת, מתנדב/ת בבית הספר, ולקיים פעילות כלשהי, יוצרת עבורם מרחב נוסף, המאפשר מיצוי עצמי שלהם, מרחב שלא תמיד מתאפשר בפעילות השגרתית של בתי ספר. מרחב זה כולל את הפן הלימודי ואף יותר מכך את הפן הרגשי-חברתי. חוויות של הצלחה, של תשומת לב של מבוגר, של קשב עמוק ואמיתי, מחזקות את הצד הרגשי, ומביאות, בסופו של דבר, לחיזוק של הצד הלימודי, גם כן. הילדים זוכים לחוות מרחב של קבלה ונתינה ללא אפליה והדרה, מרחב שממלא אותם כח חיובי ויכולת להתקדם ללא פחד. השותפות עם המתנדבים משנה איפוא, במידה מסוימת, את המאזן הערכי של בית הספר. היא מחדדת ומאדירה ערכים הומניים שבין אדם לחברו ככבוד ונתינה לזולת, ללא הבדל, ובמיוחד ללא הבדל גיל.

תפישות אנשי הצוות את מקומם של המתנדבים

המנהלת ואשת הקשר הגישה של המנהלת כלפי שילובם של המתנדבים בבית הספר משמעותית, ומשפיעה על האפשרות ליצור תרבות בית ספרית המקדמת את קליטתם והפעלתם. המורות מדגישות את החשיבות של מעורבותה של המנהלת. המורות מייחסות משמעות רבה לתפקידן של נשות הקשר, הנתפשות כמנתבות את היחסים בינם לבין כל אנשי בית הספר, ודואגות לתנאי העבודה של המתנדבים ולשילובם המלא בחיי בית הספר.

פעולות הנעשות לשם הפעלה מיטבית של המתנדבים ושילובם

בדומה למנהלות ולנשות הקשר, מצאנו בדברי המורות כי גם הן מייחסות חשיבות לקליטה מיטבית של המתנדבים, ומודעות לצורך ביצירת התאמות בינן לבין המתנדבים בכיתותיהן, ובין המתנדבים לבין התלמידים. בנושא הפעלת המתנדבים מתייחסות המורות בדבריהן לחשיבות התנאים הפיזיים של עבודת המתנדבים, לקביעות של שגרה הכוללת תוכנית ברורה, הנוצרת בשיתוף עם המתנדבות והמתנדבים, ומאידך, על פתיחות לשינויים וגמישות.

הקשר המקצועי בין המורות לבין המתנדבים, כפי שעולה מדיברי המורות

ביצירת הקשרים בין המורות לבין המתנדבים ובין המתנדבים לבין התלמידים ואופן תחזוקתם של קשרים אלה, אין דפוסים אחידים. היוזמות לקשרים מובלות לעתים על ידי המורות ולעתים על ידי המתנדבים. יש מורות שרואות עצמן כמתווכות בין המתנדבים לבין התלמידים, ויש כאלה שמשאירות, בתחילת התהליך, את המלאכה לאשת הקשר ולמנהלת. עם זאת המורות רואות במתנדבים כח עזר בעל משמעות ומנהלות איתם תקשורת בונה, מכבדת ומתחשבת. בדברי המורות מצאנו גם כי אין תורה קבועה של הפעלת המתנדבים בכיתה. ההפעלה נעשית בהתאם לצרכי המורה, לתפיסתה את צרכי הכיתה ואת צרכי התלמידים כמו גם את יכולותיהם של המתנדבים.

היווצרות קשרים אישיים בין המתנדבים/בות לבין המורות

בדברי המרואיינות זיהינו אמירות רבות המשקפות קשר אישי, שנוצר בין המורות לבין המתנדבים והמתנדבות. נראה כי המתנדבים, כמבוגרים, שאינם בעלי תפקידים פורמליים בבית הספר, הופכים עבור המורות מעין חבר/ה או הורה, שניתן להתייעץ עימה/עימו ולשתפה/ו בחיים האישיים.

