הזמנה להתנדב

הינך מוזמן/ת להצטרף למשפחת המתנדבים של ידיד לחינוך
להשארת פרטים לחץ כאן

הזמנה לתרום

הינך מוזמן/ת לתרום לעמותת ידיד לחינוך
לתרומה לחץ כאן

לאחר שנתיים כרכזת המתנדבים במרחב שרון, פורשת יפה דגן והולכת לכוון היצירתי אמנותי

מאת: צביה טולדנו

"אני טיפוס פרפקציוניסטי", אומרת יפה דגן, ומסבירה שהשאיפה הזו מלווה אותה בעשייתה בתחומים השונים.

יפה, רכזת מרחב השרון, עוזבת את תפקידה לאחר שנתיים.

כשהתבקשתי לראיין אותה, חשבתי שהיא רכזת של ישוב אחד ממרחב השרון, אבל הסתבר לי שתפקידה היה הרבה יותר מאתגר – ריכוז מתנדבים מכל המרחב: קדימה, פרדסיה, אבן יהודה ומושב חניאל ממנו הגיעה.
המשימה התאימה לאופי הפרפקציוניסטי שלה – הכל היה צריך להיות יותר מ-100%.

בתפקידה הצליחה לגייס 70 מתנדבים, אותם למדה להכיר אישית ולהתאים לכל אחד ואחת את המתאים להם. הקבוצה התכנסה 3 פעמים בשנה במתנ"ס במושב קדימה. במפגשים היו הרצאות מובחרות, רב-שיח של הקבוצה והכל עם כיבוד כיד המלך.

יפה, שהייתה מורה, מחנכת ורכזת שכבה בתיכון, נאלצה לפרוש ממערכת החינוך לאחר שבנה הבכור ששירת בסיירת דובדבן נפצע פציעה קשה. כשראתה שאינה יכולה למלא את תפקידה בבית הספר כפי שרצתה, וזמן לא מועט הקדישה לבעיות המורכבות שצצו בעקבות הפציעה, החליטה לפרוש.
עם השנים הצליח בנה לעבור שיקום ממושך. הוא נתון בכיסא גלגלים, נשוי עם שני ילדים ואפילו בתהליך סיום הדוקטורט (פרפקציוניסט כמו אמא).

יפה, אומנית בנשמתה, כותבת ומציירת, והתהליך שעברה עם הפציעה של בנה הוליד ספר בשם "המעגל זה אני", בו הרגישה צורך להביא את כל הלבטים, הרגשות והתהליכים שעוברים על אמא שבנה נפצע ונמצא בתהליך שיקום. לצורך כתיבת הספר יפה נפגשה עם עוד אימהות שהיו במצבה. אני בטוחה שספר זה מלווה משפחות רבות.

מאחר ותפקידה כאמא מלווה הסתיים, ובנה הקים משפחה, ומכיוון שכבר פרשה מהעבודה – המשיכה לעסוק במה שהיא הכי אוהבת – כתיבה, אמנות וציור, אבל יחד עם זאת הרגישה צורך לתרום מעצמה.

היות והיא אוהבת לכתוב, חשבה על הקמת קבוצת ילדים מחוננים לסדנה של "כתיבה יוצרת", אפילו יצרה קשר עם מנהלת בית הספר, אבל הפעילות לא יצאה אל הפועל בשל בעיות שונות שהתעוררו בבית הספר.

תרצה, רכזת עמק חפר, חברתה עוד מתקופת התיכון, הציעה לה להציג מועמדות לתפקיד ריכוז המתנדבים מרחב השרון.
התפקיד קסם ליפה. לדבריה, פגשה אנשים מקסימים ועמותה רצינית עם מסרים חשובים. היא הרגישה שכולם מפרגנים ועוטפים אותה מכל עבר.
במשך שנתיים חוותה סיפוק גדול מאוד מהתפקיד. לדבריה, מדובר בעבודה סביב השעון: יצירת קשר עם המתנדבים, עם מנהלי בתי הספר והרשויות השונות מהם מגיעים המתנדבים. כמו כן גם הכנה והוצאת טיול שנתי, זימון למפגשים, ובחירת מרצים טובים ואיכותיים למען המתנדבים.

עכשיו, לאחר שנתיים בתפקיד, החליטה לפרוש מהריכוז, וללכת לכוון היצירתי אמנותי.

יפה פרשה אמנם מתפקיד הריכוז, אך לא פרשה מ"ידיד לחינוך".