הזמנה להתנדב

הינך מוזמן/ת להצטרף למשפחת המתנדבים של ידיד לחינוך
להשארת פרטים לחץ כאן

הזמנה לתרום

הינך מוזמן/ת לתרום לעמותת ידיד לחינוך
JGiveעיגול לטובה

באסה, סבבה וכל מה ש (אין) ביניהם

מאת: הניה קמיר

איך את/ה מרגיש/ה? איך היה היום בבית הספר? שאלות שאנחנו שואלים את נכדינו... ומה התשובות שאנו זוכים להן? "כיף", במקרה הטוב. במקרים המורכבים יותר – "באסה" או "סבבה".

כל מי שעובד עם ילדים בימינו, מעיד על העובדה המצערת שהילדים לא מבטאים רגשות מעבר להרגשה הכללית של טוב או רע. יותר מזה, הילדים לא יודעים לזהות, מה בדיוק הם מרגישים, ולא יודעים לתת שמות לרגשות: כעס, קינאה, עלבון, שמחה, גאווה...
זהו סוג של "נכות", שיש לו השלכות קשות. ילד שלא יודע מה הוא מרגיש, לא יודע גם מה מרגיש חברו, לא יודע לזהות מצוקה של האחר ומאבד את יכולת האמפתיה שלו.
ילד שמרגיש "באסה", עלול להגיב בהתנהגות מוגזמת עד כדי אלימות.
נושא הרגשות הוא אחד הנושאים שעוסקים בהם בסדנת "חוסן".

אנו, כ-20 מתנדבים מחולון, משתתפים בימים אלה בסדנה זו שמטרתה להקנות כלים להתמודדות עם האתגרים של החיים. כלים אלה אמורים לסייע למתנדבים בעבודתם עם התלמידים בבתי הספר ואותם הם אמורים להקנות גם לתלמידים בהתמודדותם עם קשיים שמתעוררים בחיים: בלימודים, בחברה, במשפחה.
העיסוק בנושא הרגשות גרם לנו לבדוק את עצמנו. האם אנו יודעים לזהות מה אנו מרגישים, איך אנו מגיבים כשרגש מסוים מציף אותנו, איך משפיעה התגובה עלינו ועל הסביבה?

רוב הרגשות שאנו חווים, נחשבים שליליים: קינאה, כעס, פחד, עלבון, תסכול... אך האם הרגשות האלה באמת שליליים? האם ניתן לוותר עליהם? הרי יש להם תפקיד בחיים. איך היינו שומרים על עצמנו ללא פחד? איך היינו יוצרים וממציאים דברים נפלאים ללא קנאה? איך היינו יודעים לזהות חבר נאמן ללא חשדנות?
זיהוי הרגש ובידודו מוביל לתגובה מידתית והולמת: חשיבה, בירור, שיחה.
שימוש בשכל ובמלים במקום בידיים וברגליים.