פרוצדורות של הערכה ומשוב, מתן הכרה והוקרה למתנדבים/בות

המורות מדגישות את החשיבות בפרוצדורות של הערכה של עבודת המתנדבים, ומתארות מגוון של דרכים לגילויי הוקרה והכרה כלפיהם. הן מציינות כי מתן ההערכה וההוקרה מחזק את מחויבותם של המתנדבים לעבודתם בבית הספר ומעורר בהם הנאה והנעה.

ממצאי שלב ד' - תפישות המתנדבים והמתנדבות
 

תרומת המתנדבים למימוש של ערכי בית הספר המתנדבים אף הם ערים להיותם דוגמא למתן תרומה לקהילה. אם כי מצאנו פחות תגובות בהקשר זה בראיונותיהם של המתנדבים, באופן יחסי לדברים שעלו מחברי צוות בית הספר. חלק מהמתנדבים המרואיינים ציינו גם הם את ההזדמנות הנוצרת לתלמידים ולמורים בבית הספר להיפגש באורח שגרתי עם אנשים מבוגרים מלאי מוטיבציה, תורמים ונתרמים בהתנדבותם. זוהי הזדמנות להיפגש עם האדם שמאחורי האיש/ה המבוגר/ה ולהשתחרר מסטריאוטיפיזציה כלפי אדם זה.

מימוש הערך של יצירת מרחב למיצוי עצמי של תלמידים - כמו המורות, גם המתנדבות והמתנדבים חשים כי הם תורמים למימוש הערך של יצירת מרחב למיצוי עצמי של התלמידים, הן בפן הריגושי והן בפן הלימודי. המתנדבות והמתנדבים כמעט ואינם מפרידים בין שני הפנים הללו.

תפיסות המתנדבים את קליטתם והפעלתם בבית הספר

בדבריהם של המתנדבים המרואיינים מצאנו כי מעורבותם של צוותי הניהול בהטמעתם ובפעילותם בבית הספר משמעותית ביותר להצלחה בשילוב זה. המתנדבים חשים כי המנהלות רואות בהם שותפים משמעותיים התורמים באופן משמעותי למערכת.

הקשר המקצועי בין המתנדבים לבין המורות המתנדבים דיווחו על שיח שוטף עם המורות בהקשרים פדגוגיים, הם תופשים את הדיונים השוטפים עם המורות כחיוניים לעבודתם ולתחושת השותפות שלהם בקידום התלמידים. הנושאים קשורים לכיתה, לתלמידים, להורים ולבית הספר. המתנדבים מעידים על היווצרות קשרים עשירים של אמון, כבוד ותמיכה והיוועצות הדדית עם המורות. לעתים הקשר בין המתנדבת למורה הופך להיות אישי ומתמשך אל מעבר לכותלי בית הספר. נראה כי המתנדבים חשים סיפוק רב ממערכות הקשרים שלהם עם המורות והצוות בשל האמון שיש בהם ותפיסתם, לא אחת, כתומכים, מייעצים ותורמים הן בפן הפדגוגי והן כחברים מבוגרים. בדברי המתנדבים ניכר רצונם להיות מעורבים כמה שיותר בעבודה הפדגוגית והם משקיעים בכך ידע ויצירתיות.

קבלת משוב, הערכה, הכרה והוקרה גם מדברי המתנדבות והמתנדבים למדנו כי המשוב על עבודתם, כמו גם גילויי ההערכה, ההוקרה וההכרה, מאוד משמעותיים להם.

