הזמנה להתנדב

הינך מוזמן/ת להצטרף למשפחת המתנדבים של ידיד לחינוך
להשארת פרטים לחץ כאן

הזמנה לתרום

הינך מוזמן/ת לתרום לעמותת ידיד לחינוך
JGiveעיגול לטובה

"לשכפל את פנחס"

מאת: ריקה שפרינצק

את הסיפור הזה שמעתי מפיה של סילבי בנירי, רכזת תכניות חינוכיות ויוזמות בחינוך בעיריית חיפה.

לפני כשנתיים בא אורי (שם בדוי) מביה"ס יזרעאליה שסיים את כתה ו' והיה אמור לעבור לחטיבת הביניים, והכריז: "בלי פנחס אני לא עובר". זוהי ללא ספק אמירה חזקה מאד. מיהו פנחס? במה זכה לאמירה שכזו מפיו של אורי? הסיפור הבא ימחיש היטב את העניין.

האירוע: סיום בית הספר היסודי. תלמידי כיתות ו' מתכוננים לאירוע הסיום. אורי מקבל דף עם התפקיד שקבל, הוא לא יודע מה לעשות איתו. פנחס, מתנדב "ידיד לחינוך", שלווה את אורי לאורך כל השנה, מחליט לעזור לו ללמוד את הטקסט, וללמד אותו איך להגות נכון, מתי ומה להדגיש, איך לדבר ברור, איפה להיעזר בתנועות ידיים ועוד. אורי מוכן. מגיע יום הטקס, תלמידי כתות ו' והוריהם מתכנסים בבית אבא חושי לציין את סיום הפרק הזה בחייהם. האולם מלא מפה לפה, גם פנחס שם, הרי הילד הוא בן טיפוחיו בבית הספר. כשהאירוע מסתיים, רץ כל ילד בשמחה לעבר משפחתו, אבל אורי נעלם. פנחס עולה במהירות במדרגות המובילות לבמה, שהרגע ירדו ממנה כל הילדים ומוצא שם את אורי עומד לבדו בצד. "מה קרה" שואל אותו פנחס, "בוא ואקח אותך להורים שלך", "אבל ההורים שלי לא באו" אומר אורי ובוכה, "אף אחד מהמשפחה שלי לא הגיע". אל תבכה, אני פה בשבילך", עונה לו פנחס ושניהם דומעים. "אני הייתי בשבילו המשפחה" מעיד פנחס, מאוחר יותר, כשהוא משוחח איתי.

זהו האדם, אומרת סילבי, איש צנוע ואיכפתי שעושה המון.

פנחס נמצא בבית הספר יזרעאליה ארבעה ימים בשבוע, כשעתיים עד שלוש בכל פעם. הוא עובד, כך הוא מספר, מול יועצת בית הספר על פי תכנית עבודה.

מה אתה עושה עם הילדים, אני שואלת, ופנחס מספר שהוא אינו מלמד את הילדים תנך, חשבון או כל מקצוע אחר, הוא פשוט לוקח תלמידים שאינם רוצים ללמוד, מפריעים ועושים צרות, יושב עם תלמיד כזה, ומסביר לו למה חשוב ללמוד. ילדים כאלה, הוא אומר, באים רובם מבית קשה, לא סתם הם מתנהגים כך. "אני משוחח איתם, משחק איתם, מביא עיתון ספורט ואנו מעיינים בו יחד. לאט לאט אנחנו גולשים לשיחה, "אני לא בא ממקום של ביקורת, אני לא מטיף מוסר. אנחנו יושבים בארבע עיניים.אני עוזר לילד כזה לעשות סדר בתיק, והוא מספר על ההורים שרבים וגם מרביצים לו. אני מסביר לו שהוא אינו היחידי, יש עוד כמוהו ולכן חשוב שיבנה את חייו. "אתה צריך ללמוד להיות עצמאי, וכאן בבית הספר זה הבסיס שלך לחיים. דיבורים כאלה נעשים באהבה, אני אף פעם לא גוער בהם. הילדים נפתחים, 'מה שביני וביניכם, נשאר ביני וביניכם', אני אומר להם, והם מספרים לי סיפורים מהבית שלא מספרים לאף אחד אחר.

פנחס מספר שבהתחלה היה מביא כדור ומשחק עם הילדים כדורגל, אבל הרופאה שלו אמרה לו: "השתגעת? אתה רוצה להגיע לבית חולים"? "אז הפסקתי", הוא אומר.

"כשאחד הילדים מתקשה במשהו, אני פונה אל היועצת ודואג שיעזרו לו. יש הרבה הצלחות, אבל לא הכל הולך בקלות. כשילד חוזר לכתה ולתלם, אני מרגיש שמחה וכך גם בית הספר. יזרעאליה הוא מקום מדהים ויש בו אוירה נהדרת".

כשהגיעו נציגים ממשרד החינוך ליזרעאליה, נשאל אחד הילדים, בן התשע,: מה פנחס עושה לך, והילד השיב: "הוא מלמד אותי לחיים".

עוד לא אמרנו שפנחס הוא בן 84. התנדבות הקודש שלו מעניקה לו חשק, מרץ וחיים. בבית הספר הוא מתנדב זו השנה הרביעית. בעברו עבד 25 שנה בהסתדרות הנוער העובד עם נוער שנשר מבית הספר, דאג להם לעבודה וללימודים. "זו הייתה האוניברסיטה שלי", הוא אומר, וגם מספר שהוא יזם את שכר המינימום לנערים עובדים (1974 ) ובכך נפתר נושא הניצול של נערים אלה.

 

סרטון על פנחס אבהר, שנעשה לרגל קבלתו את אות יקיר הרשות "עולים ומגשימים" מטעם משרד החינוך  -  2017