הזמנה להתנדב

הינך מוזמן/ת להצטרף למשפחת המתנדבים של ידיד לחינוך
להשארת פרטים לחץ כאן

הזמנה לתרום

הינך מוזמן/ת לתרום לעמותת ידיד לחינוך
לתרומה לחץ כאן

יפה חכמון מספרת על פעילות קהילתית שכונתית בבאר שבע

מרגע שעמדה מגפת הקורונה בפתח והחליטה לשבש את חיינו, החלו לחשוב בעיריית בבאר שבע, איך מוציאים את הטוב מתקופה קשה זו. ידוע כי ראש העיר, רוביק דנילוביץ, וציוותו מפרגנים תמיד, מעודדים ותומכים בפעילויות ובפעילים, וכך, נפתחו לאחרונה סיירות קהילתיות, הפועלות בשכונות, ונפתחה קבוצת וואטסאפ הנושאת את השם "סיירות קהילתיות". המטרה היא לחזק את הקשר בין השכנים בכל אחת מהקהילות וליצור מודעות, תחושת הדדיות ושיתופיות יחד עם הנאה מהפעילויות המתרחשות בהן.

כאן המקום לומר כי הקשר בין "ידיד לחינוך" לפרנסי העיר הדוק מאד ובכל פעם שנולד פרויקט חשוב, פונים לרכזת שלנו, חנה חדאד, ואנו משתפים פעולה ברצון.

לכן, כמי שמוכרת בעיר מפעילויות ההתנדבות של העמותה שלנו בהן השתתפתי במהלך השנים, פנו אלי לארגן פעילויות בשכונה שלי, שכונה ה', בעיר.
הנחיתי בכמה מפגשים. במפגש הראשון, בו השתתפה חברה נוספת מ"ידיד לחינוך", שוחחנו על תחושות, חולשות וחוזקות שכל אחת מהמשתתפות גילתה על עצמה במהלך התקופה האחרונה, כשאנו נעזרות בקלפים המיועדים לפעילות מסוג זה, חלקם קלפי תמונות וחלקם קלפי מלל. חברתי ואני הוספנו כאן גם משחקי תיאטרון בהמחזה ובאימפרוביזציה, שגם דרכם הביעו המשתתפים את תחושותיהם.

פרויקט אחר אותו הנחיתי, ריגש אותי במיוחד. כמנחים, קיבלנו ערכה ובה משחקים של פעם. משחקים בהם שיחקו ילדי הדור שלי. בערכה היו שישה משחקים: חבל קפיצה, דוקים, חבל יפני, חמש אבנים, גולות וגירים לשרטוט קלאס. פתיחת הקופסא לקחה אותי לזמנים אחרים, אל מחוזות ילדותי היפה, המגוונת והצבעונית. הדמויות עברו לנגד עיניי. והציפו אותי בגעגועים.

ראוי לציין שהפעילויות היו נעימות ומרתקות, למרות שארגון הקבוצות היה לעיתים ממש מאתגר. במתכונת השכנות של פעם, הדינמיקה הייתה אחרת, חיובית וזורמת. פעם בכל נושא ועניין הזדרזו השכנים והתלכדו לגוף אחד. לצערי, כיום השכנים פחות מגובשים וערך השכנות הטובה נשחק. אין זה אומר שבני האדם פחות טובים או חברותיים אך יש יותר זרות וריחוק.

אבל גם בפעילות זו הייתי נלהבת וחדורת מוטיבציה. ריכזתי את הילדים מהשכונה. סיפרתי להם על הילדות בדור שלי. סיפרתי להם כי זה היה דור מאוד יצירתי שהמציא משחקים, מחזות, תלבושות, שירים, ריקודים ועוד. הייתה אחווה בין השכנים. חיינו כמשפחה. הבעתי משאלה: "הייתי רוצה לראות בכם שגרירים שישיבו עטרה ליושנה. שישיבו לשכנות את הכבוד הראוי, שנאהב זה לזה ונהיה מגובשים". הילדים וההורים גמעו בשקיקה את הסיפורים. חילקתי את הילדים לפי קבוצות גיל. הילדים הגדולים עזרו להפעיל את הקטנים. ההורים עזרו ונזכרו בילדותם.

נשארנו יחד מעל שעתיים, הרבה מעבר למה שתיכננתי, כי הילדים כמו גם ההורים נסחפו ונהנו. היה ממש מרגש. חזרתי הביתה בהתרוממות רוח.