הזמנה להתנדב

הינך מוזמן/ת להצטרף למשפחת המתנדבים של ידיד לחינוך
להשארת פרטים לחץ כאן

הזמנה לתרום

הינך מוזמן/ת לתרום לעמותת ידיד לחינוך
JGiveעיגול לטובה

האחר הוא אני

מפגש - "ידיד לחינוך" מודיעין בנושא: "האחר הוא אני" ע"י עמותת פעול"ה.

המפגש הדו שבועי נפתח בחגיגיות יתרה. רעיה גאה ונרגשת מכריזה שאנחנו המתנדבים גדלנו והגענו למספר העגול 50 - יש כבר חמישים מתנדבים בעמותת ידיד לחינוך מודיעין הידד! (אך מתברר שעד סוף המפגש צמחנו ל-51 !...).

נושא הסדנא ,הוא גם הנושא המרכזי השנה שעליו הכריז שר החינוך לכל בתי הספר במערכת החינוך והוא: "האחר הוא אני". המטרה: מתן כלים למתנדבים לחידוד האמפטיות וההכלה.

התארחו אצלנו שלושה נציגים של עמותת פעול"ה - פותחים עיניים ולב לצרכי העיוורים. זוהי עמותה ארצית שהוקמה לפני כשנתיים וחצי והגיעה גם למודיעין, פועלת למען העיוורים ומעסיקה עיוורים, משתדלת באמצעות הסברה והמחשה של הנושא והגברת המודעות להגיע אל לב הציבור הרחב.

אלי שרוני – תושב מודיעין מרכז את הפעילות של העמותה בקרב תלמידי בתי הספר. הוא מסתובב עם כלב הנחייה שלו בכיתות להראות לתלמידים מה עושה אדם שלא רואה, איך הוא עושה את הפעילויות היומיומיות שלו.

יוסי תושב הוד השרון עיוור הנעזר במקל הליכה מתאר בפני הגמלאים את העולם של האדם הלא רואה- את הקשיים הניצבים לפניו בתפקוד היום יומי.

סיגל - לקוית ראייה נעזרת בכלב נחיה, היא ה"סטנדאפיסטית" של העמותה מתארת בצורה מצחיקה את הסיטואציות שהיא חווה יום יום כשהיא נתקלת באנשים.

המסר שהצוות מבקש להעביר הוא לא להירתע ולא לחשוש מן השונה, להיפך להתקרב אליו ללמוד על צרכיו להבין איך הוא בחיי היום יום מתגבר על קשיים ועושה כל דבר כמו הרואה באמצעות פתרונות יצירתיים ולהיות לו לעזר.

הצוות מתאר את הקשיים שיש בקבלה לעבודה; ברגע שמופיעה בקורות חיים שאני עיוור התשובות מתחלקות ל-לא מתאים או "נחזור אליך"...

סיגל - מספרת שהיא לא עבדה הרבה שנים למדה חינוך מיוחד אך לא עבדה, לאחר פטירת אביה פנו אליה מהעמותה שתצטרף אליהם, היא בקשה לעבוד בבית ספר עם ילדים, לשבור את התדמית "שאנחנו מפלצות ולא לפחד מאתנו " החלה משתתפת עם הבנות בריקודים, עם הבנים בכדורגל ובסוף השיעורים הילדים נמשכו אחריה ואף באו וחיבקו אותה. הפחד הראשוני נעלם והילדים נפתחו למגבלה שלה היא אוהבת לספר סיפורים מצחיקים ולהשתולל עם הילדים.

סיפרה שעשתה באנג'י וסנפלינג ! ולמדה רכיבה על סוסים בפארק הלאומי ברמת גן.

אלי למד בבית ספר רגיל, בקש להתגייס לצה"ל בהתנדבות, התקבל לחיל הרפואה היה אחראי על צילומי רנטגן. אחרי הצבא ניסה לחפש עבודה בתחום צילומי רנטגן, והתחיל מ- 6 שקלים לשעה במכבי (לפני 30 שנה), ואם סרב – לא היה מקבל עבודה. לאחר התערבות משרד הרווחה התקבל בחוזה מיוחד לאגודה למען העיוור. כמובן שלפרנס משפחה עם 2000 שקל זה בלתי אפשרי, 25 שנה עבד בעבודה, ואפילו היום היה מוכן לחזור לעבוד בצילומי רנטגן (מה שהיום כבר לא קיים בגלל ההתפתחות הטכנולוגית והשימוש במחשבים).

כאשר החלו להכשיר עיוורים לעבוד במרכזיות 106 עירוניות עשו קורסים ל- 30 אנשים ואף אחד לא התקבל לעבודה בתום הקורס, העיריות לא הסכימו לקבל אותם!

פתחו קורס למשווקי "מי עדן". נאלצו לעבוד בשכר של 25 ₪ לשעה 9 שעות לא כולל נסיעות ב-3 אוטובוסים לעבודה – וכאשר ביקש לרדת לחצי משרה לא הסכימו. הקשיים בהשתלבות בעבודה הם רבים מאד.

ההתפתחות הטכנולוגית מקילה רבות על חייהם, והם הביאו להדגים לנו פריטים מסוימים. למשל איך נדע מה צבעו של בגד שלבשנו האם יש התאמה בין חולצה למכנסיים וכו' ? ישנו מכשיר מיוחד שמקרבים סמוך לבגד והוא משמיע בקול את הצבע המתאים. איך למזוג מים חמים לתה או קפה ולא לשפוך. שמים מכשיר קטן על הכוס והוא מצפצף ברגע שהמים מגיעים לגובה המקסימלי, כדי שלא יישפך.

המחשב היום נגיש לעיוורים. על המקשים יש הדגש באותיות ח ו-כ.

בטלפון הקבוע סיפרה 5 מודגשת. וזו רק דוגמית מכל האמצעים שקיימים.

כל הפיתוחים שעוזרים ללקויי הראייה עולים הרבה כסף לכן, נדרשת השתתפות וסיוע ברכישה של העזרים. ככל שתהא יותר מודעות יקל לסייע גם בתרומות.

לסיום הדגימו לנו כיצד הכלב יודע איך להנחות ולהעביר אותם את המכשולים ביום יום.

אין ספק חוויה מרגשת ומעצימה. איזה כוחות דרושים להתמודד יום יום עם הקושי.

סיימנו כרגיל עם כיבוד קל ועוגה טובה והודינו לאורחים.

 

רשמה שרה זיכרמן.