הזמנה להתנדב

הינך מוזמן/ת להצטרף למשפחת המתנדבים של ידיד לחינוך
להשארת פרטים לחץ כאן

הזמנה לתרום

הינך מוזמן/ת לתרום לעמותת ידיד לחינוך
JGiveעיגול לטובה

הספרניות מקרית אונו

מאת: רחלי פוקס משקובסקי

כידוע, אחדים ממתנדבי "ידיד לחינוך" משמשים כספרנים וספרניות בספריות בתי הספר. שוחחתי עם שלוש מתנדבות מקריית אונו : דינה מרימה מביה"ס "רימונים", רחל אהרון מביה"ס "עלומים" וגלילה רייכרט מביה"ס "ניר".

מדוע בחרו בספריה? דינה אוהבת את הקשר עם הילדים, אוהבת להמליץ על ספרים ואוהבת לקרוא בעצמה. היא מכירה ספרי ילדים שמתפרסמים בתקופתנו באמצעות נכדיה, שאף לומדים בביה"ס "רימונים". רחל אוהבת ילדים וספרים. גלילה הגיעה לספריה, פשוט כי בקשו ממנה. היה בכך צורך - הציעו לה, והיא הסכימה, וממשיכה בכך כבר 16 שנים. היא מתנדבת ביחד עם עליזה סמואלוב, שהתנדבה שם עוד לפניה.

העבודה בספריה כוללת, חוץ מהחלפת ספרים, הרבה ארגון: בספריות מתקבלים מפעם לפעם ספרים חדשים שנרכשים על ידי בתי הספר (לאחרונה התקבל מענק קטן ממשרד החינוך באותם בתי ספר בהם יש מתנדבות מהעמותה) וכן ספרים הנתרמים על ידי משפחות התלמידים. צריך לעטוף אותם בניילון, להחתים ולתעד במחשב. כל ספר מקבל מספר קטלוגי.

משמאל: ספרי דבורה עומר על מדף נפרד בספריית בי"ס "רימונים"

בביה"ס "ניר" יש להן עזרה מתלמידת כיתה ג, יהלי, שמקלידה בהפסקה את שמות הספרים שהילדים שאלו באותו יום. הספרניות מחליטות על פי עיון בספרים ועל פי ניסיונן לאילו כיתות מיועד כל ספר. הספרים מסודרים על המדפים על פי הכתות ועל פי שמות הסופרים.
דינה ב"רימונים" מייחדת לספרים מסויימים, שהם יותר מבוקשים, מדפים נפרדים. לדוגמא: ספרי אגדות, שילדי כיתות א' ב' אוהבים במיוחד, ספרי גלילה רון פדר, דבורה עומר וג'ול ורן, שמבוקשים מאד. דינה מציגה בתחילת כל שנה את הספרייה ואת ההתנהלות בה בפני כיתות א' החדשות.

מה הילדים קוראים? במקום הראשון "קפטן תחתונים", גם "יומנו של חנון" מככב. כאמור, מבקשים גם את הספרים של גלילה רון פדר, בעיקר סדרות שלה על רקע תולדות היישוב, ואת "ילדי בית העץ". תלמידי הכיתות הגבוהות מבקשים גם ספרים באנגלית. גלילה מ"עלומים" אומרת, שהילדים מעדיפים קומיקס וספרים המבוססים על סדרות טלוויזיה. לצערה, עקב העומס (שתיים שלוש כיתות שמגיעות באותו שיעור ושני ימי החלפת ספרים בסך הכל) אין אפשרות לשוחח עם הילדים. "הייתי רוצה להמליץ לפעמים על ספרים, אבל העומס לא מאפשר. קנינו לספריה ספרי מדע בדיוני, אבל הילדים לא קוראים אותם". בביה"ס "רימונים" יש מורות שמתנגדות לספרים כמו "קפטן תחתונים" ו"בון" (קומיקס), אבל כשהילדים באים לבד, הם לוקחים מה שהם רוצים.

דינה שואלת את הילדים הצעירים אם הם יכולים לקרוא את הספרים שבחרו בהם. צריך, היא אומרת, להכיר את הילדים. לפעמים היא ממליצה על ספרים, במיוחד כשילדים אינם יודעים מה לקחת. לא תמיד ההמלצות מתקבלות. על מה היא ממליצה? על ספרי אריך קסטנר, על הסדרה "הרפתקאות דוד אריה" של ינץ לוי. התלמידים בכיתות הגבוהות פחות מתייעצים. לקראת יום הזיכרון לשואה היא מפנה את תלמידי ה', ו' למדף מיוחד, שסדרה בו ספרים מתאימים למועד, זה כגון "האי ברחוב הציפורים" של אורי אורלב ויומנה של אנה פרנק.

רחל בבי"ס ניר "מאשרת" את הספרים שהילדים מבקשים לקחת. לקוראים הצעירים שמתלבטים, היא ממליצה על ספרים שעוסקים בעונות השנה, על שירים וסיפורים של ביאליק ושל מרים ילן שטקליס. יש כאלה שמספרים אחר כך חוויות מהקריאה. לפעמים אומרים לי: "אמא נהנתה מהספר"... "יש ילדים", אומרת רחל, "שבאים לדבר אתי בספריה. ילדה מכתה ד' ספרה לי שהיא רוצה להיות סופרת, ומידי פעם היא קוראת לי דברים שהיא כותבת". יש לציין שבביה"ס "ניר" הספרייה פתוחה כל השבוע. יש מתנדבים שמאיישים אותה בכל יום, מה שמפחית מן הסתם את העומס. בביה"ס "עלומים" מתקיימת החלפת ספרים פעמיים בשבוע, כך גם בביה"ס "רימונים".

