הזמנה להתנדב

הינך מוזמן/ת להצטרף למשפחת המתנדבים של ידיד לחינוך
להשארת פרטים לחץ כאן

הזמנה לתרום

הינך מוזמן/ת לתרום לעמותת ידיד לחינוך
JGiveעיגול לטובה

למידה מרחוק לא תמיד מתאימה לכולם - נחום נוימן

בימי הקורונה נימנע ממתנדבי עמותת "ידיד לחינוך" לפקוד את בתי הספר ולהדריך את התלמידים פנים מול פנים.

כתוצאה מכך נעשות בעמותה פעולות אינטנסיביות למעבר ללימוד מרחוק, אם ברמה של יוזמות מקומיות של רכזות הישובים והמתנדבים, ואם ביוזמות רוחביות של העמותה דוגמת "ידיד טלפוני" לשיפור העברית המדוברת של תלמידים במגזר הערבי, או המיזם של start talking שפיילוט שלו מתחיל בימים אלה וייעודו לשפר את האנגלית המדוברת בקרב תלמידים בעלי יכולות. ראוי לציון גם המאמץ של "ידיד לחינוך" ללמד את המתנדבים להשתמש בטכניקות השונות וביחוד בזום.

לאור מציאות מתהווה זו, מרבית תשומת הלב, כמו גם הבמה, מופנית אל אותם מתנדבים ואותם מיזמים של לימוד מרחוק באמצעות הזום, הטלפון ושאר אמצעי המדיה של תקשורת מרחוק.

אבל, מן הראוי לתת במה גם לכל אותם מתנדבים רבים, טובים ומסורים, שאינם רואים את עצמם מתחברים לטכנולוגיות של למידה מרחוק. איש/ה וטעמיו, אם זה מתוך חוסר ידע, או חשש טכנולוגי, אם מתוך אמונה מקצועית שהפלטפורמה הדיגיטלית של למידה מרחוק אינה נותנת מענה הולם להדרכת תלמידים, ובעיקר אילו המתקשים וסובלים מקשיי למידה שונים.

לשם כך נבחרו 3 מתנדבים ותיקים ומוערכים מאזורים שונים בארץ, שהיו מוכנים להביע את דעתם.

שושנה אלטרזון – מתנדבת מגבעתיים

שושנה הנה מתנדבת ותיקה ומוערכת בביה"ס גורדון בגבעתיים. שושנה לא באה מתחום החינוך וההוראה, אלא עסקה טרם פרישתה בתחום הביטוח. בעבודת ההתנדבות שלה לימדה מספר מקצועות, ביניהם כתיבה, הבנת הנקרא, חשבון ועוד. היא העדיפה תמיד לעבוד עם תלמיד אחד כדי לאפשר קשר אישי טוב.
"אני חוששת שבלימוד בזום לא אצליח ליצור את קשר העין והקשר האישי עם הילד, שבעיני הם כה חשובים".
"במקרים רבים אני עוזרת לילדים לתקן ולשפר את כתב היד, מתרגלת איתם כיצד לכתוב את האותיות, האם מלמטה למעלה או הפוך. מתרגלת איתם את גודל האותיות, כדי שתהינה אחידות פחות או יותר וכיוצא בזה. את כל הדברים האלה לא אוכל לעשות בזום. כאשר הילד מאבד קשר או סבלנות, אני עושה הפסקה ועוברת איתו למשחק לפרק זמן שלאחריו חוזרים ללמוד."
"באופן כללי, גם אני וגם בעלי לא התחברנו לטכנולוגית הזום. אין אנו צופים בהרצאות הניתנות בזום וגם את ליל הסדר חגגנו ללא טכנולוגיה זו."
"להודות על האמת באופן כללי איני מתחברת עם טכנולוגיות המחשב."

 

חיים גרניט – רכז "ידיד לחינוך" ביהוד - מונוסון

חיים מתנדב זו השנה העשירית ב"ידיד לחינוך". תחילה התנדב בבית הספר "במעלה", שרבים מתלמידיו באים מבתים ברמה סוציואקונומית נמוכה. בארבע השנים האחרונות הוא משמש כרכז המתנדבים בישוב. גם חיים לא הגיע לעמותה מרקע של הוראה.

