הזמנה להתנדב

הינך מוזמן/ת להצטרף למשפחת המתנדבים של ידיד לחינוך
להשארת פרטים לחץ כאן

הזמנה לתרום

הינך מוזמן/ת לתרום לעמותת ידיד לחינוך
JGiveעיגול לטובה

מיומנה של רכזת חדשה

מאת: יונינה פוקס, גבעתיים

בחדשים האחרונים חזרתי שוב לבתי ספר והפעם לא כתלמידה, מורה או מנהלת, אלא מזווית ראיה חדשה ושונה. זווית ראיה שאפשרה לי להכיר את המתנדבים בסביבה בה הם פועלים ואת המשמעות והחשיבות של פעילותם בעיניהם, בעיני הצוות החינוכי של ביה"ס ובחלק מבתיה"ס גם בעיני הילדים.

 כרכזת חדשה שלא הכירה את "ידיד לחינוך" ופעילותו, נחשפתי באמצעות הביקורים, לפרסומו של "ידיד לחינוך" כ"מותג" והדבר עורר בי תחושת גאווה של השתייכות לקבוצה מוכרת ומכובדת.

כמי שבאה "מתוך המערכת", יכולתי להבחין בהבדלים בין בתיה"ס בהתייחסות למתנדבים כבר מדרך קבלת הפנים בתחילת המפגש, כאשר בחלק מבתיה"ס, בלטה אווירה של חמימות כמעט משפחתית בין כל המשתתפים תוך התעניינות "באנשים" ולא רק ב"נתונים" ובאחרים - בהם התקבלנו מתוך גישה עניינית (אבל תמיד מכבדת).
ההבדלים עלו בעיקר מתוך הדיון שהתפתח סביב השאלה שהצגתי:” מה מקומו של המתנדב בביה"ס, מעבר לשעות שבהם הוא מסייע לתלמיד, תלמידים או מורה..”

התמונות שעלו היו מגוונות: בתי ספר בהם למתנדבים יש "מקום" בחדר המורים, הם משלמים לקופת הוועד, מיודעים ומוזמנים לכל אירוע, טקס או פעילות ייחודית (זכיתי לחוויה מיוחדת, כשהוזמנתי לבי"ס "כזה" לחגיגות חנוכה של הילדים וההורים, שבהן, במהלך החגיגה, הוצג והודגם רעיון הנתינה שב"אור" באמצעות פעילות מתנדבי "ידיד לחנוך". ואפילו  זכיתי לאלבום ציורים עם המילה "תודה"), דרך בתי"ס שבהם ראשי הצוותים מקבלים את דף הפעילות החודשית בצרוף הזמנה "כללית"- “ברור שאתם תמיד מוזמנים"... ועד לבי"ס שבו אמרה ראש צוות המתנדבים במקום למנהלת- “אני מרגישה כמו אוויר כשאני מסתובבת בביה"ס"...

כמובן שבפגישות הועלו הצעות ורעיונות שיובילו לשינוי, אבל, הפערים שעלו עוררו בי שאלות על תפקידם ותיפקודם של ראשי הצוותים, עד כמה אני, כרכזת, צריכה להיות "מכוונת אנשים" או "מכוונת משימה" בהתייחסות אליהם, או עד כמה צריך להשקיע בהכשרת המתנדבים או ב"הכשרת ביה"ס" לקלוט מתנדבים ולהתייחס אליהם לא כאל "מובן מאליו"... שאלות שהוכיחו שיש לי עוד מה לעשות בגבעתיים...