הזמנה להתנדב

הינך מוזמן/ת להצטרף למשפחת המתנדבים של ידיד לחינוך
להשארת פרטים לחץ כאן

הזמנה לתרום

הינך מוזמן/ת לתרום לעמותת ידיד לחינוך
לתרומה לחץ כאן

כשאדם מסיים תפקיד, זה לא פשוט, זה מרגש, תמיד – על אליעזר צוריאל מירושלים

מאת: שרה רוטקופ הרמתי

"היסטוריה" של אדם, (היסטוריה זה לא רק בספרים) / מלאה בהרבה, בהרבה סיפורים / ממתי עד מתי, היכן, עד כמה? / ותמיד גם עולות שאלות של איך ולמה/

לאחר חמש שנים, פורש אליעזר צוריאל מתפקידו בירושלים כרכז "ידיד לחינוך" / בתחושת סיפוק על עשייה רחבת היקף, המלווה בחיוך / רכז הינו תפקיד הדורש גם טיפול בהיבטים גדולים וגם בנושאים קטנים / ונדרשת נכונות, רגישות ויכולת לעסוק במגוון עניינים/.

מרתק היה לשמוע כיצד אליעזר הציג את תפקיד הרכז, כמערכת המורכבת משני צדדים: הצד האחד –רשויות, והצד השני - מתנדבים. הרשויות, לדבריו, תתייחסנה לעמותה רק כאשר מספר המתנדבים בה יהיה משמעותי. לשם כך הוא פעל בדרכים שונות כדי לגייס מתנדבים. המקובל הוא ללכת לכנסי פרידה, אך הוא הלך גם לסינמה סיטי, בימים בהם הגמלאים מגיעים לשם, כדי לגייס אותם, והגיע אפילו לכנסת ישראל ביום הגימלאי, כדי לגייס גם שם מתנדבים. הפעילות אכן נשאה פרי. כמות המתנדבים הוכפלה, ואף הרבה יותר מזה, ובהתאם, נכונות הרשויות.

צידו השני של התפקיד המשמעותי הזה מתייחס למתנדבים. ההיבט, לדבריו, מורכב לא פחות, והוא מסביר: "יש להתחיל בראיון אישי, כדי לבדוק את מידת ההתאמה של המתנדב, ואז יש להבהיר לו את מהות התפקיד, ומכאן, לוודא שתהיה התאמה בינו לבין בית הספר". עד כאן, הכניסה. מכאן, וזה היבט משמעותי מאד, כפי שהבהיר אליעזר, "עלי להיות אוזן קשבת".  

אם אתם שואלים אותי, זו לא הייתה רק אוזן קשבת, אלא גם לב קשוב. בנוסף לסיוע למתנדבים, העביר להם אליעזר במקצועיות ובסבלנות רבה קורסי מחשבים וסמרטפונים, (אנחנו כמתנדבים, לפחות חלק מאיתנו, מחשבים הם לא בדיוק חברינו הטובים). בנוסף, יזם אליעזר טיולים נהדרים, וכל אלה תוך השקעת מאמץ, כדי שהם יהיו נוחים ומתאימים לכל הגמלאים.

איך הוא הגדיר זאת? "הקשר עם המתנדבים חשוב מאוד גם למתנדב עצמו ולא רק לתלמידים ולבית הספר".

ועכשיו, נתייחס לאדם שמאחורי התפקיד. אליעזר הוא איש מיוחד, שהיה ועודנו אהוב על כל המתנדבים.

הוא עשה את התפקיד מכל הלב עם הרבה סבלנות וסובלנות. יום אחד, לקראת סוף השנה, התקבלה שיחת טלפון. מנהלת הודיעה שאינה רוצה יותר "לראות" מתנדבת שהייתה בבית הספר שלה. אליעזר לא רצה לפגוע במתנדבת.

מה לעשות? איך לעשות? (הניסוח- של אליעזר...) הוא החל לחפש בתי ספר אחרים. בית הספר שהציע לה, היה קרוב לביתה של המתנדבת, והמעבר, מסתבר, היה מעולה. לאחר חודש התקשרה המתנדבת בשמחה והודתה לו. היא מרוצה וכך גם בית הספר.

כששאלתי את אליעזר, כמה זמן הוא מקדיש לתפקיד, התברר שהוא קשור לתפקידו ביום ובלילה. זה לא רק במה שנקרא "עבודה", אלא גם בחשיבה, בניסיון לפתור בעיות וברצון ליצור דברים חדשים, ממש עבודה ללא קץ - זה האדם – זה לא התפקיד.

 

ולסיום: אליעזר הגדיר את הקשר עם המתנדבים כעבודת קודש / לא משהו שעושים, ומחכים לסוף החודש / וכך גם ניתן להבין את מהות התפקיד ואת משמעותו / ואנחנו הלכנו כל הדרך אתו.

מה נותר? לאחל לו שנים טובות, בריאות ואושר / עם עשייה רבה כל כך, יש להקפיד לשמור על כושר / והשלב הבא – לאן שלא תפנה, אנחנו קדים לך קידה / ומודים לך מכל הלב. אליעזר - תודה!!!