חיים בהחלט מודע לאפשרויות הטמונות בלימוד מרחוק, אך באותה מידה מודע למגבלות בעיקר בעבודה עם ילדים מתקשים.

במסגרת תפקידו עסוק חיים בהרבה פעילויות מבורכות. הוא הרים למשל באופן עצמאי מיזם של "ידיד טלפוני באנגלית" באחד מבתי הספר שנענה ליוזמה. הוא גייס מתנדבים יודעי אנגלית, ובו מלמדים 5 מתנדבים בהצלחה רבה.
הצוות שלו גם מרכז בימים אלה מחשבים משומשים, אותם מתכננים להעביר לתלמידים, שאין להם מחשב בבית ועוד פעילויות חשובות.

"אני לא מאמין ביכולת ללמד בזום כיתה שלימה או קבוצה גדולה. ראיתי כיצד התלמידים נשברים ומתנתקים מהשיעור".
"צריך לזכור שאנו עובדים בעיקר עם תלמידים בעלי בעיה בקשב וריכוז וקשיי למידה אחרים, הדורשים אינטראקציה אישית."
"כשאני יושב פיזית מול התלמיד, אני יכול לחוש אותו, האם הוא במתח, האם הוא עייף ואפילו אם הוא רעב! כן, היו מקרים חריגים כאלה, בהם פגשתי תלמיד רעב, והייתי צריך להתמודד. את כל הפידבקים האלה, עם כל הכבוד, אינך יכול לקלוט בזום."

 

יעל רמות ממושב רמת צבי - מתנדבת בעפולה

יעל הינה אשת חינוך בכל רמ"ח אבריה וגם בנשמתה (כפי שהתרשמתי משיחת הטלפון שקיימתי איתה, וגלשה לשעות הלילה).

יעל היא בעלת ניסיון של כ - 50 שנה בחינוך מיוחד, מתוכן 36 שנים במערכת החינוך כמאבחנת דידקטית. לאחר שפרשה, המשיכה את הפעילות בסיוע לילדים בעלי צרכים מיוחדים בהתנדבות. היא נוהגת לעבוד פרטנית מול תלמיד אחד בלימודי שפה או חשבון בכיתות א-ו.
בתשובה לשאלותי לגבי האפשרות לסייע בזום בלימוד פרטני לתלמידים בעלי קשיים, יעל הייתה מאד נחרצת בדבריה המצוטטים להלן:

"הזום אינו מתאים לילדים המתקשים בלימודים, ובמיוחד לילדים בחינוך מיוחד"!
"הילד המתקשה זקוק לאינטראקציה אישית עם המורה. המורה מתבונן בכל גופו של הילד, ולא רק בפניו. עליו לזהות את התנועתיות שלו, לעיתים נדרש להניח את ידו על ידו של הילד או כתפו, כיד תומכת ומרגיעה. אני חייבת להיות מאד אמפטית לילד. בעת קריאה המורה מכוון את הילד בעזרת אצבע מכוונת, ובשעת כתיבה מנחה אותו כיצד לכתוב: שתי ידיים על הדף, רווח בין מילה למילה. כאשר כתיבת הילד אינה עומדת בכללים, אני מדברת ומוחקת, ונותנת לו חיזוקים מילוליים. את כל הנקודות האלה לא ניתן לבצע בזום, אלא רק אחד לאחד, פנים מול פנים. אני רוצה לציין, שבשיעור איני יושבת מול הילד אלא לצידו. באופן זה מתאפשר לי להושיט לילד יד ולגעת בו."

"אני עוקבת כל הזמן אחרי הקשב והריכוז של התלמיד, וכשאני רואה שאלה יורדים, אני עוברת לפעילות של אתנחתא. אני צריכה את התקשורת האישית הזו, ובזכותה אני מצליחה לעזור ולקדם את הילדים. הילד המתקשה צריך להיות עם אדם בוגר שיכיל אותו. בזום לא ניתן להכיל".

 

השאלה היא, כמובן, האם וכיצד ניתן יהיה לשלב מתנדבים בפעילויות שאינן למידה מרחוק. במטה "ידיד לחינוך", ביישובי העמותה השונים וגם בבתי הספר משתדלים לתת את הדעת לנושא, ועד שהקורונה תשחרר אותנו מנוכחותה, חלק מאיתנו יצטרך להיאזר בסבלנות.