סיכום ודיון כולל

מדברי המנהלות, נשות הקשר, המורות והמתנדבים ניתן לראות כי תרבות בית ספר המצטיין בשילוב המתנדבים ובהפעלתם היא תרבות המדגישה ערכים של קשר עם הקהילה ונתינה הדדית עימה. זוהי תרבות הדוגלת ביצירת מרחב המאפשר לכל תלמיד למצות את עצמו הן מן הבחינה החברתית והן במישור הלימודי, ומכירה ביכולתם של המתנדבים לסייע במימוש ערכים אלה, מעצם נוכחותם בבית הספר ובאמצעות פעילותם בו. בית הספר המצליח בקליטת המתנדבים הוא כזה ההופך אותם לחלק אורגני בהווייתו. המתנדבים מנהלים שיח פדגוגי וחברתי עשיר עם המורים ותומכים בתלמידים בפן הלימודי באופן ישיר או בפן הנפשי-חברתי התומך בזה הלימודי. המתנדבים מתקבלים בחום ובשמחה וזוכים להערכה, הכרה והוקרה לפועלם. מן המחקר עולה אפוא תמונה מורכבת מרובת זוויות ראיה ויחד עם זאת לכידה, וקוהרנטית יחסית, של ה-DNA של בתי הספר המצליחים בכינון פעילות מתנדבי 'ידיד לחינוך' על פי תפישות כל המעורבים.

הימצאותם של המתנדבים בבית הספר אינה רק תוצאה של רצונו ונכונותו של בית הספר לארגן כוחות ומשאבים לקליטתם, ולתת להם הוקרה לפועלם, אלא גם תוצר של יכולתם של המתנדבים לנתינה עצומה תודות למשאבי הידע, לניסיון החיים ולתבונה המופקת ממנו, היצירתיות והטובין החברתיים, שהם מביאים עמם. המתנדבים משנים ומשדרגים את תרבות בית ספר בדוגמא שהם נותנים לתרומה לקהילה, ובהראותם לכל באי בית הספר כי "אזרחים ותיקים" הם אנשים ראויים לכבוד, לסובלנות ולהערכה רבה, כבני אדם. הפחתת הגילנות והכרה בערכם של האזרחים הוותיקים היא ערך מוסף שבית הספר על צוות הניהול, המורים והתלמידים שבו מקבל מלוא החופן.

התפישות המערכתיות של המנהלות ושל נשות הקשר והתפישות של המורות ושל המתנדבים, הצומחות בתוך הפרקטיקה, והאפשרות שזימן המחקר הנוכחי להשוות בין הראיות הללו, ולהיווכח עד כמה התמונות, שעולות מהן מצביעות על ציר מרכזי אחיד: הקשר האמיץ שבין הערכים לבין פרקטיקה, וממלאות אותו תכנים עשירים, היא יתרונו של מחקר זה. מן העיון בדברים שעלו מן העדויות על בתי הספר המצליחים, שהשתתפו במחקר, ניתן לגזור תורת קליטה מיטבית ושילוב מיטבי של מתנדבים, תורת הפעלה פדגוגית מיטבית, ושילוב חברתי מיטבי של מתנדבים, כמו גם עקרונות, הנחות יסוד ותכנים לבניית הרצאות, סדנאות והשתלמויות למתנדבים, למורות ולצוותי בתי ספר הקולטים מתנדבים, ואף למקבלי החלטות השוקלים את נושא ההתנדבות במערכות חינוך.

 

 

 

נספח מס' 1

שאלות למנהלות ולנשות הקשר:

  1. אלו פעולות ננקטות בבית הספר המסייעות להצלחת הפעלתם של המתנדבים?
  2. אילו תפישות קיימות בקרב נשות ואנשי הצוות שלכם התומכות, לדעתכן, בהצלחת הפעלתם של המתנדבים?

