הזמנה להתנדב

הינך מוזמן/ת להצטרף למשפחת המתנדבים של ידיד לחינוך
להשארת פרטים לחץ כאן

הזמנה לתרום

הינך מוזמן/ת לתרום לעמותת ידיד לחינוך
JGiveעיגול לטובה

מפגש יישובי בחוף הכרמל –סדנת הכשרה והעצמה למתנדבים חדשים בהנחיית מיכל פורמן

כתבה וצילמה: מאשה ליפשיץ

המפגש התקיים באולם ההרצאות הקטן בבניין החדש של המועצה האזורית שלנו. זוהי הפעם הראשונה שאנחנו מקיימים שם מפגשים וזה בהחלט מצביע על כך שחלה עלית מדרגה ביחס של המועצה לפעילות העמותה ומתנדביה בתחומה. המקום מאיר פנים ומאד נוח.

אורה מזרחי, הרכזת, הודיעה כי "ההרצאה מתאימה הן למתנדבים החדשים וכן לוותיקים".

 

לא היו לי ציפיות רבות מדי מהמפגש. מה כבר יכולים לחדש לי בשנה השישית שלי
להתנדבות?

מיד לאחר התקרובת והקפה, התכנסנו סביב השולחן, שמענו את דברי הפתיחה של אורה ואת דבריו של אוּרַן עוזרד, סגן ראש המועצה והממונה על החינוך. אוּרַן הסביר, מהו החינוך לפי השקפתו: רצף מפגשים של הילד עם מבוגר משמעותי, מפגשים המפרים באופן דו כיווני, פעילות המוערכת על ידי כל הגורמים השותפים, החל בילד ובצוות החינוכי של בית הספר ובקהילה. הוא הביע יישר כח למתנדבים ולאורה, הרכזת.

מיכל פתחה באומרה: "מה עשיתי שזכיתי באושר הזה?" והתכוונה למפגשים שלה עם המתנדבים ביישובים השונים - בכל מפגש כזה היא נחשפת למתנדבים, שהם מלח הארץ.

בסדנה התחלקנו לקבוצות, בהן שוחחנו על ערכי ההתנדבות ועל המשמעות של ההתנדבות עבור המתנדב.

במהלך ההרצאה הוזכר ספרו של ד"ר שמעון אזולאי: "קץ האושר", שבא מתחום הפסיכולוגיה החיובית. "דור שלם חונך על ידי דור שרצה את טובת ילדיו תחת הרעיון של אושר, אושר, אושר. יצרו פה דור שלא מוכן להתאמץ וידחה מעליו כל סבל וקושי. לא את האושר אנחנו צריכים לחפש אלא "חיים בעלי ערך ומשמעות" (ראו קישור). ערך המשמעות עלה שוב ושוב על ידי המתנדבים.

בחלק השני של הסדנה היה מעין משחק תפקידים. התחלקנו לקבוצות של "מורים", "מתנדבים" ו"ילדים". כל קבוצה הייתה צריכה להביע את דעתה באשר לדמות מולה היא עובדת: ה"מורים" על המתנדבים, ה"מתנדבים" על המורים, וה"ילדים" על המתנדבים. כל קבוצה העלתה את הדמות שהיתה רוצה לפעול מולה. לרגע נכנסנו לנעליהם של מורה או מתנדב או תלמיד וראינו את הדברים מנקודת מבטם.


מימין לשמאל – למעלה: נירה, תמר, רבקה, עירית, מיקה, מרדכי
   למטה: דניאלה, בתיה, אורן, ג'קי ודליה

הסדנה קלחה, לא היה רגע דל, כולם הרגישו כי יצאו נתרמים ולקחו איתם מהמפגש חומר למחשבה והזדהות.

מומלץ בחום.