הזמנה להתנדב

הינך מוזמן/ת להצטרף למשפחת המתנדבים של ידיד לחינוך
להשארת פרטים לחץ כאן

הזמנה לתרום

הינך מוזמן/ת לתרום לעמותת ידיד לחינוך
JGiveעיגול לטובה

אסתר גילינסקי מירושלים: החלטתי להנהיג בביה"ס תואר בשם: "המתמיד בקריאה"

אסתר מספרת על עצמה

אצלי התחיל הסיפור לפני 12 שנה בביה"ס "אגרון" בירושלים, כשהנכד הגדול שלי היה בכתה א'. היה קשה לילד מבחינה חברתית וחשבתי איך לעזור לו. החלטתי שאנסה להתנדב ולעבוד כעוזרת לספרנית בספריית בית הספר. הצעתי את עצמי וספרנית ביה"ס שמחה מאד לעזרה וכך גם המנהלת.

בהפסקות היה הילד בא עם חבר לספרייה, ראה כי טוב ובכל פעם הביא חבר נוסף. כך הפכה הספרייה לשוקקת ופעילה בהפסקות. הנכד צבר ביטחון והפך פופולרי בקרב חבריו לכתה. אני התאהבתי בעבודה. נכדי סיים ועזב, ואני בעקבותיו כדי להתמסר לטיפול באמי החולה.

כשאמי עזבה לעולם אחר, החלטתי לחזור לספרייה. התקבלתי בשמחה, כי ספרנית ביה"ס סיימה עבודתה ומאז, במשך תקופה, לא היה מי שיאייש את הספרייה וידאג לתפעולה. מצאתי את המקום במצב לא טוב, הספרים היו מעורבבים בחוסר סדר וללא מיון. עבדתי קשה למיין ולקטלג הכל מחדש. בחודש הראשון גם הבאתי מישהי לעזרה, כדי להשתלט על הכל. היום הספרייה פתוחה ומתפקדת.

הסיפוק שבעבודה, הילדים שקוראים ובאים להחליף ספרים, גורמים לי הנאה מרובה. בתחילת השנה הנהגתי, בהסכמת המנהלת, דינה, שעת סיפור לילדי כתות א' וכיתות ו. הקטנים היו מוקסמים והמתינו בקוצר רוח לשעת הסיפור השבועית. לצערי, הנוהג הזה הופסק באמצע השנה מסיבות שונות, אבל עד היום הקטנים באים לבקר בספרייה ושואלים מתי אשוב להקריא להם סיפורים. הציעו לי לעבוד בינתיים רק עם התלמידים הבוגרים יותר מכתה ו' אבל איתם לא הצלחתי,למרות שהשקעתי המון עבודה בהכנת הפגישות איתם. לא רציתי להמשיך בכך יותר והעדפתי להעשיר את הקטנים. לקראת סוף השנה החלטתי להנהיג בביה"ס תואר בשם "המתמיד בקריאה", שיוענק מדי שנה לכתה שתרבה לפקוד את הספרייה ולהחליף ספרים. הדפסנו סימניות עם ברכות עליהן, וקניתי עטים. ביום האחרון ללימודים נכנסתי לכתה הנבחרת, כתה ד/2 בלוויית נכדתי, הודיתי לתלמידים והסברתי להם שרק בזכות המורה הנפלאה, יעל, הם זכו. היא הקפידה כל שבוע לבוא עם הכתה ולוודא שכולם מחליפים ספרים.

בשנה החולפת לימדתי גם ילדה מקמרון שאימה למדה כאן רפואה והילדה התקבלה לביה"ס. לימדתי אותה 3 שעות בכל יום את השפה העברית. הכנתי לה דפי עבודה, לימדתי אותה א' ב', ונתתי לה שעורי בית. לא היה קל, כי לא באתי ממערכת החינוך, לפני שפרשתי הייתי מנהלת חשבונות והיה לי עסק פרטי, אבל הרגשתי שאני מועילה ותורמת.

כעת אני ממתינה בקוצר רוח לסיום החופשה הגדולה ולחזור באהבה לספרייה.