הזמנה להתנדב

הינך מוזמן/ת להצטרף למשפחת המתנדבים של ידיד לחינוך
להשארת פרטים לחץ כאן

הזמנה לתרום

הינך מוזמן/ת לתרום לעמותת ידיד לחינוך
JGiveעיגול לטובה

"אני גאה במה שאני עושה, 'ידיד לחינוך' מעניק לי פלטפורמה מצויינת"

כתבה: ריקה שפרינצק

כשפנתה, מירה תמיר, רכזת "ידיד לחינוך" בנתניה לשלי, בבקשה להתראיין, השיבה לה שלי: "אבל יש כאלה שהם יותר זמן ממני ב"ידיד לחינוך", אני לא רוצה שהם יעלבו, אולי תבקשי מהם", ואני השבתי לה, אומרת מירה, שאמנם מה שהיא עושה נראה לה רגיל, אבל זה ממש לא כך.

אני מקווה ששלי לא תכעס עלי שאני מצטטת כאן את תגובתה, שכן צניעותה נשקפה גם לאורך הריאיון, אבל הייתה זו צניעות המלווה בהרבה התלהבות.

שלי מתנדבת בשני בתי ספר בנתניה: ביה"ס שז"ר וביה"ס בארי. זו לה השנה השישית ב"ידיד לחינוך". והיא מתנדבת כעשר שעות בשבוע,

השנה, היא מספרת, "אני שותפה לפרויקט חדש בביה"ס שז"ר בנתניה – הקמת ספרייה".
כידוע, בהרבה בתי ספר יסודיים יש ספריות אך אין ספרנים. "ידיד לחינוך" נרתמה לנושא זה ע"י גיוס מתנדבים משורותיה בבתי ספר רבים בארץ. כאן בשז"ר, יזמה שלי, יחד עם עוד שתי מתנדבות, עוגניה סטרול (בתמונה מימין) ומרים קרוגר (בתמונה למטה משמאל), כולן מ"ידיד לחינוך", פרויקט כזה. לאחר שאירגנו את הספרייה בעצמן, הסתבר שבזמן חופשת הקיץ הועתקו הספרים למקום אחר והספרייה לא יכלה לשמש את התלמידים. השלוש לא התייאשו, סידרו את הכל שוב והמנהלת החדשה, שהגיעה לביה"ס, דינה רמות, שמחה מאד לשתף פעולה וגם הכניסה מחשב חדש. הספרייה אורגנה מחדש ובקרוב, אומרת שלי, תוכנס גם תכנת ספרייה.

במקביל, ממשיכה שלי לחנוך ילדים בשני בתי הספר. "אנגלית, חשבון, עברית, מה שצריך" היא אומרת. "לפעמים אפילו טבע וידיעת הארץ. אני אוהבת לקבל דווקא את התלמידים שיש להם בעיות. קורה גם שאני פשוט משוחחת עם הילד על פי בקשת המורה. כשהייתי בהשתלמות מטעם העמותה בסמינר לוינסקי, אמרה אחת המרצות: "מה שכל ילד צריך, זה מבוגר אחד שמאמין בו", ובאמת, צריך שיהיה תמיד מישהו שיכיל את הילד. עם אחד הילדים שקבלתי, קראתי ספר במשך כל השנה ודיברנו עליו. עם ילד אחר עבדתי ארבע שנים. קראנו למשל יחד סידרה בשם "ממציאים ומגלים מפורסמים". בתחילה אותו ילד לא ידע לקרוא, המורות אמרו שהוא לא עושה הרבה (בלשונה של שלי), אך כשנשאל, ידע לספר על גליליאו גלילי. לפעמים, עמדנו יחד מול הכתה, הוא ואני, והסברנו מה שקראנו בעזרת בריסטולים ותמונות שהכנו".

עם ילד אחר נפגשה שלי לאחר שהגיע לבית הספר כתלמיד חדש. הוא בא מבית עם בעיה משפחתית וגם היה לו קשה בכתה. "פגשתי אותו למשך שעתיים שבועיות. בשעה הראשונה סידרנו יחד את הספרייה ובשעה השנייה דיברנו. זה נתן לו מעמד אצל החברים שלו. בסוף השנה הוא אף קבל תעודת הוקרה. אביו שהגיע לבית הספר, ראה את התעודה וזה היה חשוב מאד. עם הילד הזה עבדתי ארבע שנים. כן, יש ילדים שאת מרגישה שעשית איתם משהו". לשאלתי, אומרת שלי, שכמובן, לא תמיד הכל מסתדר. למשל, היה ילד שנפרדה ממנו אחרי שנה וחצי (שלי רגילה לעבוד עם ילדים תקופה ארוכה הרבה יותר). אבל זה לא קורה הרבה.

שלי מדגישה את חשיבות הקשר עם יועצות בית הספר. "לפעמים קורה משהו עם ילד שמדליק אצלי אור אדום. אני מספרת למורה והיא מפנה אותי ליועצת. היה לי קשר עם יועצת בית הספר ממש אחת מול השנייה. יש לעיתים מקרים לא פשוטים והקשר הזה חשוב".

עם סיום הריאיון חשוב היה לשלי לומר כמה מילים חמות על "ידיד לחינוך".

'"ידיד לחינוך"', היא אומרת, "מעניק פלטפורמה מצוינת וזה מאד משמעותי בעיני ומאפשר לי לעשות את מה שחשוב לי. המתנדבים מביאים איתם גם ידע וגם יחס. הייתי בבית ספר בשכונה בעייתית וראיתי איך אחד המתנדבים לקח ילד לתחרות ארצית במדע. אני רואה מתנדבים שעושים פרויקטים נהדרים. אני מודה ל"ידיד לחינוך" על שהוא לוקח משאב קיים של מתנדבים ומפגיש אותו עם בתי הספר שכל כך זקוקים לעזרה הזו".