הזמנה להתנדב

הינך מוזמן/ת להצטרף למשפחת המתנדבים של ידיד לחינוך
להשארת פרטים לחץ כאן

הזמנה לתרום

הינך מוזמן/ת לתרום לעמותת ידיד לחינוך
JGiveעיגול לטובה

כל סיום הוא גם ציפייה לעתיד

מאת: שושנה רשף

אנשים אוהבים לפגוש אנשים. אין זה סוד שהמפגשים התקופתיים למתנדבי "ידיד לחינוך" בבית ראשונים, ועוד יותר הטיולים השנתיים, מגבשים ויוצרים חברויות וחוויות משותפות. לפיכך מובן שסיום שנת פעילות מלווה בהתרגשות, חיוכים וחיבוקים.

פתחה בדברים יונינה פוקס שזו לה שנה ראשונה כרכזת "ידיד לחינוך" בגבעתיים. היא סיפרה על הסיפוק והנחת שהיא רווה מן הפעילות הענפה בבתיה"ס והתרשמותה מן הביקורים בהם.

בין המברכים היו כמובן ראש העיר מר רן קוניק, שציין את חשיבות הפרויקט וגילה שגם הוא התנדב פעם. עכשיו הוא בעיקר גאה על הצביון המיוחד של העיר: "אין זו עיר אלא משפחה" הוא סיכם.

מר בני רייך, סגן ראש העיר ואחראי על תיק הגמלאים, רואה בפעילות המתנדבים תרומה ששכרה בצידה באמרו: " אתם גם תורמים וגם נהנים".

הגב' מירי פרחי, מנהלת שירותי רווחה בעירייה דיברה על החשיבות של הפרויקט מעצם היותו מחבר בין ילדים ומבוגרים.

חשוב לציין שסיום שנת ההתנדבות של מתנדבי "ידיד לחינוך" בגבעתיים, עמד הפעם בסימן פרידה מדינה בנקלר ממייסדי העמותה. פעילות ענפה ורבת שנים לה לדינה בתחום החינוך. ב- 2007 זכתה בפרס יו"ר הכנסת לאיכות חיים. דינה, שהיא תושבת העיר, סיפרה בגאווה "שידיד לחינוך", למענו הקדישה את יכולותיה וניסיונה במשך עשר שנים, פועל כיום ב35 ישובים בארץ ובו כ- 2600 מתנדבים פעילים. בגבעתיים מתקרב מספרם ל – 100, ועל זה גאוותה.

לסיום, שמענו הרצאה מאלפת ומעוררת מחשבה בתחום של פסיכולוגיה חינוכית מאת דר' אבי צפרוני.

למעלה מעשור משמש לי ביה"ס אלון בגבעתיים בית. אמנם אני אורחת שם, אך אורחת קבועה. אנחנו, המתנדבים, יושבים סביב השולחן, מקהלת ילדי כיתות ד' - ה' עומדת כשדף מילות השירים בידיהם. רונית, הרכזת מטעם ביה"ס, מודה בשם צוות המורים על תרומתנו. כחיזוק לדבריה, פוצחים הילדים בשירה. השיר הראשון: "דע לך, לכל אחד ניגון משלו" והשני "תודה על כל מה שנתתם". על כוונת השירים שנבחרו לא צריך להוסיף מילה.

 אלא שהפעם, המפגש היה בסימן פרידה ממנהלת ביה"ס עדנה גלעדי, שדאגה והיא גם אחראית לשנים של קירבה ואווירת משפחתיות עם המתנדבים. כעת היא פורשת לגמלאות. היא כמובן מתרגשת ומפנה מבט לחלוחי לעברינו ואומרת: " אני סוגרת איתכם מעגל של חמש עשרה שנים. תודה שהייתם חלק בלתי ניפרד מביה"ס". רחל כץ, מרכזת המתנדבים, לא נשארת חייבת, מברכת ומגישה שי בשם כולנו, כרטיס מתנה לסטימצקי, רמז על הפנאי שיהיה לעדנה מעכשיו. מניסיון אני יודעת שהיא תיווכח עד מהרה, שהפנאי יתמלא. אנשים שהיו עסוקים, ממשיכים להיות עסוקים ובשמחה רבה.