הזמנה להתנדב

הינך מוזמן/ת להצטרף למשפחת המתנדבים של ידיד לחינוך
להשארת פרטים לחץ כאן

הזמנה לתרום

הינך מוזמן/ת לתרום לעמותת ידיד לחינוך
JGiveעיגול לטובה

משואה לתקומה – הסיפור שלי: זיוה שביטלובסקי רכזת העמותה בשוהם

סיפור חיי הוא סיפור של הישרדות. מילדות קשה מאוד והישרדותית,  בהרבה כוחות ורצון, הצלחתי להגיע להישגים למרות הקשיים!

בגיל שלוש, בחורף 1941 הוגלינו, משפחתי ואני, לגטו באוקראינה, ושם סבלנו רעב ומחלות. רק בנס שרדנו. למרות גילי הצעיר מאוד, נאלצתי להתבגר מהר, והבנתי  שאני צריכה להירתם למאמץ המשפחתי.

הנה זיכרון אחר מיני רבים שצרוב לי עמוק בנפש: יום אחד כשהייתי בת ארבע, ראיתי את סיבלה של אימי, שאינה יכולה להניק את אחי בן ה-11  חודש, ברחתי מהמחנה, כשהשומרים לא שמו לב, והגעתי לשוק האיכרים. זו הייתה עונת הדובדבנים, והאנשים שמכרו אותם, אכלו את הדובדבנים וזרקו את החרצנים מתחת לשולחן. זחלתי מתחתיו ואספתי את החרצנים, מצאתי אבן ופיצחתי אותם, והבאתי לאימי את לב החרצן, שיהיה לה מה לאכול ושתוכל להניק את אחי הקטן.

חיינו בתנאים לא אנושיים במשך שלוש שנים, אבל למזלנו שרדנו כולנו וחזרנו לבתינו ברומניה. אחרי תלאות רבות הצלחנו לעבור לפולין (אבי היה נתין פולני). ב- 1949 קבלנו אישור לעלות ארצה, שם הצטרפתי לאחי  שהיה כבר בקבוץ  דפנה, שם גדלתי עד גיל 14. אז עברתי לגור עם משפחתי. היה לי מאוד חשוב ללמוד בתיכון, וכדי לממן את הלימודים יצאתי לעבוד בגיל צעיר מאוד, כי להורי לא הייתה אפשרות כספית לעזור לי.

לאחר הצבא, נישאתי ליצחק ונולדו לנו ארבעה בנים. תוך כדי גידול הילדים התנדבתי במד"א כמה שנים ובהמשך הייתי גם נהגת אמבולנס.

כאשר הילדים גדלו קצת, יצאתי לעבוד והייתה לי הזכות להיות בין מקימי העיר מודיעין. לצד העבודה וגידול הילדים התחלתי ללמוד באוניברסיטת בר אילן ועשיתי תואר ראשון במדעי המדינה, סוציולוגיה ואנתרופולוגיה.

כל חיי התנדבתי והייתי פעילה בחברה, לצד עשייה רבה, ולכן היה זה אך טבעי שעם יציאתי לגמלאות, ארצה להמשיך לתרום מיכולתי. הקמתי את "ידיד לחינוך " בשוהם וכיום אנחנו מונים 47 מתנדבים שעוזרים למערכת החינוך ביישובנו.

ההתנדבות היא חלק מחיי, וממרום גילי אני מבינה שזהו  נכס לאדם המתבגר!