הזמנה להתנדב

הינך מוזמן/ת להצטרף למשפחת המתנדבים של ידיד לחינוך
להשארת פרטים לחץ כאן

הזמנה לתרום

הינך מוזמן/ת לתרום לעמותת ידיד לחינוך
לתרומה לחץ כאן

צבעים בימי קורונה - ראיין וכתב: נחום נוימן

בימים אלה, בהם החורף מגיע, הטמפרטורות צונחות וגשמים החלו לרדת ברחבי הארץ, ספונה רותי גוהר בביתה שברחובות, וסורגת סריגים חמים וצבעונים לכסאות של בית הספר "ויצמן".

הסריגים היפים והצבעוניים מצפים את כל חלקי הכסא ונותנים לו מראה של פסל מעוצב. נשמע מוזר? קצת לא שפוי? אך אל דאגה, רותי שפויה לחלוטין, רותי היא אומנית בהכשרתה, יכולותיה ונשמתה.

אנסה להביא את דבריה של רותי בגוף ראשון, בשפתה העשירה, הצבעונית והקולחת.

"הרעיון לצפות כסאות בסריג עלה עוד טרם פרוץ הקורונה. נכנסתי עם מיכל לשם, המורה לאומנות של בית הספר, לחדרה של המנהלת, והצענו לה להקים בבית הספר פינה של כסאות סרוגים. המנהלת קיבלה בהתלהבות רבה את הרעיון ודאגה לרכש החומרים הנדרשים למשימה. לצערי, תוך כדי, פרצה המגיפה ונאלצתי להמשיך את הפרוייקט לבדי, אצלי בבית. ראיתי שהמשימה גדולה ומורכבת, ולכן בהתאם, יצרתי קשר עם אומנית נוספת, שסייעה לי לשפר ולשכלל את טכניקות העבודה. כדי לזרז במעט את העבודה הצטרפו אלי לפרק זמן המתנדבות, רותי בן אולד ובתיה וינטרוב מבית הספר. כיום אני עובדת לבד ולדוגמה, על הכיסא הנוכחי, אני עובדת כבר יותר מחודש ימים.

היצירה הזו נותנת לי תחושה של אושר. איני מרגישה כלל שאני כלואה בבית. איני חשה שיש קורונה שעלולה לסכן אותי. היצירה הזו ממלאת כיום את כל זמני ועולמי. יש ימים שאני עובדת מבוקר עד ערב. אני חיה את היצירה.

לפני כשלוש שנים עברנו מירושלים לרחובות, כדי להיות קרובים יותר לילדים. הצטרפתי ל"ידיד לחינוך" והתחלתי להתנדב בבית הספר "ויצמן" בעידודה של מירי רגירר, רכזת המתנדבים ברחובות. בבית הספר התחברתי למיכל, המורה לאומנות. החיבור היה מידי. עם הגעתי הראשונה למקום, התחברתי לצבעוניות של היצירות שעשתה עם התלמידים. גם אני אוהבת צבעוניות, ואני קוראת לעצמי צוענייה. הצבעים בעיני הם כוח עצום. אני נותנת לתלמידים מרחב להביע את עצמם ולהשתולל עם הרעיונות והצבעים. אם בעבר היו כללים באומנות לגבי שילובי צבעים, הרי כיום מגבלות אילו הוסרו, והשמים הם הגבול.

טרם הקורונה עבדתי עם ילדים מכיתות ה'- ו' . באחד מהפרוייקטים יצרנו קולאזים בהשראה של אומנות אתיופית. כל ילד קיבל לידיו ריבוע רשת במידות של 15x 15 ס"מ עליו ארג את הצבעים והתמונה שבחר. לאחר שכל הילדים סיימו את יצירותיהם, חיברנו את הריבועים לקולאז צבעוני גדול.

מיזם נוסף שיזמתי, קיבל את השם 'שלושה דורות'. בפרוייט זה תכננו להלביש בסריגים צבעוניים את העצים הגדולים והמרשימים שבחצר בית הספר. הרעיון היה שאת הסריגים יסרגו הסבתות, האימהות והילדים, ובהתאם קראנו לו 'שלושה דורות'. בית הספר פנה להורי הילדים והיתה הענות מרשימה. גם בנים רבים ביקשו להצטרף, אך לצערי התפרצות הקורונה קטעה פרוייט זה באיבו".

רותי למדה אומנות בבית הספר שנקר. אחר כך עבדה שנים רבות בשיתוף עם עירית ירושלים וגם עם הג'וינט בפרויקטים של עיצוב סביבתי, במקרים רבים בנסיון למחזר חומרים. רותי שילבה מספר פעמים בתהליכי היצירה שלה נוער שולים, ועזרה בשיקומו. רותי גם לימדה אומנות באוניברסיטה העברית בירושלים.

"אני מחכה ליום בו אוכל לחזור בשערי בית הספר, ולשלב את התלמידים ביצירות וברעיונות שלי. אני מזמינה אותך לשבת על הכסאות הסרוגים כאשר הם יוצבו בבית הספר".