מה עוד קורה בספריה? בביה"ס "עלומים" הספרייה ממוקמת בחדר כתה רגיל. גלילה אומרת שהמתנדבות חלמו על פינה בתוך הספרייה, שהילדים יוכלו לשבת בה ולעיין בספרים, אולם המקום אינו די מרווח לכך. בביה"ס "ניר" יש תכונה רבה בספריה. קבוצות תלמידים באות עם המורים לשעת ספריה. לפעמים יש פגישות עם סופרים – ביקרו שם סמדר שיר, ינץ לוי ואחרים. גם בביה"ס "רימונים" מתקיימות פגישות עם סופרים. "אם מודיעים לי מראש, אני שמחה לקחת חלק בפגישות אלו," אומרת דינה.

רחל נולדה וגדלה בארץ, עבדה כגננת, ובמסגרת עבודתה בחרה ספרים לגן ולספריית ההשאלה בגן. היא מאד אהבה לעסוק בכך. בילדותה אהבה לקרוא את הספרים בסדרת "קופיקו" (תמר בורנשטיין לזר) וסיפורי אגדות. פחות נמשכה לספרי בלשים, אבל אהבה את "שמונה בעקבות אחד" של ימימה אבידר טשרנוביץ.

דינה מתנדבת בביה"ס "רימונים" פעמיים בשבוע. בנוסף, היא עושה עבודה משרדית בהתנדבות במכון להתפתחות הילד בביה"ח שיבא, תל השומר. איזה ילדה קוראת את היית? אני שואלת גם אותה. "הגעתי לארץ מאנגליה בגיל שנתיים" היא אומרת. "גדלתי ברמת גן ובהדר יוסף. בבית דברו אנגלית. לא נהגו לקנות לנו ספרים, ואני גם לא זוכרת שהייתה בסביבה ספריה. כנערה קראתי את "נשים קטנות" (לואיזה מיי אלקוט) באנגלית. אולי בגלל זה כיום אני מרבה לקרוא".

גלילה עבדה כמורה. "כילדה הייתי קוראת בינונית", היא אומרת. ילדותה עברה עליה בצל מלחמת השחרור. המושבה משמר הירדן שבה גדלה נכבשה ונחרבה במלחמה ע"י הסורים. בני משפחתה נפלו בשבי ואביה נהרג בקרבות. "החיים היו קשים". בביה"ס התיכון קראה הרבה, במיוחד אהבה סיפורים היסטוריים על תולדות הארץ (הספר "אנשי בראשית" של אליעזר שמאלי נכתב לדבריה בהשראת החיים במושבה בה גדלה). כיום היא אוהבת לקרוא ספרות מקור.

 
                    שעת ספרייה בבי"ס "ניר"                                            גלילה מחליפה ספרים לתלמידי בי"ס "עלומים"

מהפן האישי

הצעתי להכין כתבה על המתנדבות בספריות בתי הספר, כי אני מאד אוהבת ספרי ילדים. אמנם במסגרת ההתנדבות בעמותה אני ממלאת תפקידים אחרים. הייתי ילדה "קראנית", שמסיימת את ספרי הספרייה בדרך הביתה מהספרייה על ספסל ברחוב, ומייד מתמלאת עצב על כך, ששוב אין לי מה לקרוא.

ילדי, שכיום הם כמובן בוגרים והורים בעצמם, חלקם קראו יותר וחלקם פחות. בתי הצעירה, שאהבה לקרוא הרבה, הייתה מוכנה מפעם לפעם לשלב בקריאתה ספרים, שאהבתי לקרוא בילדותי, והחשבתי אותם לקלסיים: ספרי אריך קסטנר – "אורה הכפולה", "פצפונת ואנטון", "אמיל והבלשים", "הכתה המעופפת", ו"בילב"י (שבילדותי תורגם כגילגי) של אסטריד לינדגרן, שהוא אחד הספרים הנפלאים ביותר שנכתבו לילדים בהיותו פורץ את כל המוסכמות החברתיות בעזרת הומור ודמיון פרועים.

קראתי גם את ספרי ההרפתקאות הנהדרים של אניד בלייטון הבריטית – החמישיות והשביעיות הסודיות, שהיו מדירים שינה מעיני מרוב מתח, הספרים המרתקים וההומניים של ימימה אבידר טשרנוביץ – "שמונה בעקבות אחד", "אחד משלנו", "שני רעים יצאו לדרך" ו"במעגל הסתרים", וכמובן ספרי החניכה שהשפיעו עלי יותר מכל – "האסופית", "אן מאבונלי" ו"אן שרלי" של מונטגומרי הקנדית, שבלעדיהם לא הייתי מי שאני.

בביה"ס "רימונים" בקריית אונו, בשנים בהן יום ההתנדבות שלי בביה"ס תאם את יום החלפת הספרים בספריה, מצאתי את עצמי מאיצה בילדים מהכיתה אליה הייתי צמודה, להיכנס לספריה לבחור להם ספר, ולפעמים הייתי נכנסת איתם בכדי להמליץ על ספרים. כל כך רציתי שיקראו...

אני יודעת שהחיים משתנים, הגירויים רבים, והספרים צריכים להילחם על מקומם. אך קריאת ספרים טובים באוזני הילדים על ידי הורים ומורים, ואחר כך קריאה עצמאית של הילדים – אין לה לדעתי תחליף. ספר ילדים טוב, יש בכוחו להרחיב את המבט של הילד, כך שיראה את חייו של ילד בארץ אחרת, בתקופת זמן שונה, את חייו ומחשבותיו של אדם זקן, את תחושותיו של בעל חיים. קריאת ספרים טובים תורמת לחינוך ההומניסטי של ילדים כמו גם, כמובן, להרחבת אוצר המלים, לפיתוח הבנת הנקרא ולפיתוח הדמיון.