ראיון מורה
 

בתשובה לשאלות את יכולה להתייחס למתנדב/ת אחד מתוך המתנדבים בכיתתך, או ליותר

  • ספרי לי על המתנדב/ת בכיתתך (מי הוא/היא, גיל, תחום/מקצוע, משפחה וכו')
  • ספרי על עבודתם של המתנדבים בכיתה (כמה שעות בשבוע, מתי? מה הוא או היא עושה? האם עוזר/ת בקבוצות? כמה? במה? בפרטני? כמה? במה?)
  • תארי לי כיצד היא/הוא מלמד/ת? אנא ספרי 2-3 סיפורים קצרים על סיטואציות שראית בהם את המתנדב/ת בעבודתו/ה
  • תארי את היחס בין המתנדב/ת לבין התלמידים (רצוי להדגים זאת באמצעות סיפורים קצרים)
  • ספרי על היחסים בינך לבין המתנדב/ת (רצוי להדגים זאת באמצעות סיפורים קצרים)

במידה והמורה לא העלתה באופן ספונטני את נושאי השיחות בינה לבין המתנדב/ת, ניתן לשאול את השאלה הבאה: ספרי והדגימי, באיזו מידה יש בינך לבין המתנדב/ת שיחות על פדגוגיה, תכנון הלימודים, קשיים של הילדים, קשיים עם ההורים, ענייני בית ספר, עניינים אישיים. במידה ושיחות אלה מתקיימות, מי היוזם בדרך כלל באיזו מידה הן תורמות? למי לדעתך הן תורמות? במידה ואין שיחות בנושאים אלה (אפילו בחלק מהנושאים), מהן הסיבות לכך?

  • מה נעשה בבית הספר על מנת להטמיע ולהפעיל את המתנדבים בצורה מיטבית (על ידיך, כמורה, על ידי מורים אחרים/המנהלת/אשת הקשר/רכזת ידיד לחינוך)?
  • תארי, בבקשה, את התרומה שנוכחות המתנדב/ת תורמת לך/לכיתה/לבית הספר
  • מדוע לדעתך המתנדבים ממשיכים לבוא לבית הספר? האם את מכירה מתנדבים שעזבו? אם כן, מדוע לדעתך הם עזבו? (מה נעשה בבית הספר לשם קליטתם המיטבית של המתנדבים ושימורם בו)
  • מהן הסיבות העיקריות שבעטיין התלמידים מעוניינים לעבוד עם המתנדבים?
  • מה היית ממליצה לבית ספר חדש, שמקבל מתנדבים של 'ידיד לחינוך', כיצד יצליח באופן המיטבי בהפעלתם?

שאלות לראיון מתנדב/ת

  • ספר/י לי קצת על עצמך בהקשר להתנדבות (כמה שנים מתנדב/ת, מה היו המניעים לצאת להתנדבות, תחום/מקצוע/עיסוק קודם והיום, משפחה וכו')
  • תאר/י לי יום התנדבות שלך בבית ספר (כרונולוגית – מהרגע בו את/ה נכנס/ת לבית הספר ועד לרגע בו את/ה יוצא/ת ממנו: עם מי את/ה עובד/ת? מה את/ה עושה איתו/איתה/איתם? מי קובע מה את/ה עושה עם התלמיד/ה? תנ/י לי דוגמאות - לעשייה עם התלמידים, וליחסם של תלמידים אלייך).

