הזמנה להתנדב

הינך מוזמן/ת להצטרף למשפחת המתנדבים של ידיד לחינוך
להשארת פרטים לחץ כאן

הזמנה לתרום

הינך מוזמן/ת לתרום לעמותת ידיד לחינוך
JGiveעיגול לטובה

"הפכתי ליצירתי יותר מאז שאני עם הילדים. אני שואב מהם השראה רבה ורעיונות אדירים"


ראיון עם אבי אסרף – מתנדב בביה"ס "רכסים" בבאר שבע

מאת: יפה חכמון

בכניסה לבית הספר "רכסים" מקדמים את פנינו ציורי הקיר של אבי, כל ציור הינו יצירת מופת, תאווה לעיניים ממש.

מי הוא אבי?

אבי, שהוא חבר באגודת הציירים והפסלים, גם מתנדב ב"ידיד לחינוך". מגיל שבע אחז במכחול ולא נפרד ממנו עד עצם היום הזה. את רוח האמנות שאב בבית. אביו אמן נחשב, דבר המסביר את התוצרים של הבן.

פגשנו בבית הספר אותו ואת המורה לאומנות, עופרה ריימונד, ששיבחה את רוח ההתנדבות ומידת הנתינה של אבי, וציינה את תרומתו הרבה לצוות, לתלמידים ולביה"ס. עופרה הסבירה, כי אבי עובד עם שלוש מאות תלמידים. "במסגרת הוראת מקצוע האומנות אני נעזרת ביצירותיו של אבי בנושא – חגים מקרא וכו', אבי הוא יד ימיני". לדבריה, מאז הגיע לביה"ס, הקירות הפכו צבעוניים ומגע ידו ניכר ביתר שאת. בעקבות עבודתו המבורכת עם עופרה, זכה ביה"ס בתחרות ארצית של תכנית זהירות בדרכים (זה"ב). התלמידים המחישו את הנושא באמצעות מכחול וצבע. ביה"ס זכה במקום הראשון מתוך שנים עשר בתי ספר.

ל"ידיד לחינוך"', מספר אבי, "הגעתי לאחר פרישתי. למרות שאני עוסק ביצירה, הרגשתי שאני זקוק לעוד משהו שיוציא אותי מהבית. פניתי לאוניברסיטה ושם סיפרו לי על "ידיד לחינוך". פגשתי את חנה חדאד ומיד הבנתי שזה מה שאני רוצה לעשות.

התנדבתי במקיף ז' ארבע שנים, וב"רכסים" שלוש שנים. במקיף ז' אני מכין את התלמידים לבחינות בגרות באומנות. באמצעות האומנות", הוא אומר, "יוצאים בעצם למקצועות האחרים כמו למשל, מקרא, וזהירות בדרכים. שילוב אומנויות בלמידה בא לידי ביטוי בתחומים רבים.

אני מבקשת מאבי לתאר את אופן עבודתו בביה"ס, ואבי מספר: "ראשית חשוב לי לציין כי אני זוכה לאוטונומיה מלאה מצד המנהלת והצוות, מה שמעיד על אימון מלא בי. זה חשוב, כי יוצר זקוק למרחבים. אני עובד עם התלמידים ע"פ צרכי ביה"ס והתלמידים. ראוי לציין כי קיים שיתוף פעולה מלא במיוחד עם המורה לאומנות, עופרה ריימונד, דבר התורם להווי וליצירתיות".

איך אתה מרגיש בין כתלי ביה"ס, אני שואלת.         

"אני מרגיש כשווה בין שווים, כחלק מהצוות. גם הם וגם התלמידים מחזירים אהבה, מפגינים הערכה וכבוד. כל בוקר מחדש אני משתוקק למפגש הזה עם משפחת רכסים הממלאת ומטעינה אותי".

אתה עושה הרבה דברים במסגרת פעילותך, אני אומרת, מה הדבר שתפס אותך במיוחד והותיר עליך רושם עז?

"כל יום מתרגשים מחדש, אך היה לי מקרה שראיתי בו הצלחה עילאית. אחד התלמידים התריס בפני: 'אני לא אוהב צבעים, לא רוצה לגעת בצבעים'. התלמיד הפגין ממש התנגדות נחרצת. חייכתי אליו, הסברתי לו מה ניתן לעשות עם צבעים, איך משני צבעים נוצר צבע נוסף, התקדמתי איתו בצעדים מדודים, והוא הפך לתלמיד שמצפה יותר מכולם לשיעור עמי ולא מרפה מהמכחול. ראיתי בזה הישג כביר, השינוי בתפיסה אצל התלמיד. זה הביא אותי להתרוממות רוח. אינני רואה בזאת דבר מובן מאליו.

ובכלל, אני נהנה מאוד לראות את הזוהר בעיני הילדים. עם כל יצירה היוצאת מידיהם נוצרת בעצם לידה מחדש. התלמידים מדביקים אותי בלהט שלהם. כשילד אומר לי שהוא אוהב אותי, אני מרגיש שכל העולם שייך לי וזה ממלא אותי סיפוק רב. אני מרגיש שאני מקבל יותר משאני נותן. הפכתי ליצירתי יותר מאז שאני עם הילדים. אני שואב מהם השראה רבה ורעיונות אדירים. יש לי חלום לראות בתלמידי יוצרים מפורסמים בעתיד, הפוטנציאל קיים".