הזמנה להתנדב

הינך מוזמן/ת להצטרף למשפחת המתנדבים של ידיד לחינוך
להשארת פרטים לחץ כאן

הזמנה לתרום

הינך מוזמן/ת לתרום לעמותת ידיד לחינוך
JGiveעיגול לטובה

START TALKING הגיע גם לקבוצת מתנדבות בלונדון - מאת: צביה טולדנו

המיזם שמטרתו לסייע לתלמידים לשפר את האנגלית הדבורה, כבר מונה 130 מתנדבים בארץ ובאנגליה, הנפגשים בזום, מדי שבוע, עם 220 תלמידים. כך אומרת לנו יעל דבי, רכזת המיזם.

"שמי רקפת וויס, מתגוררת בלונדון מזה 30 שנה, מפיקת סרטים ומורה לעברית בבית ספר תיכון יהודי פרטי. שמחתי להצטרף לפרויקט ולצרף אליו נשים נוספות בלונדון". 

רקפת וויס 

תשאלו, מה עניין לונדון למיזם START TALKING המתקיים עם מתנדבים מ"ידיד לחינוך" בארץ? על כך מספרת רבקי גילה, רכזת המתנדבים בבאר יעקב: "החלטתי לספר על המיזם לבת-דודתי שגרה בלונדון", היא אומרת. רבקי נדהמה מהתגובה שהתפרסמה בקרב הקהילה היהודית שם – כולם ציונים נלהבים. המיזם תפס תאוצה, וכעבור חודשיים התוכנית יצאה לדרך. נרתמו אליה 14 גברים ונשים ונוצרו קשרים עם בתי ספר ותלמידים. אצלם, בלונדון, נתנו למיזם שם אחר: SO FAR.

רקפת כל כך הפליאה בתיאורים נרגשים על הפעילות המדהימה שנוצרה בקרב הקהילה, עד שבקשתי ממנה לשלוח לי מייל. לא נגעתי. להלן המשך המייל כלשונו:

וכך היא ממשיכה וכותבת:

"במהלך הפרויקט כל אישה קיבלה ארבעה תלמידים, וכמובן הדרכה מצוות ההוראה לאנגלית בישראל והכרת השימושים בזום כדי להפיק את המירב. כאמור הפרויקט החל בתקופת הקורונה, וכעת אנחנו בעיצומו.

אני מצאתי שגם אני וגם התלמידים שקיבלתי (שלוש נערות ונער מבאר יעקוב בחטיבת ביניים), נהנים מאוד מהמפגשים השבועיים והשיחות בינינו. השיחות יצרו קשר חם ומרגש שבו אנו חולקים דעות, התלבטויות, צוחקים וללא ספק משפרים את יכולת ההבעה של התלמידים בשפה האנגלית.

אני מניחה שזה עוזר שאני ישראלית במקור, וכשהתלמיד/ה מגששים בזיכרונם ונתקעים, הם שואלים אותי, כיצד לומר ביטויים או מילים באנגלית. אני כותבת את המילים החדשות ופירושן על לוח קטן, והם רושמים ומנסים להשתמש באוצר המילים החדש בשיחות הבאות.

הנושאים שנבחרו והכרטיסיות שקיבלנו, עזרו מאוד בהתחלה, וכעת השיחות קולחות, כיוון שהתלמידים מרגישים שהם מכירים ונינוחים יותר. אני שמחה לראות שהיכולות משתפרות וגם הביטחון העצמי לשוחח ולהרגיש נוח לעשות שגיאות.

אני מעודדת אותם, וכאשר הם עושים שגיאה דקדוקית או בשימוש במילים לא נכונות, אני חוזרת על המשפט שלהם באופן הנכון, ומבררת שאכן הבינו את פשר התיקון.

מצאתי שתקופת הקורנה מאוד קשה לכל התלמידים וגם לי. החיבור הרגשי שלי עימם נותן לכל הצדדים כוח.

כך לדוגמה, אחת התלמידות סיפרה בעצב על זה שבאותו יום, היה יום הולדתה של סבתה שהיא מאוד קרובה אליה, ונמנעת לראותה בשל נסיבות המגפה. התלמידה חלקה עימי את הכאב והתסכול שהיא חווה.

אני עודדתי אותה והצעתי מספר דרכים, כן ליצור קשר עם הסבתא האהובה, ולשמח אותה עם ברכה שתשיר לה ובלונים ועוגה שתישלח לביתה. בסיום השיחה שמחתי לראות, שעיניי התלמידה האירו וחיוך על שפתיה בחיוביות מרגשת. שבוע לאחר מכן בשיחתנו היא סיפרה, איך כתבה ושרה ושימחה את הסבתא הכל כך יקרה לליבה.

בשיחתי עם חברות נוספות בפרויקט, הגרות בלונדון, כולן נהנות מאוד מהחויה של מפגשים שבועיים ושיחות באנגלית, ומעבר לשיפור היכולות בשפה, כולן כאחד מוכירות תודה על היחסים האישיים והמרתקים שנוצרו במהלך השיחות הללו.

כל הכבוד ליוזמיי הפרויקט, ואני שמחה, שנפלה לי הזכות להצטרף אליו. אנחנו מחכים שיום אחד, כשהקורונה תהה נחלת העבר, ניפגש בישראל פנים אל פנים".

וזה מה שכותבת נועם שקד – תלמידה בכיתה ט' מביה"ס נוה נחום בבאר-יעקב:

"מאוד שמחתי, כששמעתי על הפרויקט, ומייד החלטתי לקחת בו חלק. אני בעיקרון תלמידה טובה, שולטת לא רע באנגלית, אבל חשוב היה לי לחזק את השיח. גם לפני הפרויקט דברתי לא רע, אבל בעקבות השיחות עם רקפת אפשר לומר, שדרגת השיח הגיעה לרמת 8 מתוך 10. בהתחלה השיחות היו מהוססות, שיחות גישוש, אבל ברגע שהתחלנו בשיחות יותר אישיות, השיח קלח. שוחחנו בעיקר על הבדלי הקורונה בלונדון לעומת ישראל.
יש בבית ספרנו עוד תלמידים שהצטרפו לפרויקט וכולם מאוד מרוצים.
בתום הקורונה יש בכוונתי לבקר את בת דודתי שגרה בלונדון, ובהחלט אשמח להפגש עם רקפת".

מרגש היה לגלות איך רעיון הפך לקשר חובק עולם. יישר כוח למיזם ול'ידיד לחינוך'".