הזמנה להתנדב

הינך מוזמן/ת להצטרף למשפחת המתנדבים של ידיד לחינוך
להשארת פרטים לחץ כאן

הזמנה לתרום

הינך מוזמן/ת לתרום לעמותת ידיד לחינוך
JGiveעיגול לטובה

הזמנים משתנים, הטכנולוגיה מתקדמת, אבל הקלסיקה של ספרות הילדים מדברת לכולם

על מפגש ארצי לספרנים המתנדבים של "ידיד לחינוך"

מפגש ארצי לספרנים מתנדבים של "ידיד לחינוך", נערך בחודש פברואר בפיסג"ה חולון, השתתפו בו כארבעים מתנדבים מחולון, כפר סבא, הרצליה, יהוד, יבנה ונס ציונה. מינה איתן מכפר סבא, סופרת, ומתנדבת בעצמה, ניהלה את המפגש בחן ובכישרון רב. מינה פתחה את דבריה בהצהרה שקריאה ושיחה על ספר, יש בהם הנאה כשלעצמה ללא כל מטרה דידקטית בהכרח, פשוט לקרוא או להקריא ולשוחח על מה שהספר עורר בך.

ואכן תפיסה זו השתקפה לאורך כל המפגש ובספרים שהביאה ושמתוכם קראה את הקטעים שבחרה ( "הקיץ של אביה", "סוס אחד נכנס לבר", "הלב", "יומנו של חנון", "יומנה של אנה פרנק" ועוד). הקריאה כשלעצמה, אם היא בטון ובהטעמה הנכונים ומתוך ספרים בעלי ערך, יכולה בהחלט לשבות את לב הילדים.

אחרי כל פרק קריאה שיבחר, הציעה מינה לצוות הספרנים המתנדבים, גם דרכי הפעלה המאפשרות לילדים לקיים שיחה בה יוכלו להביע את רגשותיהם, תסכוליהם, ואהבותיהם.

נכון, אומרת מינה, חלו הרבה שנויים בעולם והתקדמות טכנולוגית עצומה, אבל עדין הקלסיקה של ספרות הילדים מדברת לכולם, הרגשות לא השתנו, אנחנו עדין אוהבים, שונאים וכועסים.

אחת הדוגמאות לשיחה או אפילו למשחק תפקידים שהובאה במפגש, הייתה הסיפור "לב נדבות" הלקוח מתוך ספרו של ד'אמיצ'יס – "הלב". גיבור הסיפור, קרוסי, הוא ילד שחבריו מקניטים אותו ופוגעים בו בכתה (באיטליה של פעם) בין השאר מובאת גם תגובתו של המורה מול הילדים, והנה אפשר למשל לשאול ילדים לאחר קריאת הספור: נניח שאתה הוא גיבור הסיפור הזה, מה סיפרת בבית על מה שקרה? במשחק התפקידים שקיימה המנחה בין האנשים בקהל, הסתבר שלכל ילד סיפור שונה. וכך אפשר לראות, שסיפור אחד יכול להיות הרבה סיפורים, האחד מדחיק ולא מספר, האחר שוטח את עלבונו, מספר הכל בגלוי, שלישי מסתדר לבד ורביעי מאשים את אימו במה שקרה בשל התנהגותה הקודמת  – שיחה מעין זו עם הילדים היא הזדמנות לשמוע תגובות של אחרים או אפשרות להזדהות ואפילו לשמוע עצה באופן עקיף. אין כאן תשובות מוחלטות, יש שיחה חופשית ובכך יופיה.

מתוך "הקיץ של אביה" ( גילה אלמגור), קראה מינה את הפרק המספר על תיסכולה וכאבה של אביה, המבקשת להצטרף לקבוצת הבלט של הגברת אברהמסון עם הילדות המיוחסות הלבושות בשמלותיהן היפות וסרטים לראשן, ואילו היא הילדה הענייה, בתה של הניה המשוגעת, מגיעה עם בגדים פשוטים ושיער גזוז. היא אינה יכולה להתקבל וסופגת עלבון גדול – גם פה ישנה הזדמנות לשוחח על כאב ותיסכול של ילד דחוי.

גם שני יומנים שונים לגמרי באופיים הובאו כדוגמא: יומנה של אנה פרנק ויומנו של חנון, המקובל היום כל כך על הילדים (הוא משקף תרבות מסוימת של תקופתנו ונושא נפרד הוא טיבו של הספר). השיחה יכולה להוביל לשאלה, מה מושך אנשים לקרוא יומנים.

יש כמובן עוד אפשרויות רבות, ומה שהובא כאן הוא רק טעימה במסגרת מפגשי הכשרה והעשרה של  "ידיד לספריה" בהובלת רכזת המיזם יפה דואק.