שאל/י את השאלות הבאות רק במידה ולא ענו עליהם בתשובה לשאלות הנ"ל

  • ספר/י על עבודתך בבית הספר (כמה שעות בשבוע? מה את/ה עושה? האם עוזר/ת בקבוצות? כמה? במה? בפרטני? כמה? במה? באילו כיתות?)
  • מיהם בעלי התפקידים איתם יש לך קשר בבית הספר? (מחנכת/אשת קשר/מנהלת. טיב הקשר, דוגמאות)
  • באיזו מידה את/ה מתייעצ/ת עם מתנדבים אחרים/ראש צוות (במידה וקיים)/רכזת 'ידיד לחינוך' במהלך עבודתך?
  • מהם יחסייך עם המורה מולה בעיקר את/ה עובד/ת? (ספר/י והדגמ/י, באיזו מידה יש בינך לבין המורה שיחות על פדגוגיה, תכנון הלימודים, קשיים של הילדים, התקדמות של התלמידים מבחינה חברתית/לימודית, קשיים עם ההורים, ענייני בית ספר, עניינים אישיים). במידה ושיחות אלה מתקיימות, מי היוזם בדרך כלל באיזו מידה הן תורמות? למי לדעתך הן תורמות? במידה ואין שיחות בנושאים אלה באיזו מידה היית רוצה שיהיו? מדוע?
  • למיטב ידיעתך, מה נעשה בבית הספר על מנת להטמיע ולהפעיל את המתנדבים בצורה טובה ביותר (על ידי המורה, על ידי מורים אחרים/המנהלת/אשת הקשר/רכזת ידיד לחינוך)?
  • מה נעשה בבית הספר, כלפי פנים וכלפי חוץ, על מנת שכולם (הורים בפרט, הקהילה בכלל) ידעו על כך שקיימים מתנדבים של 'ידיד לחינוך' בבית הספר?
  • באיזו מידה וכיצד, לדעתך, תורמת נוכחות המתנדבים לתלמידים הבודדים, שאיתם המתנדבים עובדים? לכיתה בכלל? למורה? לבית הספר? (כדאי להדגים באמצעות סיפורים)
  • מדוע לדעתך המתנדבים ממשיכים לבוא לבית הספר? האם את מכירה מתנדבים שעזבו? אם כן, מדוע לדעתך הם עזבו?
  • מהן הסיבות העיקריות שבעטיין התלמידים רוצים/מעוניינים/מוכנים לעבוד עם המתנדבים? האם קרה שתלמידים לא רצו לעבוד עם מתנדבים? אם כן, האם ידועה לך הסיבה לכך?
  • מהן הסיבות העיקריות שבעטיין מורים רוצים/מעוניינים/מוכנים לעבוד עם המתנדבים? האם קרה שמורות לא רצו לעבוד עם מתנדבים? או שמתנדבים ביקשו להפסיק לעבוד עם מורה מסויימת? אם כן, האם ידועה לך הסיבה לכך?
  • מה היית ממליצה לבית ספר חדש שמקבל מתנדבים של 'ידיד לחינוך', מה חשוב שיעשה כדי להצליח באופן המיטבי בהפעלתם?

 

ביבליוגרפיה
 

סמואל, י. (1996) ארגונים – מאפיינים מבנים תהליכים. חיפה: זמורה ביתן.

רוזנפלד, י. (2006) למידה מהצלחות כמנוף ללמידה בית-ספר תכנית פיילוט 2005-2002. ירושלים: מכון ברוקדייל.

רוזנפלד, י.מ. (1997) לימוד מהצלחות - כיצד לעצב עבודה סוציאלית ההולמת את מיועדיה. ירושלים: מכון ברוקדייל.

שקדי א. (2003) מילים המנסות לגעת: מחקר איכותני – תאוריה ויישום. תל-אביב: רמות.

Schein, E., H. (1985). Organizational Culture and Leadership. San Francisco, CA: Jossey-Bass.

Stoll, L. and Wikeley, F. (1998). Issues on Linking School Effectiveness and School Improvement. In W. Th. J. G., (Ed.) Effective School Improvement: State of the Art. Netherlands. GION: University of Groningen.  

 

 

 

[1] יועצת: ד"ר שרה שמעוני

[2] לפרקים, מטעמי נוחות, נעשה שימוש בשם גוף ממין מסוים, אך הכוונה היא תמיד לשני המינים.

[3] Schein, 1985; Stoll and Wikeley, 1998 ; סמואל, 1996

[4] ראה נספח מס' 1

[5] גילו של אדם איננו רק נתון מספרי או כרונולוגי. ההבניה החברתית של הגיל – קרי "גילנות" – ומשמעותה התרבותית של הבניה זו משקפות ערכים, דעות קדומות, הטיות רגשיות ואפליה מוסדית.