להיות קשובים ורגישים לצד השני – פרוייקט גישור וטרום גישור לתלמידים צעירים במועצה האיזורית גלבוע - מאת רני רוגל

שולה קיפר היא רכזת "ידיד לחינוך" במועצה אזורית גלבוע כבר יותר משש שנים. "הטריטוריה" שלה מכסה את האזור שבין עפולה לבית שאן, שלושים ושלושה קיבוצים ומושבים, עם יותר משבעים מתנדבות ומתנדבים, שחמישה עשר מהם הגיעו לבית הספר לילדים מפונים מיישובי הגליל העליון. בית הספר הוקם בתוך בית ספר קיים בקיבוץ בית אלפא. "אנחנו מקווים שהם יישארו אצלנו כשהמלחמה תסתיים", היא אומרת.

שולה מובילה את כל הפעילויות השוטפות של "ידיד לחינוך" בבתי הספר ופעילויות פנימיות למען המתנדבים.

נראה כי גולת הכותרת של הפעילות כאן היא נושא הגישור. שולה נחשפה לנושא ועברה קורס בסיסי בגישור. מניסיונה בשטח זיהתה שתלמידים מגילאים שונים מוטרדים מבעיות דומות. היא איתרה מתנדב שהוסמך כמגשר, והוא מלמד ילדים בכיתות ד' ו-ה' להיות מגשרים בבתי הספר שלהם ולעזור לחבריהם לפתור סכסוכים. זו השנה השנייה שהפרויקט מתבצע. יישמו אותו גם בבתי ספר ערביים המשולבים בפעילות "ידיד לחינוך".
אבל את הדגש מבקשת שולה לשים על פרוייקט שהיא קראה לו: "סיפור גישור". מדובר בגישור שמתרחש אצל ילדים צעירים יותר ביניהם ובינם לבין עצמם, שלא כמו אצל הבוגרים, שם יש גוף שהוא המגשר בין הילדים. היא יצרה קשר עם מירי טריגרמן, אחראית במחלקת הרווחה של המועצה האזורית, שמספקת להם סיפורי-מקרה, שיש בהם רעיון, כיצד ניתן לפתור בעיות ביותר מדרך אחת, וגם פעילויות מתאימות בעקבות המקרה כמו ציור או סיפור שהילדים מציירים או מספרים.
שמונה מתנדבות "ידיד לחינוך" נפגשות עם מירי, המביאה כל פעם שני סיפורים. הן לומדות את המקרים שבסיפורים, עוברות על הפעילויות המוצעות על ידי הרווחה, מציעות רעיונות, ואחר כך הן יושבות עם קבוצות תלמידים או עם כיתה שלמה, מספרות את הסיפור, מפעילות ומשוחחות עם הילדים.
קל יותר, אומרת שולה, להתחיל בצורה כזו עם הילדים הקטנים יותר, כי דרך המקרים וההפעלות המובאים בפניהם, הם לומדים להשתמש בשפה אחרת, "כדי לשנות דפוסי התנהגות בבית הספר ובכלל, ולהפחית אלימות". יש כאן סוג של הכנה להתמודדות עם קונפליקטים מותאמת גיל.
מתנדבת אחת, ממשיכה שולה, ראתה שתי בנות שרבו. היא לקחה אותן, סיפרה את הסיפור ויחד מצאו פתרון שונה מאשר לריב ולהכות.

עבור התלמידים בבתי הספר הערביים איתרה שולה עובדת סוציאלית שמכירה את הנושא, ותרגמה את הסיפורים והפעילויות לערבית.

בין השאר מספרת שולה על השתתפות תלמידי כיתות א', בפרוייקט עם הסיפור רב-המכר "הארנב הקשיב" מאת קורי דורפלד בתרגומה של גליה אלוני-דגן.
בין ההתיחסויות השונות לספר נכתב: "לפעמים אנחנו אומרים דברים באופן אוטומטי, כשבסופו של דבר הדבר הנכון הוא לתת כבוד להלך הרוח של מי שנמצא בסיטואציה, להיות פשוט קשובים ורגישים לאדם בצד השני".

ב"ארנב הקשיב", נכתב בויקיפדיה, ילד בונה בכוחות עצמו מבנה גדול מקוביות. המבנה מתפרק, והילד עצוב מאד. מגיעות חיות שמנסות לעודד אותו בצורות שונות. כל חיה מייצגת תגובה רגשית אחרת שאדם יכול לחוש בעקבות כישלון בעבודה שהשקיע בה. התרנגולת מנסה לגרום לילד לדבר על האירוע ולעבד אותו, הדוב מציע לו לצעוק ולכעוס, הצבוע מציע לילד לצחוק על האירוע ומנסה לגרום לו להבין שצחוק יגרום לו להרגיש טוב יותר, והנחש מעודד אותו להרוס למישהו אחר כדי להקל על הכאב. אף אחת מהגישות לא מצליחה לנחם את הילד, שמרגיש שהוא מותקף מכל עבר והרגשות מציפים אותו. כל חיה שניסתה למצוא פתרון מהיר לבעיה, וראתה שהפתרון לא עבד, עזבה את הילד להתמודד לבדו. ואז מגיע הארנב, שלמראית עין לא עושה פעולה אקטיבית. הוא פשוט יושב ליד הילד ונותן לו להיפתח ולהביע את רגשותיו, בלי ללחוץ עליו, ובזמן המתאים לו. בעקבות ההכלה הזו, הילד מביע את כל אחת מהרגשות שהחיות ייצגו במהלך הספר, והארנב מקשיב, נותן לו תמיכה ועוזר לו להכיל את הכאב. בסוף הספר, הילד מוכן לבנות את המבנה שנהרס מחדש.

הספר הוצג לתלמידי כיתות א' דרך פנס קסם, אותו מכשיר אופטי וותיק שמשמש להקרנת תמונות על מסך, והיה המקור למספר פיתוחים בתחום הקולנוע והאנימציה. בהמשך שוחחו איתם, שאלו אותם שאלות, ביניהן "למי אתם יכולים לספר בעיות וקשיים, ומי מקשיב לכם". בין תגובות הילדים: "הארנב בשבילי זה אבא ואמא", "אם אני עצובה או נפלתי, ליה (אחת הילדות) מקשיבה ועוזרת לי". "אביגיל (ילדה אחרת) בשבילי הארנב".

"הפרויקט מוצלח. לא חשבתי מראש שיצליח – שלחת את לחמי על פני המים, ומאוד התרגשתי מתגובות המתנדבות ודרכן מתגובות הילדים", אומרת שולה קיפר.

סקרנים לדעת מה יהיה הפרויקט הבא שלה? "אני צריכה לחשוב עליו". בהצלחה!

האזינו ל"הארנב הקשיב" בסרטון