הזמנה להתנדב

הינך מוזמן/ת להצטרף למשפחת המתנדבים של ידיד לחינוך
להשארת פרטים לחץ כאן

הזמנה לתרום

הינך מוזמן/ת לתרום לעמותת ידיד לחינוך
לתרומה לחץ כאן

"אני לא מרגישה מורה. התחושה שלי היא יותר כמו שיחה עם נכדה"

יונינה פוקס מגבעתיים עונה לשאלותיה של שושנה רשף

יונינה פוקס, רכזת "ידיד לחינוך" בגבעתיים, מתרשמת שמדובר, כדבריה, בנוער מצויין. "שתי הנערות שלי, החברות הטלפוניות שלי, הן תלמידות מצטיינות במגמה ריאלית, ומסיימות י"ב. שתיהן עם מבט לכיוון הרפואה".

מייס, בת שיחתה של יונינה, כבר סיימה י"ב. "הקשר איתה", מספרת יונינה, "התחיל לפני כארבעה חודשים. מדובר בנערה מעניינת, המבקשת להמשיך בקשר השבועי. אפילו מורתה מבית הספר (שהמשיכה ללמד בזום בתקופת הקורונה), ציינה את התקדמותה בזכות השיחות בטלפון.

הסתקרנתי, איך מתחילים בשיחה עם נערה שאת לא מכירה, לא ראית מעולם, וגם לא דוברת עברית?

"בתחילה", אומרת יונינה, "לא הייתה זו שיחה. אני שאלתי שאלות טריוויאליות על חיי היום יום כמו בית ומשפחה, והתשובות הלקוניות שקיבלתי, הסתכמו בכן ולא. היום היא מדברת בשטף ועונה במשפטים שלמים. היא יודעת לספר ומשתפת אותי בחוויות חייה בחברה הערבית, כמו למשל על תקופת הקורונה, על הרמדאן ועוד".

חברה טלפונית נוספת של יונינה היא סג'ה. סג'ה מתנדבת במד"א ועד פרוץ הקורונה התנדבה עם ילדים בעלי צרכים מיוחדים. התקדמותה ניכרת בדיבורה השוטף. לקראת הרמדאן ביקשה הפסקה, אך הבהירה שתרצה להמשיך אחריו.

בשיחות עולים נושאים הנוגעים בתרבות הישראלית והתרבות הערבית והמכנה המשותף ביניהן. עולה גם נושא היחסים בין גברים ונשים. "מעניין", אומרת יונינה, "שהנושא עלה בעיקבות צפייה בסדרה 'אהבה ממבט ראשון'. הופתעתי שגם היא צופה בתכנית, כי חשבתי שאין לה קשר לחברה הישראלית. ראיתי שזה לא מדויק, ואני גם מקווה שהצלחתי לנפץ מחסומים, ולו במידה. גם אני למדתי דברים שלא ידעתי קודם, כמו מנהגים ומסורת בחברה המוסלמית".

איך את מרגישה בזמן השיחות עם הבנות? שאלתי, הרי היית בעברך מורה ומנהלת בי"ס.

"אני לא מרגישה מורה. התחושה שלי היא יותר כמו שיחה עם נכדה", השיבה והוסיפה:
"יהיה זה סיפוק אישי עבורי אם אדע שהצלחתי לגרום לשתי הבנות האלה להמשיך בלימודים גבוהים בארץ."